טקסט במצגת
למאמרים נוספים בנושא תכנון, הכנה והעברה של מצגות
כאשר מדובר בכתיבת טקסט למצגת, צריךלהבחין בין מצגת שאותה מציגים בפועל (על מסך, מול קהל) לבין מצגת שנשלחת לקהל באימייל כדי שיעיין בה על המחשב שלו. מצגת שנשלחת צריכה להיות מפורטת ולכלול הרבה טקסט. מצגת שמועברת מול קהל צריכה להיות תמציתית, עם פחות טקסט, ולהשאיר מרחב למציג להסביר את המצגת לקהל.
מצגת להצגה על מחשב (ללא קהל)
כאשר המצגת נשלחת בנפרד מהמציג, והוא איננו שם כדי להסביר אותה, חייב הטקסט למלא את מקומו ולהסביר בפירוט את התוכן והכוונות של המצגת. לכן במצגת שכזו יש צורך בהרבה יותר טקסט.
יתרה מכך, שתי מגבלות עיקריות על עודף טקסט במצגת ‘חיה’ לא קיימות כאן: ראשית אפשר להשתמש בפונט קטן כיוון שה’קהל’ יושב ליד המסך ויכול לקרוא גם טקסט בגודל 14 ואפילו 12. שנית, אין קריין שמדבר בזמן שהצופה קורא את הטקסט ומסיח את דעתו.
בדוגמה משמאל אפשר לראות מצגת שמיועדת לצפיה על מחשב – הרבה טקסט והסברים.
מצגת להצגה מול קהל
הבעיה העיקרית של הרבה מציגים היא עודף עצום של טקטס על המסך. חשוב להבין: רובנו קוראים הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מקריאים, ולכן כאשר המציג מקריא פיסקה של טקסט על המסך, הוא יגיע לשליש פיסקה כאשר הקהל כבר קרא יותר מחצי. התוצאה היא שהקהל שומע משהו אחד באוזניים וקורא משהו אחר בעיניים. התוצאה היא אי התאמה (דיסוננס, אם כי לא דיסוננס קוגנטיבי) דבר שפוגע בריכוז של הקהל, גורם לתחושת הצפה, ולכן מביא לרוב לכך שהקהל מתנתק מהמצגת או מהדובר (או משניהם).
בדוגמה משמאל אפשר לראות את אותה מצגת מותאמת להצגה מול קהל: עם הרבה פחות טקסט והרבה יותר גרפיקה.
כמה כללים לכתיבת טקטס למצגת (לקהל)
- כלל ראשון: לכתוב ראשי פרקים, לא פרקים
לא צריך להסביר את כל הרעיון על המסך. בשביל זה אתם שם. הטקסט על המסך צריך להיות בעיקר ראשי פרקים כדי שהקהל יידע מה הנושא העיקרי שעליו מדברים. - כלל שני: למצגות דיקדוק משלהן
בגלל האופי של הטקסט במצגת ככותר אין צורך במצגת להשתמש במשפטים מלאים ומקובל מאד להשתמש בקיצורים. למשל אין צורך לכתוב “התחזית לשנת הכספים 2009 היא ירידה חדה”. אפשר לכתוב “תחזית 09′: ירידה חדה”. אגב, הדידוק החלופי לא נוגע לדיבור שלכם שצריך להישאר תקין וסטנדרטי. - כלל שלישי: מינימום עיצוב ומשחקים גרפיים בטקסט
הטקסט נועד לקריאה ולכן כל עיצוב חריג מסיח את הדעת מהמסר שאותו הקהל אמור לקרוא. לכן לצמצם למינימום את השימוש בהדגשות (הדגשה אחת לכל שני שקפים היא מקסימום מקובל – ואני אדגיש מקסימום). נהוג להשתמש בהדגשה רגילה אבל מותר גם בצבע טקסט שונה אם הדגשה רגילה לא בולטת מספיק. אל תשתמשו בטקסט נוטה (italics) כי בעברית הוא נגד כיוון הכתיבה ולכן לא נווח. אל תשתמשו בקו תחתון כי זו הדרך המקובלת לסמן לינק. - אנימציה של טקסט
זה רעיון טוב להעלות את הכותרות בהדרגה לפי התקדמות קצב הדיבור שלכם. אני מקדיש הסבר נרחב לאנימציות במצגות, אבל מבחינת טקסט החישבות של אנימציה היא שהיא מדגישה את מה שאתם אומרים, יוצרת דינמיות ויזואלית ומונעת מהקהל לרוץ קדימה עם הקריאה. אבל כדאי להיזהר משתי תקלות מקובלות:- חשוב שכל שורה תעלה עם לחיצת עכבר ולא תהיה מתוזמנת מראש.י אתם אף פעם לא תצליחו להתאים את התיזמון בדיוק. זו מצגת – לא קאראיוקי.
- להשתמש באנימציות עדינות ולא מתלהבות מדי.