מאפיינים גופניים בחרדה חברתית

כולנו חווינו מספר פעמים בחיים תחושת פחד, אפילו פחד קיצוני. זוהי תגובה מיידית אשר מסייעת לנו לשרוד. למשל, כשחצינו כביש ורכב התקדם לעברנו במהירות, הפחד גרם לנו למהר להגיע למדרכה. הפחד גורם למוח לתת פקודות מהירות לגוף, בעזרת אדרנלין, כדי שיתמודד ביעילות עם סכנה. השאלה היא, מה קורה, כאשר למעשה אין כל סכנה, כמו במקרה של חרדה חברתית? למעשה, במצבים כאילו, כתוצאה מפרשנות מוטעית שלנו, הגוף מגיב לאיום שאינו קיים במציאות. התסמינים הגופניים הם זהים לחווית איום ממשית: דופק מואץ, קוצר נשימה, מתח בגוף, חוורון, כאבי בטן, זיעה קרה, סחרחורת ותחושת עלפון. כל אחד מהתסמינים הללו מסייע לגוף להכין את עצמו לתגובה מהירה של fight or flight.

אבל מה קורה כאשר למעשה אין איום ממשי על האדם? אחת הבעיות העיקריות במצבים אילו היא שהתסמינים הגופניים עצמם הופכים להיום האיום. כלומר, האדם מייחס משמעות קטסטרופלית לשינויים הפיזיולוגיים.

הלב שלי דופק כל כך מהר-> אני בטח אעלף עוד רגע. מה יהיה?

בחרדה חרבתית, נוסף עוד גורם שמעצים את חווית החרדה – הפחד שאנשים אחרים ישימו לב לתסמינים הפיזיולוגיים. 

אם אתה סובל מחלק או כל הסימפטומים הבאים, אל תמשיך לסבול ותפנה אלינו לטיפול:

הזעה – הזעה היא כמובן תופעה נורמלית לחלוטין, דרך טבעית לצינון הגוף כשהוא מתחמם. במקרה של חרדה, מדובר בהזעת יתר, באופן שפוגע בתפקוד ומותיר את האדם בתחושה לא נוחה. 

קוצר נשימה – תחושה מאווד לא נעימה, שאין מספיק אויר המתרחשת כאשר המוח, השרירים או אברים אחרים אינם מקבלים מספיק חמצן.

דופק מוגבר –  מתרחש כאשר בפועל הדופק הוא בקצב רגיל או לא רגיל. מדובר הרבה פעמים במודעת מוגברת לדופק. האדם יכול לחוש את הדופק כמהיר יותר ו/או חזק יותר

רעד – תנועות בלתי רצונית מהירות, בדרך כלל בגפיים ובעיקר בידיים ובאצבעות.  ההסמקה גורמת לשחרור מהיר של אדרנלין שמסייע לנו להגיב מהר בשעת סכנה. כלי הדם מתרחבים כדי להגביר את זרימת הדם וכתוצאה מכך העור מאדים.