ההגדרה של הדיבייט היא הצהרה בדבר הנושא עליו ידונו הצדדים, וחובת הדובר הראשון של הממשלה לספק אותה. דרגת הפירוט של ההגדרה משתנה מהצעת-סדר אחת למשנה, אבל אין ספק שההגדרה תקבע את איכות הדיבייט כולו, כאשר הגדרה טובה יוצרת דיבייט מעניין והגדרה רעה תותיר את הדוברים ללא תוכן להתווכח עליו. שהגדרה בלתי ברורה עשויה להביא למצב שבו שני הצדדים נוטלים חלק בשני דיבייטים נפרדים זה מזה כאשר לא ניתן לזהות סלע מחלוקת ביניהם. גרוע עוד יותר מצב שבו הצדדים צריכים להתווכח לגבי מהי בעצם ההגדרה.מצורפים שני קבצים- האחד כללי ועוסק במהי הגדרה, השני מתקדם יותר, ונותן טכניקות מתקדמות יותר
דיבייט ניתוח מול דיבייט מדיניות (Policy Vs. Analysis)
דיבייטים נחלקים לשני סוגים בסיסיים המכונים בשפה המקצועית דיבייטים של ניתוח לעומת דיבייטים של מדיניות, בהתאמה. דיבייט ניתוח מסתכל על מצב העניינים השורר בעולם כיום או ששרר בעבר, ושואף לנתח אותו ולהגיע ממנו לאיזו שהיא מסקנה. לעומת זאת דיבייט מדיניות שואף להחליט האם מדיניות מסויימת המוצעת היא רצויה או לא. ניתן לכן לומר כי דיבייט ניתוח עוסק בעבר בעוד שדיבייט מדיניות עוסק בעתיד.
דיבייט ניתוח
דיבייט שכזה מנסה לנתח את נכונותה של טענה ערכית, ולראות האם היא חלה על מצב עניינים מוגדר. במילים פשוטות, המטרה היא להוכיח טענה לגבי ההווה או העבר, למשל האם הסנקציות נגד עיראק היו שגויות, או האם ישראל מדינה מושחתת. ניתן להגיע לדיבייט כזה מהצעת-סדר פתוחות יחסית כגון “בית זה מאמין בכנות כוונותיו של יאסר ערפאת”. באופן ברור למדי הממשלה תטען כי יאסר ערפאת הינו אדם אמין ואילו האופוזיציה תטען את ההיפך- אין צורך להגדיר יותר מדי בדיבייט זה.דוגמה מורכבת מעט יותר, מתוך אליפות האולם לאוניברסיטאות 1999, היא ההצעה :This house believes that globalization marginalizes the poor” או בתרגום חופשי “בית זה מאמין כי הגלובליזציה דוחקת את העניים לשוליים”. במקרה זה, בבואנו לעשות דיבייט ניתוח, ישנם כמה מושגים שאותם עלינו להגדיר. ראשית, מהי בדיוק גלובליזציה? המושג כה רחב שהממשלה רשאית ואף צריכה להוריד אותו מעט לגובה הקרקע. הדיון יכול לסוב על פעילותן של חברות רב לאומיות כגון מיקרוסופט או מקדונלדס, לחילופין הוא יכול לעסוק בדה-רגולציה של הכלכלות כמקור לסכנה מספקולנטים כפי שקרה במשבר המטבע ברוסיה.
בנוסף, האם הדיון עוסק בדחיקה לשוליים באופן כלכלי, שבו העניים נעשים עניים יותר, או באופן פוליטי, למשל עקב תת ייצוג ודומינציה של העניים בידי העשירים. ומיהם בעצם העניים? העניים בישראל? מדינות העולם השלישי הרעבות? תושביהן?בתיאוריה, ניתן היה להכניס את כל הסוגיות האלו לתוך דיבייט אחד, אולם בפועל, בהינתן 14 דקות נאום לכל קבוצה, לדבר על רב-לאומיות, כלכלה בינלאומית, הגדרה עצמית, נטל החוב של העולם השלישי ושוק העבודה בישראל, יהיה לחוץ ביותר. אם תתעקש הממשלה לדבר על כל הנושאים הללו היא לא תוכל בשום אופן לתת ניתוח עומק עם נימוקים רציניים. לפיכך, במצב שכזה, נדרש מהדובר הראשון לצמצם את הדיבייט למסגרת צרה יותר.
לפיכך תפקיד הדובר הראשון להבהיר שני דברים: תיחום מסגרת והגדרת מושגים. תיחום המסגרת של הדיבייט מבהיר את מושגי הזמן והמקום של הדיון. בדיבייט בנושא “בית זה סבור כי סנקציות מזיקות” ראוי להגדיר על איזה מקום מדברים – רק עיראק או כל הסקנציות של האו”ם, או אולי על החרם הערבי. ככל שהנושא רחב יותר גדל הסיכון כי הדיבייט ייגלוש לאפיקים לא רצויים ולא יוכל להעמיק בנושא הנדון. הגדרת מושגים רצויה כאשר מושג כלשהו יכול לקבל מספר משמעויות. בדוגמה הקודמת על הסקנציות ראינו כי קיימים מספר סוגים שונים מאד, ולכן על הדובר לבחור באיזו הגדרה ברצונו לעסוק.
