שימוש יעיל וחסכני בעצים שכבר נחטבו
מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא של התמודדות עם התחממות גלובלית דרך ספיחת פחמן החוצה מהאטמוספירה. הטענה היא שאיסוף הפחמן מחליש את אפקט החממה בכך שהוא מקטין את כמות גזי החממה.
כידוע, כמות גדולה מאד של צמחים נכרתים מדי שנה – זו בעיה, וכדאי להילחם בה ולצמצם אותה – אבל זו עובדה. יתרה מכך, במאות השנים האחרונות נכרתה כמות עצומה של עצים, שחלקים עדיין נמצאים במצב מוצק בתור רהיטים או בתי עץ. חשוב מאד למנוע את ההתפרקות הכימית של כל כמות העץ הזו, על מנת למנוע את פליטת הפחמן האגור בה.
אפיק פעולה זה מטרתו לוודא שצמחיה אשר נכרתה לא תתפרק באופן שיביא לפליטת הפחמן בחזרה לאטמוספרה. כפי שנאמר בפתיחה, פולטים צמחי העולם מדי שנה 61.6 מיליארד טונות פחמן כאשר הם מתים או נשרפים. קיצוץ בכמות זו יוכל לסייע מאד למעמדם של היערות כסינק לפחמן.
ניתן לבצע זאת במספר אמצעים, שהראשון והמפתיע מכולם הוא במטמנות (landfills), שהן לרוב מקור לביקורת חריפה של אקולוגים. ביקורת זו עוסקת בעובדה שבתוך האדמה אין חמצן, ולפיכך החומרים האורגניים שנקברים שם אינם מתפרקים. יש לדבר כמובן השלכות אקלוגויות שליליות של מניעת חומרי מזון משרשרת המזון, אולם בהיבט של גזי חממה יש לכך היבט חיובי מאד: החומרים האורגניים אינם מתפרקים, ולפיכך הפחמן שבהם איננו חוזר לאטמוספרה.
אפיק אחר הוא תעשיית העץ- כאשר העצים, במקום למות ביער נכרתים ומגיעים למפעל ושם הופכים להיות רהיטים או בתי עץ, הרי שמובטח שלפרק זמן ממושך מאד, לפעמים מאות שנים, הפחמן שבהם יישאר בצורה מוצקה. בהיבט זה יש חשיבות גם לטכנולוגיה של שימוש בפסולת של העצים, כגון נסורת לשימוש חוזרת כגון סיבית. הדבר מבטיח שפסולת זו לא תישרף אלא תישאר אף היא במצב מוצק, והפחמן שלה לא יימצא את דרכו לאטמוספרה.
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)
רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל
