איך לתת משוב מקצועי לנאומים

 בואו ניגש ישר לתכלס – מתן משוב מקצועי זו עבודה רצינית.  לא מספיק לשרבט כמה מילים כשהבנאדם מדבר ואז לתת לו את ההערות.

במאמר הזה אנחנו לומדים גם את העבודה השחורה שכרוכה בלהפוך נאום (או מצגת, או שיעור, או הרצאה וכד’) לאוסף של לקחים מקצועיים שייאפשרו לדובר להיות משמעותית טוב יותר בפעם הבאה שיקום מול קהל.  הטיפים האלו הוכיחו את עצמם אלפי פעמים, ולכן אם נתקלת בקושי ליישם אותם  כדאי להתייעץ עם אחד המומחים שלנו.

שלב ראשון: לאסוף מידע

יש הבדל בין רושם כללי מנאום שבשבילו אפשר פשוט להקשיב, לבין משוב שמנסה להסביר ל-מ-ה דווקא אותו רושם נוצר. כדי לתת משוב מושכל חשוב לאסוף את כל המידע הרלוונטי. 

לכן, בזמן שהנואם מדבר חשוב לאסוף כמה שיותר מידע, (לא לנתח עדיין, זה מגיע אחרי שהנאום נגמר), אז הנה כמה דגשים:

1.לכתוב כמה שיותר מהתוכן

חשוב להקשיב עם עט ביד, ולהספיק לכתוב כמה שיותר מהתוכן, כי אחרי הנאום זוכרים הרבה פחות ממה שחושבים.  ככל שתכתבו יותר תראו שהמשוב שלכם יהיה עשיר ומפורט יותר.  קל לזהות נותני משוב שלא כתבו- הם מתייחסים רק לסגנון ולא שמים לב גם לתקלות מהותיות בטיעונים או במבנה.

צפו לכך שהכתיבה תקשה עליכם להתרכז בנאמר (לדוגמה אם תנסו לתת משוב למרצה שלכם תגלו שאינכם מצליחים ללמוד בשיעור), וזה בסדר.  כאשר נותנים משוב צריך להתרכז בו ורק בו.  לעומת זאת אל תחששו לפספס מרכיבי סגנון בגלל הכתיבה – הניסיון יראה לכם שמספיקים מבטים חטופים מאד כדי לקבל תמונה מספקת על הסגנון. 

2.לתמצת (לא מילה במילה)

את  הכתיבה של התוכן חשוב לעשות בתמציתיות. הסיבה היא שאין שום סיכוי להספיק לתעתק את הנאום מילה במילה – אנחנו מדברים בקצב של כ-100-150 מילים לדקה, אבל כותבים רבע מזה. לכן חשוב לתמצת ולקצר.

הכוונה לכך שכדאי לכתוב כמה שפחות מילים ובלבד שתספיקו לתעד מספיק כדי להזכיר לכם מה נאמר.  לדוגמה אם הדובר אומר “ערב טוב, בהרצאה היום נעסוק בנושא הכלכלי ובנושא החברתי”  זה מאד לגיטימי לכתוב “א. כלכלה ב. חברה”.

היוצא מן הכלל היחיד הוא תקלות:  אם קורים לדובר תקלות חשוב לתעד אותן בדייקנות כדי שתוכלו לשחזר אותן אח”כ באופן שיאפשר לו להסיק מסקנות.

3.לסמן מרכיבים עיקריים: מבנה, טיעונים, דוגמאות

כדי שנוכל להבין אחר כך היטב את הנאום, חשוב לסמן לעצמנו את המרכיבים של הנאום.  הרעיון הוא לנצל את הידע שרכשנו על מה צריך להיות בנאום כדי לסמן לעצמנו בכל פעם שאנו רואים מרכיב משמעותי (או היעדר של מרכיב משמעותי):  הדובר הציג פתיחה מפורטת? תרשמו אותה. הדובר אמר “הנושא השני הוא”? סימן שעכשיו מגיע ראש פרק.  הדובר אמר “למשל”? סימן שתיכף תגיע דוגמה.

4.לתעד התרשמות ממה שנאמר 

הרעיון כאן הוא לסמן לעצמכם על הדף אם אהבתם או לא אהבתם משהו, כדי שאותו רושם – חיובי או שלילי – יישאר לכם גם אחרי הנאום.

•להתרשם מהסגנון ולסמן

סגנון הוא משהו חולף, שאחרי שהוא עבר קשה לשים עליו את האצבע. לכן חשוב תוך כדי הנאום לציין לעצמנו מה חשבנו על הסגנון, ולרשום את זה (אפילו במילה או שתיים). 

•להתרשם מהתוכן ולסמן

אל התוכן אפשר לחזור גם אחרי, ולכן לא חייבים לרשום את ההתרשמות שלנו בזמן הנאום. עם זאת, זה עדיין עוזר להזכיר לנו אחר כך מאיזו דוגמה השתכנענו ואיפה הדובר קיבל שאלה ולא הצליח להתמודד איתה.

