מאמר זה הוא חלק מהפרק המסביר כיצד לסתור טיעונים של נואם יריב. בפרק 6 מאמרים: מהי סתירה, טיעוני נגד, סתירה בעזרת היגיון, סתירה בעזרת עובדות, סתירה בעזרת כללי הנאום, וכיצד לארגן נאום וסתירה.
הטיעון הנגדי
מה עושים אם יש אמת בטיעוני יריבך? בדיון טוב, סביר להניח שלשני הצדדים יהיו טיעונים טובים. יכול להיות חסר סיכוי או בלתי פרודוקטיבי לנסות להרוס את קו הטיעון שהוא אמיתי באופן מובן מאליו. במקום זאת, אתה יכול לקבל חלקים מהנימוק של יריביך כשאתה חולק עדיין על המסקנות שהם משיגים, וניתן לעשות זאת באמצעות השימוש בטיעון העקיף.
אחת הדרכים לעשות זאת היא להשוות בין טיעוני יריביך לבין טיעוניך, כשאתה מראה שבעוד שיש לצוות ההצעה חסרונות ויתרונות, היתרונות עולים על החסרונות. רוב הדיונים כמו רוב הנושאים בחיים קשורים לשאלת האיזון. זה יכול להיות האיזון בין הזכויות כגון האיזון הקיים בין “זכותה של האם לבחור” לבין “זכותו של העובר לחיות” בדיון על הפלות. זה יכול להיות איזון בין משאבי החלוקה קצרי הטווח וארוכי הטווח בין פרויקטים כגון תוכנית החלל לבין שירותי הבריאות.
הטריק בדיונים אלו הוא להבין שאין צד אחד שלגמרי צודק או טועה וכי יש אמת בדברי שני הצדדים, ולכן המצנח יהיה זה שיראה כי הוא צודק יותר ולא הצודק היחיד. לחילופין, ניתן לא להפסיד על ידי מציאת נקודת האיזון המסוימת. דיון טוב יקבל את מורכבות הנושאים המעורבים ויחקור את האזורים האפורים. לעיתים תכופות, יריביך ינסו לתאר את הדיון כנושא שחור ולבן כאשר אין זה המקרה. נסה תמיד למצוא את רמת הניתוח הנמצאת מעל רמתם.
הדוגמא שעוסקת בהפלה היא דוגמא טובה: רוב צוותי הממשלה ינסו לתאר את הנושא כמניעת זכויות בין אם מדובר בזכויות העובר או האם. באמצעות ההצבעה על העובדה שהדיון עוסק למעשה באיזון הקיים בין הזכויות, אתה מראה שהנושאים הם מורכבים יותר ופתוחים יותר לדיון. מצב זה מוביל לסוג אחר של סתירה עקיפה. האסטרטגיה היא לקבל חלק מהטיעונים של האופוזיציה אך להראות שהמסקנה הכוללת עדיין פגומה כאשר טיעונים אלו נשקלים כנגד הטיעונים שלך.
כמו כן אתה יכול לקבל טיעונים ספציפיים אך הטל ספק בהשערות או בשיפוטים הערכיים שעליהם הם מסתמכים. נימוקים רבים, לדוגמא, מרוכזים סביב מספר שיטות שמטרתן להימנע מתוצאה שרק משוער שהיא בלתי רצויה. נסה להתקיף את ההשערה עצמה לפני שתעבור לפרטים הספציפיים. למשל בדיבייט בנושא מיסוד הזנות, יכולה הממשלה לטעון כי “זנות היא רע הכרחי, ואם אי אפשר למנוע אותה, מוטב לפחות לפקח עליה”. האופוזיציה יכולה לטעון בשני כיוונים שונים (אבל לא את שניהם ביחד!!): כי גם אם אי אפשר למנוע זנות יש להותיר אותה בלתי חוקית כפי שסחר בסמים הוא בלתי חוקי (טיעון ישיר). לחילופין ניתן להטיל ספק בהנחה שזנות היא בלתי נמנעת, ולומר כי טובת האליטות בניצול נשים חלשות, ואם היה מתקיים מאמץ לפתור את בעיותיהן של שכבות המצוקה, לא היו נשים משכבות אלו עוסקות בזנות (וזה כמובן טיעון עקיף). כאשר אתה תוקף את טיעוני יריבך תמיד נתח אותם. אינך יכול רק להתעלם מהטיעונים על ידי כך שתכנה אותם “מגוחכים” מבלי להראות מדוע. קח גם בחשבון שבדיון טוב הם כנראה לא יהיו מגוחכים. הכר בנקודות הטובות של יריבך אך הראה מדוע נקודותיך הן טובות יותר, מדוע בסופו של דבר הנימוק שלך נכון או מדוע טיעוני האופוזיציה מסתמכים על השערות שמערערות את חוזקם.
הצטרף עכשיו לקורס דיבור מול קהל