בשיעור השני שיתקיים מחר בערב בקורס דיבור מול קהל אנחנו לומדים די הרבה דברים (פיתוח טיעונים, שיפור ההסבר, איך לוודא שאנחנו אומרים דברים חכמים), אבל איכשהו אנשים תמיד הכי רוצים לשמוע על שפת הגוף.
אז יש כאן חדשות טובות וחדשות רעות:
החדשות הטובות הן שאנחנו לומדים המון שפת גוף. גם טכניקות כלליות שיכולות לעזור לכל אחד (למשל כשקמים לדבר עדיף לעמוד מאחורי הכסא ולא לפני) וגם טיפים אישיים שמותאמים לכל משתתף (למשל מי ששם משקל על הרגל האחורית צריך להיזהר שהכתפיים שלו מתעקמות). אנחנו גם לומדים להבין את שפת הגוף של הקהל ואיך להגיב לה.
החדשות הרעות הן ששפת גוף היא לא מדע מדויק, וגם מומחה לשפת גוף לא יכול ‘לקרוא מחשבות’ מהסתכלות על הקהל. אנחנו גם לומדים ששפת גוף אינה עומדת בפני עצמה אלא מושפעת מאד מהתוכן שלנו ממה שאנחנו מרגישים כלפיו.
והתוצאות? בשיעור הזה משתתפים כבר יודעים איך כל אחד מהם צריך לעמוד באופן מיטבי (גם אם הם עדיין לא מצליחים ליישם בכל תרגיל), וגם איך לוודא שהם אף פעם לא מדברים שטויות כשהם מדברים.
זה די הרבה בשביל שיעור אחד, לא?
