איך להציע נקודות-מידע, ואיך לא – למתקדמים

. איך להציע נקודות-מידע, ואיך לא – למתקדמים

ישנם כמה סוגים של שימוש בנקודות מידע כדי להשיג כמה סוגים של מטרות. המטרות העיקריות הן:

א. להכין את הנאום שלך:
אם יש לך קו טיעונים המתייחס לדברי יריבך, תוכל לחזק את טיעוניך אם יש באפשרותך להוציא מדובר הצד הנגדי אמירה המשרתת אותך. לדוגמא, בדיבייט מאליפות העולם בסידני שעסק בהגבלות על הגירה, הוצגה שאלה לדובר קנדי שתמך בהחמרת ההגבלות “האם אתה עצמך או שותפך לקבוצה אינדיאנים-אמריקאים?”. התשובה היתה שלילית (שניהם היו יהודים…) וסייעה לתקוף את טיעוניהם כצביעות של מהגרים לשעבר הרוצים למנוע מאחרים את הזכויות שהוענקו להם עצמם.

ב. לבלבל את הדובר היריב:
תכופות ניתן להוציא יריבים לא מנוסים משיווי משקלם באמצעות שאלה שמחייבת אותם לצאת מקו המחשבה שלהם. בהקשר זה ניתן להמליץ על שאלה בדקה השניה לגבי נושא עליו אמר הדובר כי יתייחס אליו בסוף וכך לחייב אותו לערבב את סדר הדברים שתיכנן, ניתן גם לשאול אותו על דברים שאמר שותפו, או שאמור לומר שותפו. חשוב לומר כי על פי רוב רק דיבייטורים בלתי מנוסים מתבלבלים משאלות כאלה אולם היוצאים מן הכלל רבים מספיק ולכן יש המנסים זאת.

בדוגמא אחת שתיזכר לדיראון עולם, מתוך גמר אליפות ישראל של 1999, בדיבייט על הגבלת התקשורת, טען מסכם האופוזיציה (כותב שורות אלו, אבוי…) כי הדרך הטובה ביותר למנוע מגופים אינטרסנטיים לעוות את המציאות, היא לאפשר לכל הגופים האינטרסנטיים להשמיע את דברם ובכך לאזן אחד את השני, “כך שאם חברת זוגלובק תנסה לשחק על הרגשות המיניים שלי על ידי הצגת דוגמנית חצי לבושה, תבוא אח”כ חברת מכוניות ותשחק על הצורך שלי בהתרגשות על ידי מכונית ספורט אדומה, ואז בנק גדול ישחק על הצורך שלי בביטחון על ידי הצגת תוכני חיסכון, ומכיוון שכמות הכסף שלי מוגבלת, ואני לא יכול להיעתר לכולם, אני אקח רק את מה שאני באמת צריך”. דוברת הממשלה(שהיתה דתיה) הציגה כנקודת מידע ש”בפועל, בעקבות הפרסומות, גם כאשר תחפש אהבה תמצא את עצמך פונה לזוגלובק”. למרבה הצער דובר האופוזיציה ענה תשובה בלתי ראויה ביותר (אם כי שנונה למדי) כי “אני עצמי לא נוהג לספק את צרכי האהבה שלי מנקניקי זוגלובק, ואם את כן אני לא רוצה לדעת על כך”. הדבר נתפס על ידי השופטים כמעליב, ועל ידי הקהל כמצחיק במידה שהדביקה גם את הדובר, הוציאה אותו משיווי משקלו, ובסופו של דבר הראתה כי גם לדוברים מנוסים ומיומנים קורות תקלות בתגובה על נקודות מידע.

ג. לסתור את דברי הנוםא:
זו המטרה הבעייתית ביותר. לכאורה, מתבקש כי אם הדבר העיקרי שברצונך לעשות הוא להציג כמה יריבך טועה בין אם עובדתית, קונספטואלית או טועה בהבנת דברי הצד שלך. בפועל, נסיון לעשות זאת הופך לעיתים קרובות מדי לחרב פיפיות, שכן הבמה עומדת לרשות הנואם, וביכולתו להגיב באופן מקיף בזמן שלרשותך עומדות רק שניות בודדות. לפיכך עשה את נקודותיך קצרות, וחסינות בפני עיוות.

לדוגמא, בדיבייט מאליפות אירופה ברוטרדם, שעסקה בסיכסוך הישראלי ערבי, טענה האופוזיציה כי תהליך השלום הנוכחי הינו רק המשך טבעי של התחממות הקשרים במשך כל 50 השנים האחרונות. דובר הממשלה שאל “אם כך איך תסביר שהדבר היחיד אותו עשו ישראל והערבים במשותף עד 1977, היה מלחמות?” (How then would you explain the fact that the only Joint venture until 1977 was four wars?). כך, באמירה של כשש שניות (בדוק בעצמך) הציג השואל עובדה הסותרת את טיעוני האופוזיציה באופן הנדמה כשאלה ולכן מחייב תשובה עובדתית (שתהיה חלשה עובדתית כמובן…).

דוגמא טובה עוד יותר, בנאום על ביטול מוסד הנשיאות, הממשלה טענה כי הנשיא איננו יותר מסמל, והאופוזיציה שאלה “גם הדגל הוא רק סמל, האם אתה מציע לבטל גם את הדגל?”. שוב, בשלוש שניות מציג השואל נקודת חולשה בסיסית ברצון לבטל את מוסד הנשיאות מעצם היותו סמל.