פחד קהל בתפקידים בכירים: המקרה של קלרנס תומאס

קלרנס תומאס הוא לא רק השופט העליון השחור הראשון בהיסטוריה האמריקאית. הוא גם לא רק שופט שנוי מאוד במחלוקת – הוא גם ידוע בשתיקתו היחסית על ספסל בית המשפט העליון. השופט תומאס ממעט לשאול שאלות במהלך דיונים בעל-פה, והוא מעולם לא כתב או הקריא פסק דין. האם פחד מפני קהל עומד מאחורי ההימנעות של השופט תומאס?

במאמר זה נסקור את החרדה של תומאס ונציע פתרונות לאנשים בכירים (וגם לכל השאר) לפתרון של פחד קהל.

לפני שהתמנה לשופט, תומאס היה פעיל מאד בדיבור בפני קהל. כפרופסור למשפטים באוניברסיטת אוקלהומה, תומאס היה מרבה לנאום בבתי ספר למשפטים ובכנסים.  בהיותו משפט בולט שהוא גם שחור וגם שמרן הוא היה נואם מבוקש והוזמן לשאת  נאומים במגוון נושאים אקטואליים, כולל גזע, משפט ופוליטיקה. בנוסף, תומאס כתב מספר מאמרים וספרים בנושאים משפטיים.

לאחר שהושבע לבית המשפט העליון ב-1991, (אחרי שימוע סוער שכלל האשמות בהטרדה מינית של עוזרת הוראה) תומאס נעלם מהבמות. מעורבותו של תומאס בנאום בפני קהל נעשתה נדירה ביותר. בשלושים השנים האחרונות הוא ממעט לשאת נאומים או להתראיין, ומעולם לא כתב ספר או מאמר מאז שהצטרף לבית המשפט.

הסברים מקובלים להיעלמותו של תומאס מהבמות (ולמה הם לא סבירים)

התקשורת האמריקאית סיפקה לאורך השנים מספר הסברים אפשריים לשינוי של תומאס בהרגלי הדיבור מול קהל. היו ששיערו שהוא פשוט מרגיש יותר בנוח לדבר בפני קבוצה קטנה של סטודנטים למשפטים או אקדמאים מאשר בפני קהל גדול. אחרים טענו כי הוא אינו שש להתבטא משום שהוא מודע לעמדותיו השמרניות ואינו רוצה להיות מטרה לביקורת.

, השינוי ברמת הפחד קהל של תומאס היה מקור לדיונים וויכוחים רבים. מהצד השמאלי רבים שטענו כי זהו סימן לזלזול בבית המשפט ובהליך השיפוטי (במיוחד לאחר שצפו ראיות מוצקות לכך שהוא קיבל טובות הנאה אסורות מחברים, ושאשתו היתה מעורבת בנסיון ההפיכה ב-6 לינואר 2021. מהצד השמאלי הגנו על תומאס, ואמרו שהוא פשוט פועל לפי הסגנון הייחודי שלו של קבלת החלטות שיפוטיות.  אף אחד לא סיפק הסבר משכנע מדוע תומאס נעלם מהבמות. עד היום.

‘תסמונת אריק-איינשטיין’ כהסבר להיעלמות של תומאס מדיבור מול קהל

לדברי גיא יריב, מומחה פחד קהל, קלרנס תומאס סובל ממה שמכונה “תסמונת אריק איינשטיין“. הסינדרום, שנקרא על שמו של הזמר-יוצר הישראלי הנודע אריק איינשטיין, מתאפיין אנשים שהחלו לסבול מפחד במה משתק בשלבים מאוחרים יותר של החיים.

בעוד שגלוסופוביה (פחד מדיבור מול קהל) מתוארת בדרך כלל כמתעוררת במהלך גיל ההתבגרות או זמן קצר לאחר מכן, בית הספר לדיבור מול קהל של גיא יריב זיהה מיעוט משמעותי עם התפרצויות מאוחרות יותר. אריק איינשטיין נעלם מהבמות בגיל 42, בדיוק באותו גיל שבו השופט הושבע לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

מאפיין משותף נוסף הוא הישגיות: תסמונת אריק איינשטיין לא פוגעת במובטלים או באלו שהקריירה שלהם תקועה, להיפך.  זהו פחד קהל באנשים הישגיים ומצליחים. ותומאס, שהגיעה לעמדה הבכירה ביותר של אפרו-אמריקאי עד אותה עת הוא דוגמה מובהקת לכך.

איך לפתור פחד קהל אם אתה בתפקיד בכיר?

המחסום הראשון בטיפול בפחד קהל הוא הקושי להודות בבעיה לעצמך ולאחרים.  הקושי הזה מוכפל כאשר המעמד שלך הופך הודאה כזו לחולשה, שאותה אולי אפשר לנצל נגדך.  הפתרון לבעיה זו נחחלק לטווח ארוך ולטווח קצר. בטווח הקצר, הפתרון הוא למצוא מסגרת דיסקרטית לפתרון של החרדות.  אצלנו בביה”ס לדיבור מול קהל אנחנו מקפידים על סודיות של המשתתפים.  חברי הכנסת, השרים, ראשי הערים, הטייקונים והרבנים שלמדו אצלנו קיבלו סודיות מוחלטת כאשר נרשמו והשתתפו בקורס.  בטווח הארוך הפתרון הוא דווקא ‘לצאת מהארון’.  אחרי שהצלחנו להשיג פתרון לרוב מרכיבי החרדה, צריך את השלב האחרון לעשות באופן גלוי.  אצלנו זה מתבטא במאות מכתבי המלצה של בוגרים שכבר ניצחו את החרדה ולא מרגישים שום בעיה לספר שפעם, לפני הרבה זמן, גם להם היה פחד קהל. זו דרך מוכחת למנוע ממנו לחזור.

פחד הקהל של תומאס בשנים האחרונות

בשנים האחרונות, תומאס הפך להיות קצת יותר פעיל בדיבור מול קהל. בשבועות שלאחר מותו של חברו, השופט העליון אנטונין סקליה ב-2011 תומאס פעמיים פתח את פיו במהלך דיון. מאז הוא נשא כמה נאומים וראיונות, ואפילו כתב כמה דעות חלוקות. עם זאת, הוא עדיין אחד השופטים השקטים ביותר בבית המשפט העליון.

מעניין לציין כי הימנעותו של תומאס מדיבור אינה מוגבלת לבית המשפט העליון. הוא גם שומר על שתיקה יחסית בהזדמנויות אחרות, כמו למשל כשהוא מוזמן לשאת נאומי פתיחה במכללות ובאוניברסיטאות.

בראיון ל”אטלנטיק” ב-2017 תומאס התייחס לנושא לראשונה וציין שהוא אינו נהנה לדבר בפני קהל וכי הוא מעדיף לתת לעבודתו לדבר בעד עצמה. הוא גם אמר שהוא לא אוהב להיות במרכז תשומת הלב ושהוא מעדיף להישאר ברקע.