טנטטיביות: איך לשכנע יותר בלי להבטיח סתם
לפני המאמר:
- אם לא השתתפתם בקורס שלנו, המאמר הזה בשבילכם. כדאי לקרוא אותו ואז לתרגל כי הטכניקה קצת קשה להבנה אבל קלה ליישום..
- אם כן השתתפתם בקורס, ואתם בוגרים, אני ממליץ לכם להיזכר במה שלמדנו על תשובה טנטטיבית כטכניקה להתמודד עם שאלות כשלא יודעים את התשובה.
הטכניקה הטנטטיבית – למתחילים
אז מה זה בעצם ‘טנטטיבי’? ההגדרה של המילה היא ‘על תנאי’ או ‘לא סופי’. למשל כשאני רוצה לקבוע פגישה עם כמה אנשים שלא כולם נמצאים אז אנחנו נקבע ‘טנטטיבית’ ליום ראשון מתוך ידיעה שהמועד עשוי להשתנות.
לכן דיבור טנטטיבי מול קהל משמעו להשאיר לעצמנו מרחב נסיגה או שינוי אם אנחנו לא ב-100% בטוחים במה שאנחנו אומרים. התחלתי ללמד את הטכניקה הטנטטיבית כשעזרתי לתלמידים בקורס שפחדו להתמודד עם שאלות מהקהל גם בנושא שבו הם היו מומחים מחשש שאם הם לא יידעו הכל פיקס הקהל יישפוט אותם לחומרה. הטכניקה הטנטטיבית (ועוד טכניקות שלומדים בקורס להתמודדות כשלא יודעים תשובה) אומרת שהם ייתנו תשובה כמיטב יכולתם אבל יידאגו לסייג אותה.
לדוגמה, אם שואלים אותי כמה תלמידים למדו בבית הספר, הרי שהתשובה האוטומטית שלי תהיה ‘קרוב ל-1,900’. עבור רוב הקהלים זו תשובה מספקת ואני נוהג להשתמש בה בלי בעיות. אני מלמד בקורס שהטכניקה לא מתאימה כאשר הדיוק הוא הכרחי, למשל שרואת-החשבון שלי תרצה תשובה מדוייקת לגמרי, ואז אני אהיה חייב להיכנס להנהלת חשבונות ולהגיד לה בדיוק (1,879, נכון לאפריל 2014).
הטכניקה הטנטטיבית – למתקדמים
יש אנשים שלא מרגישים בנוח עם לתת תשובות ‘בערך’ ומצד שני עוסקים בתחומים שבהם יש הרבה סוגי מידע שאינם ודאיים, או שסתם צריכים לדבר לפעמים על נושאים שאינם מומחים בהם.
נניח שאני צריך לדבר על קורס שייפתח במרץ, אבל אני לא בטוח בכך (ובכלל, איזה פרוייקט מסתיים בזמן בימינו?). אני לא יכול להגיד “אני בטוח שהוא ייפתח במרץ” כי אני לא בטוח, אבל אני כן יכול להגיד “אני בטוח שהוא אמור להיפתח במרץ”. ההבדל הקטן כאן זה שאני מרשה לעצמי להגיד שאני בטוח בגלל שהוספתי את ההסתייגות.
פוליטיקאים משתמשים בטכניקה הזו המון. היא מאפשרת להשתמש במילים כמו ‘בטוח’, ‘בוודאות’ או ‘אין-ספק’ שהם מאד אוהבים, ובו בזמן היא מאפשרת להם להתחמק מאחריות (או בדוגמה שהבאתי, להפיל אותה על מישהו אחר).