צודק, אבל לא חכם. – סיכום הנאומים של נתניהו ואבו מאזן באו”ם
דבר אחד משותף לשני הנאומים שנישאו השבוע באו”ם על ידי בנימין נתניהו ומחמוד עבאס (אבו מאזן): אף אחד מהם לא דיבר אל הצד הצד השני. שניהם דיברו כמייצגים את עמם אל דעת הקהל העולמית, ואף אחד מהם לא טרח בכלל לנסות לחשוב מה ישכנע את דעת הקהל של יריבו.
אבו מאזן לא חשב לתת לאזרחי ישראל התחייבות מודגשת ומרגל ביטחון מלא מטרור, התחייבות שאחרי חתימת הסכם לא יהיה עוד ‘חוות שבעא’ או הבטחה שלא לנסות להכניס בדלת האחורית מיליוני פליטים פלסטינים לישראל. בקיצור, אף אחד מהדברים שישראלים באמת היו רוצים אבו מאזן לא נתן להם.
גם נתניהו לא באמת ניסה לשכנע את הפלסטינאים להידבר איתו- הוא לא הבטיח להם שאחרי הסכם שלום יבוא סוף להתנחלויות, הוא לא הבטיח להם סוף למחסומים ולהשפלות, הוא אפילו לא הבטיח לשחרר פלסטינאים שכלואים בבתי סוהר כחלק מההסכם. בקיצור, אף אחד מהדברים שבאמת כואבים לפלסטינאים לא נכנס לנאום של נתניהו.
זה לא שהם לא אמרו את הדברים הללו, ומי שיירצה לדקדק בקטנות דווקא יכול למצוא טקסטים שמתייחסים לנקודות הללו בנאום, אבל הן היו שם כמס-שפתיים וכסת”ח ובהחלט לא כהכרזה חזקה ומרגשת בסגנון “No more war, No more bloodshed” של אנואר סעדאת בנאומו בכנסת.
למה הם לא אמרו אותם?
בקורסים שלי אני תמיד מלמד שלפני שחושבים על התוכן לנאום, צריך לחשוב על האסטרטגיה שלו, ובמיוחד לחשוב “מהן המטרות שלי?” ו-“מיהו הקהל שמולי?”. ברגע שנבין את המטרות השונות של עבאס ונתניהו, ואת ההקשרים המאד שונים בהם כל אחד מהם נמצא, נבין גם למה הם בחרו באסטרטגיה שבחרו.
בנימין נתניהו |
מחמוד עבאס |
|
עמדת הקהל | עויין. חש שהוא לוחם לבדו נגד עולם העויין את ישראל בכלל ואותו אישית בפרט. מבחינתו הקהלים היחידים הם הישראלי והאמריקאי, כיוון שהשאר אבודים מראש. | אוהד אך אדיש. חש כי העולם תומך בעמו, אבל מרגיש שהתמיכה חסרת חשיבות מעשית. |
מטרה | מזעור נזקים דיפלומטי, הגנה על אחדות דעת הקהל והקואליציה, עידוד תומכי ישראל בארה”ב ובמערב | הנעה לפעולה של מנגנון האו”ם וגיוס תמיכה בהכרה במדינה פלסטינית. זהירות לא לשרוף גשרים מול ישראל וארה”ב |
אסטרטגיה | הגנה על צידקת ישראל, תוך מאמץ לבייש את האו”ם ובעיקר את מדינות המערב | קצת היסטוריה, קצת רגשות אשם, קצת הזדהות עם עמים אחרים – ובעיקר הרבה הרבה הנעה לפעולה, קריאה ישירה לדיפלומטים באולם. |
קהל יעד | הבוחר הישראלי, חברי מרכז הליכוד, אמריקאים תומכי ישראל | החברות במועצת הביטחון, מזכ”ל האום באן-קי-מון |
הצלחה | חיזק את התמיכה בו בקרב הציבור הישראלי ותומכי ישראל בארה”ב. שמר על זקיפות קומה. | מחזיק את הנושא על סדר היום ולוחץ על ישראל. ייתכן שגם יינצח וישיג הכרה במדינה פלסטינית. מגבש את התמיכה בו ברחוב הערבי. |
לסיכום, כפי שאמר פעם אבא אבן, גם כאן נתניהו ואבו-מאזן לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אבו מאזן בכך שלא פנה ישירות לבוחר הישראלי, וביבי בכך שלא ניסה להציג תוכנית ממשית שהפלסטינאים היו צריכים לקחת או להביך את עצמם מול העולם.