שלב שני: ניתוח הנאום וגיבוש מסקנות

אחרי שהנאום נגמר הגיע הזמן לנתח אותו, ולהבין את החולשות והחוזקות, ואחרי שתצברו קצת ניסיון אז להבין גם את הסיבות לחוזקות והחולשות האלו.  לכן בשלב זה נסתכל על הדף שבו רשמנו בשלב הקודם את תכני הנאום וונחליט מה התרשמותנו מהנאום ומדוע זה הרושם שנוצר בנו.

5.לבדוק את המרכיבים השונים

בשלב הראשון, הטכני, נתחיל בצ’ק-ליסט שבו אנחנו בודקים ברמה הבסיסית מה היה בנאום ומה חסר בו.

•תוכן – נבדוק את מרכיבי התוכן השונים ונסמן לעצמנו עד כמה הם התקיימו בנאום, ובאיזו איכות.  לדוגמה נבדוק אילו מרכיבים של  מבנה היו, מה היתה איכות הטיעונים (כללו דוגמאות? כללו הסברים?) ואיך הדובר התמודד עם שאלות.

•סגנון  –   כאן נבחן איך הדובר נראה ואיך הוא נשמע.  בצד המראה נבדוק אם היו בעיות בשפת הגוף, למשל בקשר עין, הבעות פנים, תנועות ידיים, עמידה ותנועה במרחב.  בצד השמיעתי נבדוק אם הדובר היה ברור, האם הוא נשמע מעניין וכד’.

6.להעריך את איכות הנאום (ולנמק)

זה השלב יותר רגיש וקשה, כי כאן אנחנו צריכים לחשוב מה בעצם אנחנו חושבים על מה שנאמר- ואז להבין למה. כאן כבר אין פעולה טכנית אלא צריך להיכנס לעומק של הדברים ולהחליט מה טוב ומה לא. 

הרעיון בשלב זה הוא לראותה מה אנחנו חושבים על הנאום, ולהבין מדוע אנו חושבים זאת. לדוגמה, האם השתכנענו מהנאום או לא, ולמה? אולי כי הדוגמאות היו גרועות, או שהדובר התחמק משאלות, או שהוא קפץ מנושא לנושא.  דוגמה אחרת היא איזה רושם הדובר יצר, ומדוע.  האם הוא נראה לנו מקצוע, עצבני,  משועמם או חנטריש, ולמה?

שלב שלישי: הצגת המשוב וביקורת בונה

אחרי שהחלטנו מה אנחנו חושבים על הנאום, צריך להציג את המסקנות הללו באופן שיביא מירב התועלת לדובר. קיימת רגישות אצל אנשים בקבלת ביקורת, ולכן כדי לשמר על הערך שלה צריך להעביר אותה באופן נכון.

7.ביקורת בונה 

•אמינות – לא לחלק מחמאות סתם

לעיתים קרובות מאד אנשים שמתקשים לתת משוב מעדיפים במקום להתמקד רק בחלקים הטובים. התוצאה

היא שהדובר לא מקבל תמונה מאוזנת של איכות הנאום שלו, ובטווח הבינוני יבין שזה משוב שאי אפשר לסמוך עליו. חשוב להבין – אף נאום הוא לא מושלם, וכאשר יש לנו רק דברים טובים להגיד, המשמעות היא שאנחנו מתעלמים או מטשטשים את הדברים הלא-טובים. זה פוגע באמינות שלנו. ביקורת בונה היא לא לתת מחמאות ריקות.

•לכל משוב שלילי להוסיף הצעה לשיפור

כדי להפוך את המשוב השלילי ליותר מועיל לדובר (וליותר קל לעיכול) צריך להוסיף לכל סעיף שלילי הצעה לשינוי. באופן זה אפשר לומר לאנשים גם את הביקורת השלילית ביותר באופן שהם ירגישו שהם מקבלים ערך מסוף.  לדוגמה, במקום “אתה לא יוצר קשר עין” לומר “אתה לא יוצר קשר עין, אני מציע שתצייר זוג עיניים על הדף”?

8.הצגה אפקטיבית

לצורך התרגול בקורס נקפיד להתייחס למשוב הניתן מול קהל כמו כל נאום אחר – להכין ראשי פרקים, להשתמש בפתיחה ובסיכום, ולכל חלק במשוב להוסיף הסבר ודוגמה. 

מבחינת חלוקת המבנה, מומלץ לחלק את המשוב למה היה טוב ומה היה פחות טוב, אם כי גם חלוקה לפי תוכן לעומת סגנון, או לפי סדר כרונולוגי יכולה להצליח.  כמו כן כדאי להדגיש כי הצגה זו חשובה לצרכי הקורס בלבד.  ב’חיים האמיתיים’ אין צורך להקפיד על מבנה ופתיחה כשנותנים משוב.

ועכשיו תכלס’ – איך להפוך משוב למקצוענות

אם הגעתם לכאן סימן שאתם רציניים מאד לגבי שיפור בדיבור מול קהל.  יכול מאד להיות שהשלב הבא בשיפור המקצועיות שלכם הוא להיעזר באנשי מקצועי.

אז כדאי לכם להרים אלינו טלפון ולראות איזה עוד כלים תוכלו לרכוש, והאם תוכלו לקבל מאיתנו משוב מדוייק ומקצועי.

הטלפון הוא 077-8200201, ואפשר גם למלא את הטופס כאן באתר