מערך שיעור: איך לבנות טיעון ולהסביר את עצמך

ההבדל בין טענה לבין טיעון הוא כמו ההבדל בין חשד פלילי לבין כתב אישום: הסבר והוכחות.
בעוד שטענה אומרת רק מה דעתי בנושא כלשהו, טיעון מספק גם את ההסברים והראיות הדרושים כדי להוכיח אותה. לפיכך, כאשר מטרתנו לשכנע באמצעות ההיגיון ובמיוחד כאשר דברינו עומדים לביקורת של דוברים יריבים, טענות שאינן מבוססות לא יכולות לשמש לשיכנוע. מי שרוצה להכיר את המושגים הפורמליים של הוכחת לוגיקה מוזמן לעיין ב"לוגיקה יישומית" מאת יונתן ברג.

כיצד לבנות טיעון?

שלב ראשון: הטענה העיקרית

מציגים את הטענה העיקרית של הטיעון כלומר המסקנה אליה אנחנו מנסים להוביל.
לדוגמה: "צפייה באלימות בטלביזיה יוצרת אלימות בקרב בני הנוער".

שלב שני: הסבר והיגיון

 בשלב זה עלינו להסביר למאזינים שלנו באמצעות ההיגיון שהמסקנה שלנו נכונה. בשלב זה אנחנו מנסים להראות את הקשר הסיבתי שמצדיק את הטענה שלנו. בשלב זה חשוב לעבור דרך כל השלבים של ההסבר ולא לדלג על אף אחד מהם.

לדוגמא: "אשר אנו צופים באירוע אלים בטלביזיה, מתעורר בנו ריגוש מסוים. אנשים, ובמיוחד בני נוער, נהנים מהריגוש הזה ורוצים לשחזר אותו. בהתחלה הם משחזרים אותו באמצעות צפייה בטלביזיה, אבל מהר מאוד הטלביזיה כבר לא מספיקה להם והם זקוקים לגרוי חזק יותר. מכיוון שכך הם מתחילים להתעלל בבעלי חיים, וזה נותן להם את הריגוש, אלא שאחרי זמן מה, גם זה כבר לא מספיק, והם צריכים ריגוש יותר חזק אפילו מזה, ואז הם פונים להתעלל בבני אדם אחרים, וכתוצאה מכך מתרחבת האלימות בקרב בני הנוער."

שלב שלישי: עובדות ודוגמאות

בשלב זה אנחנו מביאים מידע מהעולם האמיתי כדי להוכיח שההסבר שהצגנו עובד גם בעולם האמיתי. השימוש בעובדות עוזר לחזק את הטיעון בכך שהן מוכיחות שהטענה שלנו 'עובדת במציאות'. כמו כן עובדות עוזרות להמחיש ולהסביר את הטענה למי שההסבר המופשט לא היה ברור לו. לבסוף, לדוגמאות יש לעיתים קרובות עוצמה רגשית חזקה בהרבה מאשר להסברים תיאורטיים. קיימים כמה סוגים של עובדות בהן אפשר להשתמש ומומלץ כמובן להשתמש בכמה שיותר מהם.

  • סטטיסטיקות ונתונים מספריים – לשכנע את המאזינים שלנו שיש ממצאים עובדתיים שתומכים בעמדה שלנו. נתונים כמותיים עושים רושם מדוייק ולכן רציני, אבל לעיתים הם לא מובנים או נשמעים מנותקים
    לדוגמה: "בבתים בהם יש מנוי לחבילת סרטי ה'אקשן' בכבלים שיעור הילדים האלימים גבוה ב-23% מבתים בהם יש חבילת כבלים בסיסית."
  • דוגמאות ומידע סיפורי – אלו עוזרים לתאר מקרים 'ממשיים' שבהם הטענה שלנו מוצדקת, ועל אף שהם פחות מרשימים וכלליים, הם לרוב מוחשיים יותר ומסבירים את הסיבות שמאחורי הטענה.
    לדוגמא: "הנערים שביצעו את הטבח בבית הספר קולומביין באמריקה נהגו לצפות בכמויות מאוד משמעותיות של תוכניות אלימות בטלביזיה"
    לדוגמה: "חברות שבהן הטלביזיה עדיין לא חדרה לכל שכבות האוכלוסיה (איי פיג'י לדוגמא) הן חברות הרבה פחות אלימות מאשר החברה המערבית"
  • עובדות ללא עובדות - אלו שיטות דמגוגיות שצריך להיזהר מהן (ולהיזהר שלא משתמשים בהן נגדך), ומשמשות כאשר אין לנו עובדות קונקרטיות לתמוך בטענות שלנו. סוג אחד הוא הסתמכות על ההמון (לדוגמה: כולם יודעים שמי שרואה טלוויזיה אלים יותר), סוג אחר הוא הישענות על סמכות מוסרית או מקצועית (לדוגמה: "הרב עובדיה אמר שטלוויזיה מקלקלת את הנוער" , לדוגמה: יצחק רבין אמר ש'אלימות היא עירעור יסודות הדמוקרטיה'.

חשוב להדגיש – טיעון אינו יכול להישען רק על דוגמאות או סטטיסטיקות. תמיד יש להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הטיעון. במידה שיש לנו גם היגיון וגם סטטיסטיקות וגם דוגמאות – הטיעון שלנו הוא הרבה יותר חזק, אבל ללא היגיון, הוא אף פעם לא יעמוד.

שלב רביעי: סגירה ומינוף

מינוף הוא פיתוח של הטיעון מעבר להוכחה שלו.המטרה העיקרית של המינוף היא לגרום לקהל להרגיש שהטיעון שלנו הוא חשוב או שהוא מעניין.  זאת בניגוד להסבר ולעובדות שנועדו לשכנע את הקהל שהטיעון שלנו נכון.

בסגירה אנו מקשרים את ההסבר והעובדות לטענה או לנושא הכללי של הנאום, ומסבירים מהן ההשלכות של המסקנה (למה זה בעצם אלימות נוער היא לא בסדר?) החלק של המינוף מבטיח לנו שלא השארנו את הקהל באי הבנה והוא רואה את הקשר בין חלקי הטיעון. המינוף הוא החלק שבו מציגים את הערך המוסרי של הטיעון והוא עוזר לנו להשתמש בטיעון כדי לקדם את השיכנוע.

לדוגמא – "אז אחרי שראינו למה ועד כמה החברה הישראלית היא גם ככה חברה מאוד אלימה, ומכיוון שאלימות היא דבר שלילי שיוצר סכסוכים בחברה וגורם לנפגעים, אסור לנו לעודד עוד אלימות בקרב בני הנוער ואנחנו חייבים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לעצור את זה – כלומר לאסור סרטי אלימות בקולנוע"

הירשם עכשיו לקורס דיבור מול קהל

למידע נוסף והרשמה