הכנת נאומים מראש

 

הכנת נאום שמוצג מהכתב הוא אמנות שונה מאשר הכנה של נאום במקום – מצד אחד הציפיות והסטנדרטים שונים, ומצד שני הכלים העומדים לרשותנו שונים. חשוב לי להדגיש כי הקראה של נאום מהכתב מחייבת מידה גדולה בהרבה של מאמץ בהשוואה להצגתו מראשי פרקים. למעשה, הקראה שלנאום מהכתב שלא הוכנה בשלמות עשויה להיות גרועה יותר מאשר הצגתו מראשי פרקים.

אז איך ניגשים להכנה של נאום מהכתב?
כידוע, אני מגדיר חמישה שלבים להכנה של נאום. שלבים אלו חשובים גם בנאום שמאולתר בהתראה של עשר דקות, וגם לנאום ראש הממשלה לאומה. במאמר זה נדון באופן שבו הכנה של נאום מראש שונה מהכנה של נאום במקום.

אז הנה: – תוכנית יריב לנאום יעיל

 

1. גיבוש אסטרטגיה
2. סיעור מוחות
3. סינון ואירגון
4. פיתוח הטיעונים
5. משוב ובקרה

שלב א’ – גיבוש אסטרטגיה

בשלב זה אנחנו בונים את תוכנית המשחק, וכן מבררים את ההקשר והנסיבות של הנאום: מי יהיה הקהל, כמה זמן יעמוד לרשותנו? מה מצפים מאיתנו? מה אנחנו מצפים להשיג? האם יהיו דוברים נוספים לפנינו או אחרינו? 

על בסיס המידע שאספנו אנחנו מגדירים מה אנחנו רוצים להשיג ואיך נרצה להשיג זאת. למשל, אם אנחנו לקראת רפראט באקדמיה המטרה שלנו תהיה להציג את המחקר שערכנו ולהראות שאנחנו שולטים בחומר. לעומת זאת, אם אנחנולקראת מצגת ראשונה ללקוח פוטנציאלי אנחנו רוצים להראות לו את הפתרונות שנוכל להציע לו, ליצור קשר אישי חיובי, ולהשיג הזמנה (או אולי רק להשיג פגישה עם מקבל ההחלטות, תלוי בעיסקה).

נאום מוכן מראש – אין הבדל גדול בהשוואה לנאום שמכינים תחת לחץ זמן. לרוב מחייב יותר איסוף מידע, כיוון שלרוב אנחנו יודעים פחות על המסגרת והתנאים של הנאום. לכן כדאי לבדוק יותר לעומק את המשתתפים והאולם

שלב ב’ – סיעור מוחות

בשלב זה אנחנו פונים לצד היצירתי שלנו ומנסים לייצר כמה שיותר רעיונות לטיעונים ודוגמאות כדי שנוכל בהמשך לבנות מהם טיעון. חשוב בשלב הזה לתת לאסוציאציות שלנו לרוץ בחופשיות כדי שיהיה לנו בהמשך כמה שיותר חומר לעבוד איתו. לכן, חשוב לרשום על הדף כל בדל רעיון, כיוון שכאשר קופץ לנו לפתע פרץ של רעיונות, אנחנו עשויים לשכוח אחד בזמן שאנחנו מייצרים אחרים.
לאלו מאיתנו שהם בעלי חשיבה ביקורתית חריפה, אני מאד ממליץ בשלב זה לנתק (באופן זמני) את המתג של הביקורת, ולרשום על הדף גם רעיונות שהם בוודאות חלשים. הסיבה לכך היא שחשיבה ביקורתית חוסמת את התהליך היצירתי על ידי ציפיה שכל רעיון ייפרוץ החוצה ברמת גימור גבוהה – הדבר מונע מרעיונות חצי מבושלים שניתן היה לפתח בהמשך מלהגיח לאוויר העולם.
אגב, מי שיתמיד בגישה ביקורתית לסיעור-מוחות לאורך שנים, עשוי לאבד מהיצירתיות שלו לטובת דימוי עצמי שלילי.

נאום מוכן מראש – ההבדל הגדול כאן הוא המחקר. כאשר אנחנו צריכים להכין נאום ללא זמן הכנה עלינו לחשוב על טיעונים ודוגמאות מהראש, ולכל היותר להתייעץ עם עוד מישהו. כאשר יש לנו שבוע להתכונן, נוכל לא רק להעלות את כל הרעיונות שלנו, אלא גם לאסוף מידע נוסף.
כמובן שהמקום הראשון להתחיל בו הוא האינטרנט, וליתר דיוק גוגל. הרבה פעמים כאשר אנחנו מחפשים טיעונים בנושא כלשהו אפשר לחפש ביטויים כמו “בעד ונגד” או “למה כדאי” בצירוף הנושא שלכם. אם המצגת היא לקהל מקצועי יש להיעזר במקורות מעמיקים יותר – עורכי דין ייעזרו במאגרי הפסיקה, אנשי אקדמיה בג’ורנלים מקצועיים, אנשי מכירות בשיחות עם לקוחות של המתחרה, ורואי חשבון בדו”חות הכספיים.
אגב, חשוב לאסוף לא רק רעיונות לטיעונים, אלא גם לאסוף דוגמאות, מאחר ודוגמאות עוזרות לחשוב על טיעונים.

