שאלות רטוריות בנאום – להשתמש, אבל ב ז ה י ר ו ת !
שמתם לב שגם אנשים שלא מבינים דבר ברטוריקה, מכירים את המושג ‘שאלה רטורית’?
התשובה שלכם בטח היתה ‘כן’, אבל אם תחשבו רגע שוב, תשימו בוודאי לב לעובדה שמעולם למעשה לא הקדשתם מחשבה לשאלה מי מבין ברטוריקה ומי לא. למעשה, התשובה החיובית היתה למעשה הסכמה עם האמירה ולא תשובה לשאלה. במילים אחרות, השאלה שפתחה את המאמר הזה היא לא שאלה אמיתית. היא שאלה רטורית. המטרה שלה היא לא לקבל מידע, אלא לשכנע. שאלות רטוריות הן כלי רב עוצמה לשכנוע, אבל כמו כל כלי רב עוצמה הן יכולות להיות מאד מסוכנות בשימוש לא נכון.
במאמר הנוכחי ננסה להבין לעומק את המשמעות של שאלות רטוריות, ואיך להפיק מהן את המקסימום. במאמר הבא נלמד ממה להיזהר כשמשתמשים בשאלה רטורית (למשל, כדי שלא נמצא עצמנו כמו שמעון פרס ששאל ‘אני לוזר?’ וכל הקהל שאג לו ‘כן!’), ובמאמר נוסף נראה רשימה של שאלות רטוריות מפורסמות שדווקא כן הצליחו, ונשים לב שרובן לא נאמרו בזמן נאום.
שאלות רטוריות – למה זה עובד?
מובן שכל קוראי המאמר הזה חכמים ונבונים ויודעים ששאלה רטורית היא שאלה שלא נועדה לקבל מידע, אלא כדי להדגיש עד כמה נושא כלשהו מובן מאליו. אבל יש כמה תכונות לשאלות הרטוריות שלא ניכרות על פני השטח:
שאלות רטוריות סגורות – haven’t the Jewish People suffered enough?
שאלות אלו אמורות להשיג תשובה מהירה ומיידית, להעביר את המסר שאין בכלל מה להתלבט בשאלה, ולתת את התחושה שהדובר והקהל רואים עין בעין. בדוגמה המפורסמת מהמערכות של החמישיה הקאמרית הדובר פונה למצפון ‘העולם’ (הקוון שהכשיל את הספורטאי הישראלי) ודורש תנאים משופרים כפיצוי על סבל הדורות. אגב, כפי שנראה במאמר על סכנות הכלי, השאלה הרטורית הזו נכשלה כמובן…
| שאלות רטוריות פתוחות – What have the Romans Ever done for US? שאלות אלו אמורות לגרום לקהל לחשוב מעט על השאלה, ורק אז להחליט שהדובר צודק. ייתרונן של שאלות אלו בכך שהקהל מרגיש שהגיע למסקנה בעצמו ולכן הוא יותר משוכנע בהן. הן גם נותנות תחושה שהדובר והקהל מנסים ביחד להגיע לחקר האמת ולכן מפחיתות מתחושת הלחץ שלפעמים קהל מרגיש כשנואם מנסה לשכנע אותו. בדוגמה כאן, מתוך הסרט ‘בריאן כוכב עליון’, פונה מנהיג המרד היהודי לחבורת הקושרים ובנאום שנועד לשכנע באכזריות הרומאים מבקש להראות שהרומאים רק מדכאים. כפי שנראה בהמשך, גם כאן השאלה נכשלת באופן משעשע. | “מה הרומאים עשו בשבילנו?”מתוך הסרט Life of Brian |
איך להשתמש בשאלות רטוריות
1. שאלה רטורית חלשה: לשאול את השאלה. לעצור לשניה. ולהמשיך
כאשר יש לך נקודה שאיננה מאד חשובה, או שהתשובה עליה איננה חד משמעית, כדאי להשתמש בשאלה רטורית חלשה. כמו כל שאלה רטורית, גם זו תוסיף רושם ועוצמה לטיעון, ואולי גם תיצור מעורבות של הקהל בעזרת הקרנת הרושם שהנואם מתייעץ עם הקהל. היתרון באי-הדגשת השאלה בכך שהיא עוברת מהר מדי מכדי לאפשר לקהל לחשוב עליה לעומק ולהבחין בכך שהתשובה אינה חד משמעית, או שהנקודה לא מאד חשובה…
שאלה כזו צריכה להופיע באמצע פיסקה, כלומר כשלפניה וגם לאחריה נמשך הנאום. לכן כדאי לא להתעכב אחרי השאלה למשך יותר משניה של פאוזה, אלא להמשיך הלאה.
2. שאלה רטורית חזקה: לשאול את השאלה. ולשתוק.
כאשר ברצונך להדגיש נקודה עקרונית בנאום, כזו שאי אפשר להמשיך בלעדיה, שאלה רטורית חזקה תהיה הכלי המועדף. שאלה כזו מופיעה בסוף פיסקה ולמעשה משמשת כמינוף של אותה פיסקה.
כדי ששאלה רטורית תהיה חזקה אפשר להשתמש בכמה כלים:
- הקדמה: כדאי להכין את הקהל לשאלה, באמצעות ביטוי כמו “ולכן נשאלת השאלה…” או “ואני שואל אותכם…”.
- הדגשה: למשל על ידי הרמת הקול או הדגשת הטון, או האטת המהירות.
- ניסוח קצר: שאלה רטורית איננה יכולה להיות ארוכה מדי.
- לסיים את השאלה, ולשתוק. תנו לקהל להגיע למסקנה בעצמו, ולכל חברי הקהל להרגיש שכל שאר הקהל הגיע למסקנה.
למאמר הבא: הסכנות בשימוש בשאלה רטורית – על שאלות קיטבג, תשובות לא רצויות ובזבוז זמן. מאמר נוסף: שאלות רטוריות מפורסמות
הירשם לקורס נאומים
You may also like
איך לפתח הומור בנאום
להתווכח נכון מול קהל
