מה ההבדל בין ביישנות לחרדת קהל?

הרבה מאד ילדים ביישנים הופכים לבוגרים שנהנים לדבר מול קהל ולהיפך – הרבה מבוגרים הסובלים מפחד קהל מאד אהבו בתור ילדים להופיע, לשיר ולהיות במרכז העניינים.  למרות זאת  רבים מבלבלים בין ביישנות לפחד קהל, ולכאורה מאד קל לבלבל ביניהם: בשניהם נמנעים מלהיות מוקד תשומת הלב ולהתבטא מול אנשים זרים. 

במאמר זה נבין מהם ההבדלים בין ביישנות לבין פחד קהל (וחרדות חברתיות אחרות), ונראה כמה טכניקות בסיסיות לעזור לילדים ביישנים, ולכאלו שסובלים מפחד קהל.

אז מה ההבדל בין ביישנות לחרדת קהל

חשוב להבין שגם ביישנות וגם חרדת קהל הן שני סוגים של פחד, אבל כל אחד מהם הוא פחד מפני משהו מאד שונה:

חרדת קהל וחרדה חברתית היא פחד מפני כישלון.  הדובר חושש (בגלל ביקורת עצמית מופרזת) להיכשל ולגרום לעצמו להיראות טיפש, לא מוכן, לא רציני, או כל סוג אחר של רושם שלילי.  חרדת קהל לרוב מופיעה בגיל ההתבגרות או אחריו, כאשר אנחנו מקבלים סטטוס חברתי שחשוב לנו לשמור עליו.

ביישנות לעומת זאת היא פחד מפני הבלתי ידוע.  ביישנים נרתעים מסיטואציות חדשות או מאנשים בלתי מוכרים. ביישנות מופיעה בגיל מאד צעיר, לעיתים עוד לפני שהתינוק לומד לדבר, ולרוב נעלמת בהדרגה במהלך הילדות ותחילת ההתבגרות.

מכיוון ששתי התופעות נובעות ממקורות שונים, יוצא שאין כמעט שום קשר סיבתי ביניהן:  יש הרבה אנשים עם פחד קהל שאין בהם טיפה ביישנות, וקיימים גם אנשים ביישנים אבל מופיעים הרבה מול קהל (זו תופעת ה’פרופסור המפוזר’).  מאותה סיבה הטיפול בבעיה אחת לרוב לא ישפיע על השניה.

למה הטיפול בביישנות לא עוזר לחרדה ולהיפך?

הטיפול המקובל בביישנות הוא על ידי מתן תחושת היכרות וביטחון עם הגורם החדש.  נותנים היכרות יותר טובה והרגשה טובה יותר כלפי אותו גורם חדש, למשל “בואו תיכנסו, תרגישו בבית” או “אל תדאג, הכלב מותק. לא נושך” או אפילו ” תגיד שלום לדודה”.  כמובן שהטכניקה לא עוזרת לחרדות חברתיות, כי גם אם הדודה נחמדה או הבית יפה ומלא באנשים חברותיים, החשש מפני להביך את עצמי  באמירת משהו לא מתאים נשאר ואפילו מתגבר (כי האנשים חברותיים ואני חייב להיות חברותי גם).  וחרדה מול קהל אפילו עשויה קצת להחריף, כי אם כולם נחמדים ומצפים מאיתנו להצליח, אז הציפיות הגבוהות מגבירות את הלחץ.

אז מה הפתרון לפחד קהל וחרדה חברתית?

הטיפול בחרדה חברתית הוא דרך צמצום הביקורת העצמית, וכן על ידי שליטה טובה יותר בסיטואציה.  לדוגמה, בסדנת חרדת קהל אנחנו מלמדים תבניות חשיבה שמנטרלות ביקורת עצמית, ולעומת זה בקורס לדיבור מול קהל אנחנו מלמדים את המשתתפים לתת לעצמם ביקורת בונה (לא סתם ‘חשיבה חיובית’ אלא ממש לזהות את החולשות ולתקן אותן), איך לדבר גם תחת לחץ וכך להרגיש שליטה וכוח במצב שבו בעבר הרגישו חוסר אונים, בלבול וחרדה.  כמובן שכשמדובר בביישנות הפתרון הזה יעבוד על כל מקרה לגופו, אבל לא ייפתור את הבעיה עצמה.

דבר אחד משותף לשתי  הבעיות היא ששתיהן ניתנות לפיתרון באופן יעיל ולא מאד יקר.  בניגוד לבעיות רגשיות אחרות שדורשות טיפולים ארוכים ולא תמיד יעילים, גם פחד קהל וגם ביישנות ניתנים לפיתרון באחוזים גבוהים מאד.