פחד לעומת חרדה – הסבר פסיכולוגי

זיעה קרה, דופק מואץ, נוקשות בשרירים, קוצר נשימה ועוד. כל אלו הם סימפטומים המוכרים לכל מי שחווה תחושת חרדה. חווית החרדה יכולה לנוע בין חוסר נוחות קלה ועד אימה ופאניקה. גם משך הזמן של חווית החרדה יכול לנוע בין שניות ספורות ליום שלם ואף יותר. בכל מקרה, מדובר בחוויה לא נעימה ולעיתים מאד מגבילה, גם אם אינה מסוכנת.

במאמרים הבאים נבין את ההבדל בין סוגים שונים של חשש, ואת דרכי ההתמודדות הנובעות מהן. נתחיל עם פחד שהוא מיידי מפני משהו מסוכן ומוחשי, לאחר מכן נבין את החרדה שהיא חשש מיידי מפני משהו מסוכן אך לא מוחשי, בשלב הבא נעסוק בהפרעת החרדה (פוביה) שהיא חשש מתמשך מפני משהו לא מסוכן, לאחר מכן נעסוק בפוביה החברתית שהיא חשש מתמשך מפני שיפוט שלילי מהסביבה החברתית, ולבסוף נעסוק בפחד קהל שהוא הסוג השכיח ביותר שלפוביה חברתית.

פחד וחרדה >> הפרעת חרדה (פוביה) >> פוביה חברתית >> חרדת במה (גלוסופוביה) >> טיפול בחרדה

חרדה, להבדיל מפחד

פחד, להבדיל מחרדה הוא למעשה תגובה טבעית למצב של סכנה או איום והתסמינים שלו למעשה נועדו למטרה של לחימה או בריחה מפני סכנה.
כאשר מדובר במצב שאובייקטיבית הוא מסוכן (למשל, כשמכונית מתקרבת אליך במהירות) או לפחות מדמה מצב שאמור להיות מסוכן (כמו למשל רכבת הרים) ברור לנו מדוע הגוף שלנו נערך לבריחה ולמה אנו חשים דופק מואץ, זיעה קרה, אולי קצת כאבי בטן וכד’. אבל מה קורה כאשר ללא סיבה ברורה אנו חשים נוקשות בשרירים, ערפול חושים, קוצר נשימה וחנק? במצבים אלו, אנו סובלים מחרדה ולא מפחד. כאשר מצב זה קורה לאורך זמן הבעיה שלנו כבר אינה חרדה אלא הפרעת חרדה או ‘פוביה’.

המאפיין של פחד, להבדיל מחרדה, הוא שהגורם לפחד הוא מוחשי והגורם לחרדה לא. לדוגמה מי שנמצא בים ורואה סנפיר של כריש, או שחוצה מעבר חציה ורואה מכונית מתקרב במהירות צריך להרגיש תחושת פחד מיידית שהיא כמובן גם מוצדק (למעשה אדם שלא מרגיש פחד במצב כזה סובל מבעיה פסיכולוגית ועשוי להיות מסוכן לעצמו ולסביבה).  לעומת זאת כאשר אדם נמנע לגמרי מכניסה לים בגלל חשש מכרישים או מחציית כביש עקב פחד ממכוניות אז מדובר בחרדה ולא בפחד.

החרדה היא פחד מפני בעיה כללית יותר ובלתי מוחשית, ולכן גם כזאת שאין לנו דר ברורה להתמודד איתה. החרדה תוקפת אותנו בשלושה מימדים:

• המימד הפיזיולוגי – הגוף מתכונן לעימות ומפעיל מנגון הגנה המכונה ‘מלחמה או בריחה’ (Fight and Flight באנגלית) וגורם לסימפטומים זיעה קרה, דופק מואץ, יובש בגרון ועוד
• המימד ההתנהגותי – בראש ובראשונה המנעות מהמצב מעורר החרדה (כמו דיבור מול קהל) אבל גם התנהגויות אחרות כמו אילו אשר מקלות עלינו כשאנחנו נאלצים בעל כורחנו לדבר מול קהל. למשל, תזוזה מצד לצד, כחכוך בגרון.
• המימד הנפשי – מחשבות מעוררות חרדה בסגנון של “מה קורה לי? האם אני משתגע?, עצבנות, לחץ וכד’

אצל כל אחד מימד אחר הוא הדומיננטי. אצל חלק החרדה באה לידי ביטוי יותר מחשבתית ואצל האחר הוא מיד נמנע ומתחמק מדיבור מול קהל ולכן המימד ההתנהגותי הוא הדומיננטי יותר.

תגובות לחרדה

חשוב לדעת שנטיה להמנעות מזינה את החרדה, זאת משום שלמעשה היא מונעת את היכולת להבין שלמעשה אתה מסוגל להתמודד עם דיבור מול קהל ושגם אם לרגע אתה מתרגש, אתה עדיין מסוגל להמשיך ולדבר. בשורה התחתונה, היא מונעת ממך לגלות שהשד אינו כל-כך נורא. המנעות למשל יכולה לטפח בך את המחשבה שאם לא היית מפסיק באותו רגע את ההרצאה אז היית פשוט מתעלף, כשלמעשה אם היית ממשיך היית מגלה שיכולת לסיים את ההרצאה. ההקלה המהירה שבאה בעקבות הבריחה גורמת לדחף להמשיך ולהשתמש בפעולת מנע זאת ולכן זה מגדיל את הסיכוי שבפעם הבאה שוב תתרחש בריחה. לכן מתפתח מעגל קסמים המתחיל בפירוש מוטעה של המצב, ממשיך בדחף לברוח ואז תגובת בריחה והמנעות שמביאה בעקבותיה הקלה וחיזוק הדחף להמשיך להימנע.

במאמר הבא נפריד בין חרדה כתחושה כללית לבין הפרעת חרדה (“פוביה”) שהיא מצב קבוע שבו גורם כלשהו מלחיץ אותנו, ושכאשר אנחנו נחשפים אליו אנו עשויים לחוש חרדה חריפה ואף התקף פאניקה.

פחד וחרדה >> הפרעת חרדה (פוביה) >> פוביה חברתית >> חרדת במה (גלוסופוביה) >> טיפול בחרדה