כיצד להכין נאום נהדר ב-5 שלבים מהירים

הכנת נאום נתפסת כפעולה אמנותית – רבים מדמיינים את הנואם הדגול יושב ספון במשרדו הצופה על העיר וכותב את הנאום הסוחף בשטף אחד של ביטחון עצמי ושכנוע עמוק.
ייתכן שזה אכן עובד כך אצלם, אינני יודע – מעולם לא הייתי נואם דגול. אבל יצא לי להדריך הרבה נואמים – מתחילים, בינוניים, מתקדמים ומבריקים – וגיליתי שכתיבת נאומים היא גם אומנות ולא רק אמנות, שזו בעצם מלאכה המחייבת מיומנות, עבודה שחורה ושימוש בכלי-עבודה יעילים.  גיליתי שגם מי שיש לו כישרון טבעי (ועל אחת כמה וכמה מי שאין לו) זקוק לשיטה יעילה שתאפשר לו לזקק נאום משכנע מתוך המון רעיונות, וגם מתוך בלק אאוט שבו אין רעיונות בכלל.
לשם כך אני מלמד את התלמידים שלי לעבוד לפי מפת דרכים מסודרת אשר תביא אותם באופן הקצר והיעיל ביותר לנאום הטוב ביותר שהם יכולים להכין. יש גם מאמרים המסבירים כיצד להכין נאום כאשר יש לנו זמן לכתוב ולחקור, וכיצד להכין נאום כחלק מקבוצה.

אז הנה: – שיטת גיא יריב לנאום יעיל

1. גיבוש האסטרטגיה
2. סיעור מוחות
3. סינון ואירגון
4. פיתוח הטיעונים
5. משוב ובקרה

שלב א’ – גיבוש האסטרטגיה

בשלב זה אנחנו בונים את תוכנית המשחק (שימו לב- זו אסטרטגיה להכנת הנאום, לא את אסטרטגיה של הנאום עצמו), וכן מבררים את ההקשר והנסיבות של הנאום: מי יהיה הקהל, כמה זמן יעמוד לרשותנו? מה מצפים מאיתנו? מה אנחנו יוכלים לצפות להשיג? האם יהיו דוברים נוספים לפנינו או אחרינו? ועוד.

על בסיס המידע שאספנו אנחנו מגדירים מה אנחנו רוצים להשיג ואיך נרצה להשיג זאת. למשל, אם אנחנו לקראת רפראט באקדמיה המטרה שלנו תהיה להציג את המחקר שערכנו ולהראות שאנחנו שולטים בחומר. לעומת זאת, אם אנחנו לקראת מצגת ראשונה ללקוח פוטנציאלי אנחנו רוצים להראות לו את הפתרונות שנוכל להציע לו, ליצור קשר אישי חיובי, ולהשיג הזמנה (או אולי רק להשיג פגישה עם מקבל ההחלטות, תלוי בעיסקה).

שלב ב’ – סיעור מוחות

בשלב זה אנחנו פונים לצד היצירתי שלנו ומנסים לייצר כמה שיותר רעיונות לטיעונים ודוגמאות כדי שנוכל בהמשך לבנות מהם טיעון. חשוב בשלב הזה לתת לאסוציאציות שלנו לרוץ בחופשיות כדי שיהיה לנו בהמשך כמה שיותר חומר לעבוד איתו. לכן, חשוב לרשום על הדף כל בדל רעיון, כיוון שכאשר קופץ לנו לפתע פרץ של רעיונות, אנחנו עשויים לשכוח אחד בזמן שאנחנו מייצרים אחרים.
לאלו מאיתנו שהם בעלי חשיבה ביקורתית חריפה, אני מאד ממליץ בשלב זה לנתק (באופן זמני) את המתג של הביקורת, ולרשום על הדף גם רעיונות שהם בוודאות חלשים. הסיבה לכך היא שחשיבה ביקורתית חוסמת את התהליך היצירתי על ידי ציפיה שכל רעיון ייפרוץ החוצה ברמת גימור גבוהה – הדבר מונע מרעיונות חצי מבושלים שניתן היה לפתח בהמשך מלהגיח לאוויר העולם.
אגב, מי שיתמיד בגישה ביקורתית לסיעור-מוחות לאורך שנים, עשוי לאבד מהיצירתיות שלו לטובת דימוי עצמי שלילי. 