לעומת זאת, קיימים מקרים בהם המושג הוא חמקמק ורצוי להגדירו במדוייק. למשל בדיבייט בנושא “בית זה בז לסרטי המשך לקומדיות פעולה” (היה כזה פעם, באמת) יש להגדיר במדוייק מהו בדיוק סרט המשך ומהי קומדיית פעולה. ניתן היה גם בלי הגדרה מדוקדקת להסכים על סדרת “אבא גנוב” או “בית-ספר לשוטרים”, אך מהו הגבול המדוייק בין קומדיות פעולה לבין סרטי פעולה שנונים כגון “נשק קטלני”? ואם כך אז אולי גם “מלחמת הכוכבים”? בקיצור, ראש ממשלה הרוצה לעשות דיבייט ניתוח צריך להבהיר כל מושג שניתן לפרשו בכמה אופנים, ולתחם את ההגדרה במקום ובהיקף כך שניתן יהיה לקיים דיבייט מעמיק.
דיבייט מדיניות
בדיבייט העוסק בהצעה ספציפית, מציעה הממשלה שינוי כלשהו במדיניות או סוג אחר של מגמה חדשה, אותה היו רוצים לראות מיושמת. בדיבייט מסוג זה, כמו בדיבייט ניתוח חשוב לשמור על תיחום המסגרת והגדרת מושגים, אך בנוסף יש חשיבות קריטית לכך שגם התוכנית תוגדר באופן ברור ובהיר ביותר.ניקח לדוגמא את ההצעה “בית זה תומך בהכתרת מלך בישראל”. אין זה מספיק לפרט את הגדרות התפקיד של מוסד מלוכה ולציין כי יחול בישראל. יש לצקת תוכן כלשהו, ועל הממשלה להגדיר איזה מין תוכן זה יהיה. מה יהיו סמכויותיו של המלך? האם ניתן יהיה להדיחו? האם ימונה, שאז יש להגדיר את מנגנון המינוי והקריטריונים למינוי, או שמא ייבחר, שאז יש להחליט באיזו שיטת בחירות ייבחר. האם הוא יחליף את מוסד הנשיאות הקיים לחלוטין או יתקיים במקביל לו?כל אחת מן השאלות הללו הינה קריטית לדיבייט. זה פשוט לא מספיק לזהות את הבעיה מבלי להציע לה אלטרנטיבה טובה יותר. מכיוון שסוגיות של מדיניות ציבורית הן כמעט תמיד עניין של פשרות, אזי אופן התנהלות העניינים הנוכחית, פגום ככל שיהיה, עדיין עשוי להוות את הקטנה מבין הרעות, דבר שיביא הפסד על הממשלה.הגדרות חלשות עשויות ליצור דיבייט מעורפל, שבו הקבוצות רודפות אחת סביב הזנב של השניה ומנסות לנצח פשוט על ידי מציאת חורים שלא כוסו. בדוגמא הלקוחה מאנגליה בנושא “בית זה מאמין כי יש לבטל את מוסד בית הלורדים”, תקפה האופוזיציה את הניצול לרעה מצידו של הבית העליון הממונה לכל החיים. הממשלה הגיבה בכך שציינה כי הבעיה כמעט ואיננה קיימת בבית הנבחרים התחתון (הנבחר). האופוזיציה אז תקפה את השיתוק שנובע משיווי משקל בין שני בתי הנבחרים כפי שקורה בארה”ב והממשלה תקפה בחזרה בציינה שאין לכך משמעות במקרה של בית נבחרים הממונה לכל החיים.כפי שניתן להבין, לא היתה שום התנגשות חזיתית בדיבייט הזה. המצע עליו נפרשת ההצעה לא נפרש, וכך שני הצדדים פשוט ניסו לאגף אחד את השני מבלי שהגיעו למגע. תפקיד הממשלה בדיבייט של הצעה ספציפית צריך להיות להגיע עם קייס מוצק, ולהיות מוכנה להגן עליו הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינה פרקטית ופרגמטית.חשוב לי לחזור ולציין, למי ששכח, כי החוקים לגבי דיבייטים הומוריסטיים שונים. באליפות העולם בסידני היתה ההצעה לסדר This house would club baby seals (בית זה יחבוט בגורים של כלבי ים) והממשלה הפותחת (קבוצה הולנדית) הציעה להשתמש בגורי כלב-ים לאימוני גולף, כי הם כבדים יותר מכדורים רגילים… במצב זה האופוזיציה לא תקפה את הצד המוסרי המזוויע של ההצעה אלא בחרה ללכת עם ההומור שבה וטענה כי כלבי ים אינם אימון טוב לגולפאים כי כדורי גולף רגילים לא קופצים לחור שלהם אחרי שהם נוחתים על הקרקע…