תרופות מרגיעות (בנזוזיאזפינים: ואליום, ואבן, לוריוואן ועוד) וחוסמי בטא (פרופרנולול ודראלין)

למי שסובל מפחד קהל בהתקפים חדים, ושאין לו זמן או סבלנות לחכות מספר שבועות להשפעת תרופות נוגדות חרדה או הקורס לטיפול בחרדת קהל, ישנן תרופות הרגעה.  השימוש בהן עוזר בטווח הקצר להפחית סימפטומים של חרדה, אבל הוא הופך את המשתמש לאיטי יותר, חד פחות בסגנון ובתוכן, ולעיתים גם משעמם יותר. 

בשנת 1962 זכתה חברת רוש בפרס נובל לרפואה על גילוי תרופת הואליום בידי לאו סטרנבאך.  הואליום ושאר התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים הביאו מרגוע מהיר למגוון רחב של מצוקות רגשיות ורפואיות מלחץ ועד שרירים תפוסים, והם גם משמשים ככדורי שינה יעילים למדי. בעשורים האחרונים נכנסו לשוק נגזרות חדשות של התרופה כגון ואבן ולוריוואן וגם הוואליום עצמו שינה את שמו ל'אסיבל'.  המגוון הגדול של תרופות, והעובדה שהפטנט על הואליום פג כבר בשנות השמונים נותן לבנזודיאזפינים ייתרון ייחודי בתחום התרופות - הן זולות.

קבוצה אחרת של תרופות הרגעה, שהיתה מקובלת בעבר היא חוסמי הביטא.  תרופות אלו מדכאות חלק מתיפקודי המוח וגורמות לירידה בקצב הלב, בנשימה ובפעילות השרירים.  השימוש השכיח בעבר היה בעיקר לחולי לב וסובלים מלחץ דם גבוה, אבל היא סיפקה הקלה לסימפטומים של חרדה ולכן הירבו להשתמש בה לפחד קהל.

בגלל כמות עצומה של תופעות לוואי, חוסמי הביטא ירדו משימוש וכיום רושמים את התרופה היחידה מסוג זה שעדיין משווקת בישראל (דראלין) רק לחולים שסובלים מסימפטומים אחרים שהתרופה יעילה להם, למשל פחד קהל וגם מחלת לב...

השפעה

התרופות המרגיעות משפיעות במהירות (תוך 15-30 דקות) והשפעתן נמשכת כמה שעות, תלוי בתרופה ובמינון.  בכך הן שונות מתרופות נגד חרדה מקבוצת SSRI שצריך לקחת באופן כרוני במשך מספר שבועות כדי לראות השפעה.

לתרופות הרגעה יש מעט תופעות לוואי בטווח הראשוני, ולכן השימוש בהן מאד נוח ובטוח (כל עוד מתרחקים מכלי רכב וציוד מסוכן).  אבל הן מאבדות מיעילותן במהירות וגם יוצרות תלות והתמכרות.  כתוצאה מכך רופאים נזהרים מאד לתת מירשמים לשבועיים בלבד.

לאחר שהכדור נכנס לדם המשתמש מרגיש תחושת לאות ורוגע, המורידים את הסימפטומים הגופניים של חרדה ומורידים גם חלק מתחושת האימה והלחץ.  משתמשים מדווחים על תחושה שמזכירה השפעה של אלכוהול אבל ללא אובדן השליטה, וללא השיפור במצב הרוח.

תופעות לוואי

השפעתו המרדימה של הואליום חזקה מספיק כדי שהוא הפך להיות ביטוי נרדף לנואם משעמם.  השימוש בו ובנגזרותיו מאט מאד את התגובות הפיזיות והשכליות ומקשה על המשתמש למצות את היכולות שלו.  הנחיות משרד הבריאות אוסרות לנהוג אחרי השימוש, ולכן קשה להעביר מצגת אפקטיבית תחת ההשפעה.  במינון גבוה יותר הבנזודיאזפינים משמשים כתרופת הרדמה, ולכן חשוב להקפיד על המינון הרשום.

הבעיה האמיתית עם תרופות הרגעה מתחילה רק אחרי כעשרה ימים של שימוש, כאשר הגוף מפתח הן עמידות והן תלות בתרופה.  העמידות גורמת לכך שיש צורך להגדיל את המינון על מנת להשיג את אותה השפעה, והתלות יוצרת התמכרות שמחייבת את המשתמש להמשיך ולקחת את התרופה על אף שהשפעתה פוחתת. גם הגמילה מתרופות הרגעה בעייתית ומלווה בקשיי שינה, חרדות, וסיוטי לילה.  מסיבה זו אני כמובן ממליץ להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים או מפסיקים טיפול תרופתי, ויותר מכך אני ממליץ על הסדנאות לחרדת קהל שמטפלות במקור הבעיה ולא בסימפטומים, ושכמובן אין להן תופעות לוואי כלל.

הירשם לסדנת פחד קהל

למידע נוסף והרשמה