שלב ג’ – סינון ואירגון

בשלב זה אנחנו מגבשים את כל הרעיונות שעלו לנו בשלב סיעור המוחות לכדי שלד של נאום שיקדם את האסטרטגיה שלנו. אנחנו מסתכלים שוב על הדף עם הרעיונות שעלו לנו בסיעור מוחות, ומגבשים אותם לכדי ראשי פרקים. ישנן כמה פעולות שנחוץ לעשות בשלב זה:

• גיבוש – לבחון אילו רעיונות ודוגמאות הולכים ביחד כטיעון יחיד. ייתכן מאד שכמה רעיונות שרשמתם במקומות נפרדים הם בעצם טיעון אחד. כך למשל ייתכן שרעיון חלש שאולי היינו פוסלים הוא דווקא הפיסה של הפאזל שנחוצה להשלים טיעון אחר.
  כמו כן גיבוש כמה רעיונות לטיעון אחד מצמצם את הבלגן והפיזור מבלי לאבד ידע.
• סינון – צריך להחליט אילו רעיונות צריכים להיפסל ולא להיכנס לנאום. ישנן הרבה סיבות אפשריות שלא להציג רעיונות: ייתכן שהם פשוט לא משכנעים, או שגויים עובדתית, או אולי יעליבו חלק מהקהל. במיוחד חשוב להיזהר שהם לא סותרים טיעונים אחרים שאנו מציגים.
  אגב, לפעמים קורה שרעיון מסויים הוא טוב, רלוונטי ומשכנע – אבל פשוט אין מספיק זמן להציג אותו.
• אירגון: לבחור את הסדר שבו נציג את הטיעונים. במילים אחרות, להכין ראשי פרקים.

 

כאן אגב אנחנו ‘מדליקים’ את מתג החשיבה הביקורתית שאותו ‘כיבינו’ בשלב סיעור המוחות. בשלב זה חשוב מאד להסתכל בעין בוחנת על השירבוטים שרשמנו ולבחור איזה מהם עומד בסטנדרטים הדרושים.

נאום מוכן מראש –  גם כאן אין הבדל גדול – גם כשיש זמן וגם כאשר אין זמן, עדיין צריך לעבור על הרעיונות שהעלינו ולגבש מהם ראשי פרקים מסודרים.

שלב ד’ – פיתוח טיעונים

בשלב זה אנחנו לוקחים את ראשי הפרקים שהכנו, ועובדים על להפוך כל כותרת לטיעון מלא. במילים אחרות, אנחנו מוסיפים ‘בשר’ על השלד שיצרנו מקודם.
לשם כך אנחנו צריכים להכין הסבר הגיוני לכל טענה שלנו, שמנמק מדוע היא נכונה באופן עקרוני. בנוסף, עלינו לספק עובדות ו/או דוגמאות לכל נקודה שכזו, כדי להמחיש אותה ולתת גיבוי עובדתי לדברים שלנו.
לדוגמה, אם אנחנו מציגים נאום סיכום בבית משפט – חשוב לנמק כל טיעון לזכות הצד ולהסביר למה ההיגיון המשפטי מאחוריו, וכן להביא דוגמאות (תקדימים). לחילופין, אם אנחנו מציגים מוצר חשוב -להסביר מדוע כל ייתרון שלו חשוב עבור הלקוח, וכן להביא גיבוי עובדתי בדמות נתון מספרי תומך, ציטוט של לקוח מרוצה, או דוגמה של מאמר עיתונאי משבח.

נאום מוכן מראש –  כמו בעבודה על סיעור מוחות, גם כאן גוגל עושה את ההבדל. היכולת שלנו להיעזר במידע מבחוץ, ולהשלים טיעונים ועובדות ממקורות חיצוניים מאפשרת לשפר מאד את פיתוח הטיעונים.ההבדל מסיעור המוחות הוא שכאן עוסקים בהתכנסות ואילו בשלב של סיעור המוחות עסקנו דווקא בהתפזרות. במילים אחרות – פיתוח הטיעונים מחייב להתמקד בנושאים שגובשו בראשי הפרקים, ולחפש הוכחות לכל אחד מהם – לבדוק שלכל אחד מהם יש הסבר משכנע, ושלכל אחד מהם יש עובדות ודוגמאות שמגבות אותו. חשוב להדגיש הבדל מעניין בין נאום שמכינים במקום לבין נאום שמכינים מראש – סטטיסטיקות. רובנו לא יודעים הרבה סטטיסטיקות בעל פה, ולכן נאום שהוכן מראש בדרך כלל אינו כולל אותן (או שהן פשוט מפוברקות).