שלב ג’ – סינון ואירגון

בשלב זה אנחנו מגבשים את כל הרעיונות שעלו לנו בשלב סיעור המוחות לכדי שלד של נאום שיקדם את האסטרטגיה שלנו. אנחנו מסתכלים שוב על הדף עם הרעיונות שעלו לנו בסיעור מוחות, ומגבשים אותם לכדי ראשי פרקים. ישנן כמה פעולות שנחוץ לעשות בשלב זה:

• גיבוש – לבחון אילו רעיונות ודוגמאות הולכים ביחד כטיעון יחיד. ייתכן מאד שכמה רעיונות שרשמתם במקומות נפרדים הם בעצם טיעון אחד. כך למשל ייתכן שרעיון חלש שאולי היינו פוסלים הוא דווקא הפיסה של הפאזל שנחוצה להשלים טיעון אחר.
  כמו כן גיבוש כמה רעיונות לטיעון אחד מצמצם את הבלגן והפיזור מבלי לאבד ידע.
• סינון – צריך להחליט אילו רעיונות צריכים להיפסל ולא להיכנס לנאום. ישנן הרבה סיבות אפשריות שלא להציג רעיונות: ייתכן שהם פשוט לא משכנעים, או שגויים עובדתית, או אולי יעליבו חלק מהקהל. במיוחד חשוב להיזהר שהם לא סותרים טיעונים אחרים שאנו מציגים.
  אגב, לפעמים קורה שרעיון מסויים הוא טוב, רלוונטי ומשכנע – אבל פשוט אין מספיק זמן להציג אותו.
• אירגון: לבחור את הסדר שבו נציג את הטיעונים. במילים אחרות, להכין ראשי פרקים.

כאן אגב אנחנו ‘מדליקים’ את מתג החשיבה הביקורתית שאותו ‘כיבינו’ בשלב סיעור המוחות. בשלב זה חשוב מאד להסתכל בעין בוחנת על השירבוטים שרשמנו ולבחור איזה מהם עומד בסטנדרטים הדרושים.

שלב ד’ – פיתוח טיעונים

בשלב זה אנחנו לוקחים את ראשי הפרקים שהכנו, ועובדים על להפוך כל כותרת לטיעון מלא. במילים אחרות, אנחנו מוסיפים ‘בשר’ על השלד שיצרנו מקודם.
לשם כך אנחנו צריכים להכין הסבר הגיוני לכל טענה שלנו, שמנמק מדוע היא נכונה באופן עקרוני. בנוסף, עלינו לספק עובדות ו/או דוגמאות לכל נקודה שכזו, כדי להמחיש אותה ולתת גיבוי עובדתי לדברים שלנו.
לדוגמה, אם אנחנו מציגים נאום סיכום בבית משפט – חשוב לנמק כל טיעון לזכות הצד ולהסביר למה ההיגיון המשפטי מאחוריו, וכן להביא דוגמאות (תקדימים). לחילופין, אם אנחנו מציגים מוצר חשוב -להסביר מדוע כל ייתרון שלו חשוב עבור הלקוח, וכן להביא גיבוי עובדתי בדמות נתון מספרי תומך, ציטוט של לקוח מרוצה, או דוגמה של מאמר עיתונאי משבח.

שלב ה’ – משוב ובקרה

בשלב זה אנחנו לוקחים צעד אחורה ובוחנים את הנאום שכתבנו מנקודת מבטו של הצופה. אנחנו מציגים את הנאום לעצמנו – אפשר בלב, עדיף בקול – ומתרשמים מהחלקים הטובים והפחות טובים. זו הזדמנות בשבילנו לתפוס שגיאות ותקלות ולתקן אותן. ואם תיקנו – לקרוא את הנאום מחדש בצורתו הסופית.
ייתרון נוסף של שלב זה הוא שהוא מתרגל אותנו לקראת הצגת הנאום, ומאפשר לנו להשיג שליטה טובה יותר ושטף דיבור כאשר נעמוד מול קהל.
לדוגמה, אנחנו עשויים לגלות שהטיעון הראשון והאחרון בעצם די חופפים, או שאחת הדוגמאות שלנו עשויה להעליב את הלקוח כי היא משבחת את המתחרים שלו.
אגב, חשוב להתנתק מעט מהכתיבה לפני שלב זה, כדי שנוכל לקבל נקודת ראיה חיצונית מעט. לפעמים מספיק לצאת להפסקת סיגריה או לעשות שתי שיחות טלפון – העיקר לחזור עם ראש מעט נקי ופתוח כדי לבחון את הנאום ‘מבחוץ’.

בעולם האמיתי קורה שהקווים בין שלב לשלב טיפה מעורפלים, וכן קורה שצריך לדלג אחורה וקדימה. זה טבעי לחלוטין. אבל חשוב לא לדלג על אף שלב כי אז אנחנו נמצא את עצמנו כותבים נאום נהדר שמוכיח את הדבר הלא-נכון (אם דילגנו על אסטרטגיה), או נעלה לבמה ונציג נאום ובאמצע ניתקע בגילוי שאנחנו מעליבים את הקהל (אם דילגנו על משוב ובקרה).

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם עכשיו