קינת דוד על שאול ויהונתן

קינת דוד קיבלה מוניטין חזק בקרב הקהילה הגאה כוידוי הומו-אירוטי של דוד על חברו הנופל יהונתן. למרות שהרבה מהתיאוריה נובע מבורות (הביטוי “הנאהבים והנעימים”, למשל, אינו מתייחס כלל לקשר של דוד ויהונתן, הוא בכלל מדבר על יהונתן ואביו שאול) אין ספק שישנם בטקסט כמה רמזים מעוררים תהיות (“נעמה לי אהבתך מאהבת נשים”).

הרקע לנאום

אבל מעבר לצד הצהוב (או אולי הורוד) של הקינה, שאלה מעניינת בהרבה נוגעת לפוליטיקה שמאחורי ההספד.  דוד כידוע לא לחם לצד בני עמו בגילבוע.  הוא בילה את הקרב בקרב הפלישתים כבן חסותם (שאול כזכור ניסה לרצוח אותו והוא מצא מקלט בעזה הפלישתית).  לאחר ששאול ויהונתן נהרגים דוד חוזר ליהודה במטרה להשתלט על כס המלוכה אליו ייעד אותו שמואל.  הוא נמצא במצב רגיש, כמי שברגע המכריע נפקד משדה הקרב, ולכן חייב להוכיח באותות ובמופתים את נאמנותו לעם ולמורשת שאול.

נאום הקינה מעביר את המסר היטב, והשיג את המטרה. דוד מצליח לרגש אותנו בכאב שלו על האובדן האישי במשולב עם התבוסה הלאומית. הקינה עוברת שוב ושוב מהצער האישי על שאול ויהונתן לעיסוק הלאומי בנושאים של תבוסה, לוחמה-הפסיכולוגית נגד הפלישתים, ואפילו אובדן כלי המלחמה.

מנגד דוד נמנע במופגן מלעסוק בפוליטיקה.  בניגוד להרבה הספדים מפורסמים (של לינקולן, דיין, רבין), אין כאן הבטחה ללכת בדרכו של המת או להשלים את מלאכתו – דוד פונה לדרך אחרת והוא לא צריך להתחייב פוליטית. בעקבות הנאום דוד מתקדם צעד חשוב במאבקו להשגת לגיטימיות כמלך על כל שבטי ישראל.

קינת דוד – דוד המלך מספיד את שאול ויהונתן

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים?

אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן,

פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.

הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת

כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן

מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר

וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם.

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם,

וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ.

מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה

הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים,

הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.

אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה,

יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל

צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִי מְאֹד

נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים

אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה?

רוצה ללמוד את תורת הנאום?

הצטרף עכשיו לקורס נאום ורטוריקה