הכנה של נאום כתוב – כאשר עלינו להקריא את הנאום מהכתב (למשל כאשר צריך לאשר מראש את הנאום או כאשר צריך לחלק אותו אח”כ למשתתפים), שלב פיתוח הטיעונים הוא גם השלב שבו אנחנו מתחילים לנסח את הנאום עצמו. למעשה פיתוח הטיעונים נעשה בכתב במקום בע”פ
לכן כל הדגשים לגבי ניסוח, במיוחד ניסוח כאשר כותבים להקראה באים לידי ביטוי בשלב זה: כתיבה בעברית פשוטה, הימנעות ממשפטים מסובכים מדי וכד’.

שלב ה’ – משוב ובקרה

בשלב זה אנחנו לוקחים צעד אחורה ובוחנים את הנאום שכתבנו מנקודת מבטו של הצופה. אנחנו מציגים את הנאום לעצמנו – אפשר בלב, עדיף בקול – ומתרשמים מהחלקים הטובים והפחות טובים. זו הזדמנות בשבילנו לתפוס שגיאות ותקלות ולתקן אותן. ואם תיקנו – לקרוא את הנאום מחדש בצורתו הסופית.
ייתרון נוסף של שלב זה הוא שהוא מתרגל אותנו לקראת הצגת הנאום, ומאפשר לנו להשיג שליטה טובה יותר ושטף דיבור כאשר נעמוד מול קהל.
לדוגמה, אנחנו עשויים לגלות שהטיעון הראשון והאחרון בעצם די חופפים, או שאחת הדוגמאות שלנו עשויה להעליב את הלקוח כי היא משבחת את המתחרים שלו.
אגב, חשוב להתנתק מעט מהכתיבה לפני שלב זה, כדי שנוכל לקבל נקודת ראיה חיצונית מעט. לפעמים מספיק לצאת להפסקת סיגריה או לעשות שתי שיחות טלפון – העיקר לחזור עם ראש מעט נקי ופתוח כדי לבחון את הנאום ‘מבחוץ’.

בעולם האמיתי קורה שהקווים בין שלב לשלב טיפה מעורפלים, וכן קורה שצריך לדלג אחורה וקדימה. זה טבעי לחלוטין. אבל חשוב לא לדלג על אף שלב כי אז אנחנו נמצא את עצמנו כותבים נאום נהדר שמוכיח את הדבר הלא-נכון (אם דילגנו על אסטרטגיה), או נעלה לבמה ונציג נאום ובאמצע ניתקע בגילוי שאנחנו מעליבים את הקהל (אם דילגנו על משוב ובקרה).

 

נאום מוכן מראש –  כאשר אנחנו יושבים ומכינים את הנאום מראש, שלב המשוב והבקרה הופך לארוך ומשמעותי, שכן יש לנו כאן אפשרות לתרגל את עצמנו, ולתקן את מה שדורש תיקון. לפיכך כאשר מכינים נאום מראש שלב המשוב והבקרה אינו מורכב מצעד אחורה ובדיקת התוכן – אלא מתרגול יסודי שלו.

מומלץ לתרגל בקול רם, ואפילו מול מישהו אחר (אם לא, אפשר גם מול מראה או מצלמת וידיאו).

הכנה של נאום כתוב – כאן החשיבות של התירגול גדולה עוד יותר, מאחר וללא תירגול הקראה של נאום תהיה מונוטונית, קטועה ומשעממת. כאן אין הרבה חוכמות – צריך לתרגל כמה וכמה פעמים,עד שנחזור לאינטונציה הטבעית. איך יודעים שהגענו לאינטונציה טבעית? אם אפשר להעביר את הנאום, ותוך כדי להרים עיניים מהטקסט מדי פעם וליצור קשר עין עם הקהל.

כמה טיפים לסיום:

את הנאום הכתוב צריך להדפיס בפונט גדול במיוחד. חשוב להדגיש כותרות, ולהפריד באופן בולט את הפסקאות אחת מהשניה. אם ישנן מילים שחשוב להדגיש כדאי לסמן אותן בעבה אולי בתוספת של קו תחתי. חשוב להימנע מיישור דו-צדדי של הטקסט (כפי שנהוג למשל בעבודות אקדמיות). להקפיד למספר את הדפים ואת הכותרות למקרה שהדפים מתבלגנים על הבמה.

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם עכשיו