
בירור הקשר: איך להגיע מוכנים לנאום
מה לברר לפני נאום?
אחד היתרונות המעטים שיש לנואם מתחיל לעומת פוליטקאי או איש מכירות מנוסה הוא התאמה טובה יותר לקהל. בעיה קבועה של פוליטיקאים ואנשי מכירות שרגילים להציג נאום קבוע בפני קהלים משתנים היא שהם מתקשים להתאים את עצמם, ולפעמים אפילו לא יודעים שהם מתקשים להתאים את עצמם. לעומת זאת דובר מתחיל בונה את דבריו כל פעם מחדש, ולכן ההתאמה שלו לקהל תהיה טבעית יותר.
אז איך להבטיח שגם כדובר חדש תתאים לקהל ושכשתצבור ניסיון לא תאבד את היכולת? אנחנו מלמדים פשוט לעשות כמה בדיקות כדי להכיר את סביבת הנאום טוב יותר. הבירורים הפשוטים שאני מפרט כאן חסכו לי בעבר אינספור תקלות ומבוכות, וכפי שתראו זה באמת לא עד כדי כך מסובך. אז מה לברר לפני נאום גדול (או קטן)?
בירור ראשון: מי?
הדבר הראשון שאנחנו מבררים עבור לקוחות שלנו, ושאותו אנחנו מלמדים את התלמידים שלנו לברר בעצמם הוא הקהל ומה המאפיינים שלו. אנחנו מתחילים בגודל הקהל: אם בקהל מעל 20 משתתפים אי אפשר לקיים סדנה אלא רק שיעור, אם יהיו מעל 50 משתתפים אי אפשר לקיים שיעור (זו הופכת להיות הרצאה) וכשעוברים את רף 80 המשתתפים כבר חייבים הגברה ובמה.
נושא נוסף לגבי הקהל הוא המאפיינים הדמוגרפיים שלהם. גיל הקהל חשוב כי לתיכוניסטים יש קוצים בישבן ולפנסיונרים אולי יהיו בעיות שמיעה. גם אוצר המילים שבו נשתמש מול חיילים משוחררים יהיה שונה מזה שבו נשתמש בכנס של שופטים.
דבר אחרון שצריך לבחון הוא רמת הידע והמעורבות שלהם בנאום. לדוגמה, בקורסים מקצועיים יש שיפור משמעותי באקלים הכיתה אם המשתתפים נדרשו לשלם על הקורס. כדאי גם לדעת מה הרמה המקצועית של הקהל על מנת להכין תוכן שיתאים למשתתפים.
בירור שני: מתי?
כשאנחנו מכינים דוברים לנאום מימד הזמן הוא הנושא השני לברר (כשאנחנו כותבים נאום שלם עבור לקוחות זהו הנושא הראשון שנברר, כי הוא קובע את אורך הנאום) כי הוא קובע הרבה ממאפייני התוכן והסגנון.
השאלה העיקרית היא כמה זמן יעמוד לרשותנו לדבר, כי בבירור יש הבדל בין נאום של דקה להרצאה של שעה לקורס של סמסטר. כדאי גם לברר את מידת הגמישות של זמן הנאום. ייתכן ונוכל לקבל עוד זמן אם נצטרך או שאולי להיפך: ייתכן שיחתכו אותנו באמצע. השאלה הבאה שחשובה היא באיזו שעה של היום נדבר. כל מי שהיה בתיכון זוכר שיש הבדל עצום בין שיעור בעשר בבוקר לשיעור בשתיים בצהרים, ושאין שום דרך שבה מורה יוכל ללמד את אותה כמות חומר בשיעור באוקטובר לעומת שיעור בסוף מאי.
בדוגמה קיצונית, נמליץ ללקוח המכין מצגת לשעות הצהרים להכין שתי גירסאות כי בכנסים אין לדעת עם ההרצאה תתקיים שלנו לפני ארוחת צהרים -שאז הוא עירני, דרוך וקצת חסר סבלנות – או אחרי הארוחה, שאז הוא רגוע, נינוח וקצת מנומנם.
השאלה האחרונה היא מה מיקומנו בסדר הדוברים. מיקום זה קובע את מידת הקשב שנזכה לה, וכן את הצורך שלנו להתאים את עצמנו לתכנים שאותם יציגו הדוברים האחרים, ושאולי ניחשף אליהם רק בזמן אמת.
בירור שלישי: איפה?
מיקום הנאום משפיע גם הוא על הדברים שנאמרים ועל האופן שבו הם נאמרים.
לדוגמה, אם אנחנו ב’מגרש ביתי’ יהיה לנו הרבה יותר נוח וגם נידרש לפחות הכנה והתארגנות לעומת הופעה ב’מגרש חוץ’.
עוד נקודה שחשוב לברר מראש היא סידורי הישיבה – האם נדבר בישיבה או בעמידה, והאם כולם ישבו בשורות, או במעגל, או בחי”ת או מסביב לשולחן. נושאים של הסדרי מיזוג אוויר ותאורה הם נושאים קטנים שאם לא בודקים אותם יכולים לגרום נזק גדול – לכן תמיד כדאי לדבר ממקום שבו ניתן לשלוט בהם.
כדאי גם לברר אילו עזרים טכניים יעמדו לרשותנו (ואז להגיע מראש כדי לבדוק שהם באמת עובדים).
דבר אחרון זה שחשוב לדעת עד כמה פורמלי המקום כדי שנוכל להתאים את קוד הלבוש שלנו.
לדוגמה, במסגרת מיזם המרצים המתנדבים שלנו אנחנו שולחים תלמידים ובוגרים להרצות בהתנדבות לגופים נזקקים. ההנחיה הראשונה שלנו היא להכיר היטב את הקהל, כי בבית אבות צריך לדבר לאט ובקול רם, ובמכינה קדם צבאית צריך לבוא עם הרבה אנרגיה.
לסיכום
חלק מהשירות שאנחנו נותנים למי שמתכונן איתנו לנאום, או שאנחנו מלמדים בקורס שמכין את התלמידים שלנו לנאום בעצמם, הוא בירור יסודי של ההקשר והנסיבות בהן יתקיים הנאום. בירור של נושאים אלו מראש לא יימנע הפתעות, במיוחד כאלו של הרגע האחרון, אבל הוא יצמצם את מספרן וייתן לנו כיסוי טוב לדרוש תיקון שלהן אם הן קרו. כמו כן תמונה טובה של הנאום תוריד את מפלס אי הוודאות ובכך תוריד את מפלס החרדה לקראת הנאום – עוד נושא שאנחנו מתמחים בו.