המלצה לקורס מיו”ר אגודת הסטודנטים

לכבוד:
פרופ’ תמר גידרון,
דיקן בית הספר למשפטים,
המסלול האקדמי – המכללה למינהל

תמר שלום,

רציתי לכתוב לך לקראת פגישתך עם גיא יריב, המורה שלי לרטוריקה, היום בצהרים.

את גיא ואת הדיבייטינג הכרתי כשלימד רטוריקה ודיבייט באגודת הסטודנטים לפני שנתיים וחצי.  באותה תקופה המכללה עדיין לא הכירה בקורס מבחינה אקדמית. אולם מספר סטודנטים (בעיקר מארק לייזרוביץ’ וליעד סגל, מבית הספר למשפטים) שהיו חברים באגודת הסטודנטים שיכנעו אותנו כי חשוב מאד לסטודנטים ללמוד גם להתבטא בעל פה.

כאשר החלה הפעילות בסתיו 2000 הגעתי גם אני, ושם התוודעתי לדיבייטינג.  כפי שאת מכירה אותי, בוודאי שמעולם לא הייתי אדם שפוחד או מתקשה להתבטא- מבחינתי הסדנא תרמה המון ביכולת להיות חד יותר, בהיר יותר, משכנע יותר.  למדתי שיטות יעילות מאד איך לשכנע אנשים בטיעונים שלי, ואיך להפריך טיעונים יריבים.  לעומתי היו בסדנה סטודנטים שבאו כדי להתגבר על פחד במה או בעיות דומות, ונדהמתי מהאופן שבו הם הצליחו לסגור את הפער מול דברנים מלידה כמוני או כמו מארק.  אין לי ספק שעורך דין ייתקשה מאד במקצועו ללא היכולת להתבטא באופן ברור ומשכנע ולהפריך את הצד הנגדי.

באותה מסגרת גם פגשתי לראשונה את גיא.  הדבר שהכי הרשים אותי היה היכולת שלו להחזיק כיתה של ממש גם מבלי שהסטודנטים שילמו, או היו מחוייבים להגיע, ואת יודעת כמוני כמה זה קשה אפילו למרצים מנוסים.   הוא פשוט הצליח להיות כל כך אפקטיבי בהקניית המיומנויות שהאנשים הרגישו שהם רוכשים ידע רב ערך בכל פגישה שהם מגיעים אליה.  הרקע התיאורטי היה חשוב והועבר ביעילות, אבל הדבר החשוב באמת היה התכלס- ללמוד איך לעמוד מול אנשים ולהביא עובדות וטיעונים.

לסיכום,  אני סבור כי קורס בדיבור בפני קהל חיוני לכל סטודנט ואקדמאי, אבל במיוחד הוא חשוב לסטודנטים למשפטים- לאלו שימשיכו כפרקליטים, לאלו שימשיכו בעסקים, לאלו שימשיכו לפוליטיקה, ויותר מכולם – לאלו שימשיכו באקדמיה.

 

בברכה,

אולג קומליק
יושב ראש אגודת הסטודנטים
המסלול האקדמי של המכללה למנהל