טיפול פסיכולוגי דינמי הוא שם כללי לטיפול שבו המטרה היא לגלות את הסיבות הלא מודעות של הבעיה, מתוך הנחה שהבנת הבעיה תוביל לפתרון והתמודדות. זהו סוג הטיפול שמופיע הרבה בסרטים, כאשר המטופל שוכב על ספה (בטיפול פסיכו-אנליטי) או יושב מול הפסיכולוג (בפסיכותרפיה דינמית) והם מדברים על ילדותו של המטופל ויחסיו עם הוריו ודמויות אחרות. הטיפול הדינמי יהיה לרוב ממושך מאד ויכול בקלות להימשך מספר שנים.

הטיפול הדינמי אמור להפיג פחד קהל בכמה ערוצים.  אחד מהם הוא הטיפול בביקורת עצמית שנמצאת לעיתים קרובות בבסיס הפחד.  באמצעות הבנת הסיבות לביקורת הזו, לדוגמה בגלל שאדם מפנים ביקורתיות מצד ההורים, אפשר לפעמים לצמצם אותה וכך להקל בפחד קהל.  סוג אחר של שיפור מגיע משיפור הדימוי העצמי, כאשר אדם מרגיש את עצמו לא ראוי. על ידי הבנת הסיבות לכך אפשר לפעמים להפסיק את התחושה ובעקבותיה את חרדת הקהל.

קשה להעריך עד כמה טיפול דינמי יעיל לפחד קהל, בגלל שאין כמעט מחקרים מסודרים שמודדים הצלחה של טיפול דינמי, במידה רבה כי הפסיכולוגים נלחמים נגד כל מחקר שכזה בטיעון של חסיון המטופל.  לטעמי זהו תירוץ לא משכנע (עובדה שהפסיכיאטרים וחברות התרופות הצליחו היטב להוכיח מחקרית שפרוזאק יעיל לחרדה, ושאספירין לא) שפוגע במעמד הפסיכולוגיה הקלינית הדינמית כמדע.  מכל מקום נתקלתי בהרבה תלמידים שהגיעו אלי אחרי טיפול דינמי מבלי שהטיפול עזר להם בצורה משמעותית, ולדעתי יש לכך כמה סיבות.

מגבלות הטיפול הדינמי

נתחיל בבעיה בהנחת היסוד: הטיפול הדינמי בנוי על ההנחה שהבנת הבעיה מקדמת לפיתרון.  הנחה זו נעולה כל כך חזק אצל הפסיכולוגים, שהם רואים אותה כעובדה. יתכן שההנחה נכונה בתחומים מסויימים כגון בעיות בזוגיות אבל בפועל פשוט אין עדות מחקרית שזה עוזר להפיג פחד קהל.  בין אם המקור לפחד קהל הוא בלחץ מההורים, בנטיה לפרפקציוניזם או בבוס מלחיץ, ההבנה של מקור הבעיה לא בהכרח מקדמת את הפתרון ולעיתים גם מחמירה את הבעיה המקורית (כפי שנראה בפרק הבא).

לכן בקורסים שלנו שמים דגש על פתרונות פשוטים שעובדים (למשל טכניקות נשימה, או שיטות ‘הפוך על הפוך‘).  ברגע שמצטברים כמה כאלה מפלס החרדה יורד ובעקבותיו גם הסימפטומים.  ואם פתרון מסויים לא עובד?  אז מנסים אחד אחר, ועוד אחד ועוד אחד, עד שמצליחים.  הדבר החשוב הוא לפתור את הבעיה, לא להבין אותה.

הנזק מ’התבוססות’
כאשר עבדתי בהדרכת אנשי מכירות, לימדתי אותם תמיד לעודד את הלקוח להסביר את הבעיה שלו.  לדוגמה, אם הלקוח שואל ‘יש לכם את זה באדום?’ לא לענות לו “כמובן, רוצה אחד?” אלא לשאול “אדום?… למה אתה צריך אדום?”.  לא משנה איזו תשובה הלקוח נותן, הוא מסביר לעצמו את הצורך שלו, ולמעשה מוכר לעצמו.

למרבה הצער אותו תהליך קורה תכופות בטיפול דינמי, שבו ככל שהמטופל מדבר יותר על הבעיה הוא מעצים אותה, ומדגיש את החשיבות שלה בחייו. כאשר הוא מספר על הכישלונות שלו, ועל ההתחמקות שלו מהתמודדות הוא מרגיש יותר ויותר רע.  אילו הטיפול היה מוביל לשיפור בבעיה ניתן היה לטעון כי זהו מחיר זמני ולכן ראוי, אולם מכיוון שכאמור אין סיבה לחשוב שיש שיפור הרי שהנזק לעיתים נשאר.

לכן בקורס שמים דגש על התמודדות מוצלחת ועל השגת שליטה.  מתחילים ברמות לחץ נמוכות כדי להבטיח הצלחה, ואז ככל שהמשתתפים לומדים לנאום טוב יותר מעלים את הלחץ. כך מייצרים חוויה שבה משבוע לשבוע המשתתפים מצליחים יותר ויותר תחת לחצים גדלים והולכים.  הדגש כאן הוא על העצמה והרגשה טובה, לא על אשמה וחידלון.

היעדר התמודדות ובדיקת יעילות
הטיפול הדינמי מתעלם מהעובדה שפחד קהל נחלק לחרדה ראשונית (הפחד מפני כישלון מול הקהל) וחרדה משנית (הפחד מהסימפטומים) ושלישונית (הפחד שהקהל יבחין בסימפטומים), ומנסה להתמודד רק עם החרדה הראשונית.  בפועל אצל רבים מהסובלים מפחד קהל החרדה המשנית חריפה בהרבה ולכן הטיפול הדינמי לא יקל על הקושי שלהם לאורך התהליך, דבר שגורם לאכזבה ולעיתים גם לנטישת הטיפול.

לכן בקורס מקפידים על משוב מפורט ומדוייק לכל תירגול, במטרה להבטיח שכמעט כל שבוע מושג שיפור, וכן מקפידים על הסתכלות אחורנית לוודא שיכולות שנרכשו בעבר לא נעלמות אלא מתבססות.  המדידה המדוייקת יוצרת גם סביבה שבה כל מי שמסביב הולך ומשתפר וכך מתחזקת התחושה שכל אחד יכול להתגבר על פחד קהל.

רוצה להתגבר על פחד במה? הירשם לקורס