כשלים לוגיים של שימוש לא ראוי במידע

הסקה ממידע שגוי

Anecdotal evidence – הסתמכות על מקרה בודד

אחד מהכשלים הפשוטים ביותר הוא להסתמך על מקרה פרטי כהוכחה. לדוגמא: quot;יש המון הוכחות שאלוהים קיים ועדיין מבצע ניסים כיום. רק שבוע שעבר קראתי על נערה שגססה מסרטן. כל המשפחה שלה חזרה בתשובה, והיא נרפאה” זה בסדר גמור להשתמש בנסיון אישי כדי להדגים נקודה, אבל למעשה, מקרים פרטיים לא מוכיחים שום דבר לאף אחד. חברך יכול לטעון שהוא ראה את אלביס אתמול בסופרמרקט, אבל אלו שלא ראו אותו דבר, ידרשו יותר מכך כדי להשתכנע.
מקרה פרטיים עשויים להראות מאד שובי לב, בייחוד אם הקהל רוצה להאמין. זה גם חלק מההסבר לאגדות אורבניות. סיפורים שאומתו כשקר, ממשיכים להסתובב כאנקדוטות שנים.

Audiatur et altera pars – הסתרת הנחות היסוד

לעיתים קרובות, אנשים בונים את טיעונם על בסיס הנחות יסוד שהם לא טורחים להצהיר עליהן. עקרון ה Audiatur et altera pars הוא שעל כל הנחות היסוד בטיעון להיות מובאות במפורש. זה לא ממש כשל לוגי, לא להביא את כל הנחות היסוד שלך, אולם מחסור בהנחות יסוד משולב בהתעקשות לא לספק אותן, לעיתים קרובות יתקבל בחשדנות.
Bifurcation – הנחת בינאריות
לעיתים נקראת בשם “כשל ה או או”, הנחת בינאריות מתרחשת כשמישהו מציג מצב שיש לו רק שני הסברים, כשבעצם, יש עוד הסברים שיכולים להתאים. לדוגמא:
“או שהאדם נוצר כפי שהתנ”ך מספר לנו, או שהוא התפתח מכימיקלים אי אורגנים עקב צרוף מקרים, כפי שהמדע מספר לנו. מה שהמדע אומר הוא ממש בלתי סביר, אז…”
 

הסתמכות על סמכות חיצונית

Argumentum ad antiquitatem – בשם העתיקות

זהו הכשל של לטעון שמשהו הוא נכון וטוב רק מפני שהוא עתיק, או משום ש”דברים תמיד היו כך”. זה ההפך מ Argumentum ad Novitatem- בשם החידוש.
“לאורך אלפי שנים יהודים האמינו באלוהים. היהדות חייבת להיות נכונה, היא הרי שרדה כל כך הרבה זמן, אפילו מול רדיפות”

Argumentum ad lazarum – בשם הצניעות

זוהי ההנחה שמישהו עני יודע טוב יותר, או סתם יותר צדיק, מאשר מישהו עשיר. זה ההפך מטיעון בשם העושר. לדוגמא:
“יותר סביר שנזירים בודהיסטים יודעים את משמעות החיים, הרי הם ויתרו על הסחות הדעת של העושר החומרי”

Argumentum ad novitatem – בשם החידוש

זהו ההפך מטיעון בשם העתיקות. זהו הכשל של להניח שמשהו הוא טוב יותר, רק מפני שהוא חדש יותר.
“אקספלורר 6 הוא דפדפן עדיף בהרבה על נטסקייפ 5. אחרי הכל הוא יצא אחריו”

Argumentum ad numerum – בשם ההמון

בן דוד לטיעון פופוליסטי, כשל זה מניח שככל שיש יותר תומכים לטענה, הרי שיותר סביר שהיא אמת. לדוגמא:
“רוב האוכלוסיה בטקסס מאמינה שלעונש המוות יש כוח הרתעה רב. זה ממש מגוחך לטעון אחרת, לאור עדויות כה רבות”
“כל מה שאני אומר הוא שאלפי אנשים מאמינים בכוח הפירמידות, כך שחייב להיות משהו שם”

Argumentum ad verecundiam – בשם המוניטין

בכשל זה, אתה מנסה לזכות בתמיכה עבור הטיעון שלך, על ידי שימוש במוניטין הטוב של אדם מסוים. לדוגמא:
“אייזק ניוטון היה גאון, והוא האמין באלוהים”
קו כזה של טיעונים הוא לא תמיד חסר ערך. לדוגמא, יתכן שזה רלוונטי לפנות לדעה של בר סמכא בנושא מסוים, אם זה הנושא בו דנים. לדוגמא, קל לנו להבדיל בין:
“הוקינג הסיק שחורים שחורים פולטים קרינה”
ובין
“פנרוס הסיק שבלתי אפשרי לבנות מחשב חושב”
הוקינג הוא פיזיקאי, כך שניתן לצפות שדעתו בנושאים פיזיקלים מבוססת, בעוד פנרוס מתמטיקאי, וניתן לפקפק אם הוא מוסמך או לא לדבר על בינה מלאכותית.

The Natural Law fallacy – בשם הטבעיות

טיעון בשם הטבע הוא כשל נפוץ בטיעונים פוליטיים. גרסה אחת מורכבת מיצירת אנלוגיה בין המסקנה שרוצים להגיע אליה ואיזשהו מצב בעולם הטבע, ואז לטעון שהגעה למסקנה היא בלתי נמנעת, מכיוון שעולם הטבע דומה:
“עולם הטבע הוא עולם תחרותי. חיות נאבקות כל הזמן אחת בשנייה כדי לזכות במשאבים המוגבלים של הטבע. באותו אופן, קפיטליזם הוא בעצם תחרות על הון, ולכן חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי”
הצורה השנייה בה כשל זה מופיע, היא הטענה שבגלל שאנשים הם תוצרים של הטבע, הרי שהם חייבים לחקות התנהגות הנצפית בטבע, וכל מי שעושה אחרת הוא ‘לא טבעי’:
“ודאי שהומוסקסואליות היא לא טבעית, מתי פעם אחרונה ראית שתי חיות מאותו המין מזדווגות?”

Argumentum ad crumenam – בשם העושר

זוהי הטעות שבאמונה שכסף הוא קריטריון לנכונות. שאלו עם יותר כסף צודקים יותר מכולנו. זהו ההפך מ Argumentum ad Lazarum – בשם הצניעות. דוגמא:
“התוכנות של מיקרוסופט בהכרח הכי טובות. אחרת איך ביל גייטס נהיה כזה עשיר?”

הירשם עכשיו לקורס רטוריקה ושכנוע