אפשר לספור את מחזורי הגאות והשפל בכלכלה אחורנית עד ללילה שבו יוסףהסביר לפרעה שאחרי שבע שנים טובות תבאנה שבע שנים רעות, תקופות של שפל וגאות התחלפו ביניהן ללא הפסקה.
מאז, מטרה עיקרית של הכלכלה בימינו הוא למנוע מיתונים ומשברים. למעשה, התחום היוקרתי ביותר של לימודי הכלכלה באוניברסיטה (מאקרו כלכלה) עוסק בשאלה מה גורם למיתון ואיך מונעים אותו או לפחות מצמצמים את נזקיו. קיימת הסכמה נרחבת בין כל הכלכלנים מימין ומשמאל שהבנת הסיבות והפתרונות למחזורי גאות-שפל בעסקים הוא היעד העיקרי של רוב החוקרים ומקבלי ההחלטות בתחום.
חלק שני – כלכלת ישראל בשנים 2000-08
חלק ראשון – איך כלכלנים מבינים את העולם חלק שלישי – הצעות אלטרנטיביות לעודפי התקציב
המשבר של ראשית העשור
ביולי 2002 הגיע בנק ישראל לתחתית החבית מבחינת הרזרוות וישראל לא יכלה לקבל הלוואות נוספות בשוקי המטבע בחו”ל. המצב היה כל כך רגע שפקידים במשרד האוצר נרתעו מלגייס הון בחו”ל מחשש שרתיעת משקיעים תביא לכשלון הגיוס ולחשיפת המשבר בכל העולם. בבית המצב היה חמור עוד יותר – האבטלה הגיעה לשיא של 12.5%, הצמיחה היתה אפסית במשך שנתיים, וכתוצאה מכך רמת החיים ירדה.
למשבר היו שתי סיבות עיקריות – האינתיפאדה השניה שפרצה בספטמבר 2000, בעקבות כשלון פסגת קמפ-דייויד גרמה לנזקים כלכליים נרחבים, כגון תוספת עלויות לעסקים (אבטחה וביטוח) ולמדינה (פיצויים לנפגעים והיערכות בטחונית). הסיבה השניה היתה פקיעת בועת ההיי-טק והמיתון בארצות הברית שפגעו בייצוא הישראלי וכן בזרימת ההשקעות שהגיעה לשיאה ערב האינתיפאדה.
הירידה ברמת החיים, בצירוף הפגיעה במצב הרוח הלאומי כתוצאה מהמכה הכפולה של משבר כלכלי ובטחוני גרמו לירידה בביקוש לעובדים ובנכונות של האזרחים לקנות ולהשקיע (משבר קיינסיאני).
כתוצאה מכך, ישראל שתמיד ישבה על התפר שבין העולם המערבי לכלכלות המתפתחות מצאה את עצמה מושווית למדינות במשבר כמו מקסיקו וארגנטינה.
תוכנית הייצוב של נתניהו
ב-2003 קרו מספר התפתחויות חיוביות ששינו בתוך שנתיים את מצב הכלכלה. בחזית הבטחונית, פיגועי ההתאבדות נבלמו ולאחר מכן הצטמצמו דרסטית, דבר שתרם לבטחון התושבים ולהתאוששות בתיירות (כולל ביקורים של אנשי עסקים). בנוסף, הקונגרס האמריקאי אישר 10 מיליארד דולר ערבויות להלוואות, דבר שהסיר את המחנק הכספי שהכלכלה הישראלית פעלה בו.
במקביל, המשבר הכלכלי יצר תשתית פוליטית להפעלת תוכנית ייצוב כלכלית במסגרתה קוצצו דרסטית הוצאות הממשלה – בעיקר הקצבאות והפנסיה לעובדי מדינה. סידרה של רפורמות, בראשון רפורמת בכר בשוק ההון הסירו חסמים לפעילות העסקית והקלו על עסקים ואזרחים לקבל אשראי לפעילות כלכלית. לבסוף, גם שוק ההיי-טק העולמי יצא מהמיתון והחזיר לפעילות את קטר הצמיחה העיקרי של ישראל.
כתוצאה מכך קצב הצמיחה בישראל קפץ דרמטית, כשהוא מלווה בעליה חדה בשערי המניות בבורסה ובעליה מתונה יותר ברמת החיים. במקביל שיעור האבטלה הפסיק לעלות ומזה שנתיים הוא יורד לאט אך בעקביות. שיעור העוני קפץ כתוצאה מקיצוץ דרסטי בקיצבאות ב-2003, החמרת העוני אמנם נעצרה בעקבות החזרת חלק מהקצבאות והעליה הכללית ברמת החיים, אולם אין ספק שעיקר הצמיחה בשנים האחרונות התרכזה באזור המרכז.
המצב כיום – סיבות לעודף התקציבי
השיפור המתמשך במצב המשק הביא לכך שבשלוש השנים האחרונות נוצר עודף בתקציב הממשלה. העודף נובע ממדיניות כלכלית נאו-קלאסית של עליה בגביית המיסים, מדיניות כלכלית זהירה, ירידה בתשלומי העברה וביצוע חלקי של החלטות הממשלה.
- העליה בגביית המיסים נובעת מהשיפור בפעילות הכלכלית. מכיוון שמס הכנסה של עשירים גבוה בהרבה מזה של עניים, הרי גידול בשכר או כניסה לשוק העבודה מקפיצים את שיעור המס במהירות.
- הירידה בתשלומי ההעברה היא תמונת ראי של העליה בגביית המיסים – כאשר שיעור האבטלה יורד והשכר הממוצע עולה, פחות אנשים דורשים דמי אבטלה והבטחת הכנסה. גם פעילויות כמו תוכנית ויסקונסין והקיצוצים בקצבאות הניאו עוד אנשים לצאת לשוק העבודה ולהפוך בכך למשלמי מיסים.
- המדיניות הכלכלית מאז 1985 היתה זהירה ומחושבת, ובשנים האחורנות נעשתה כזו עוד יותר. משרד האוצר צבר כוח רב, ואיתו גם עוינות ציבורית, במלחמה על ריסון תקציבי.
- חלק ניכר מהעודף התקציבי נובע מביצוע חלקי של פעילות הממשלה. תוכניות רבות שאושרו ותוקצבו אינן יוצאות לפועל מסיבות של ניהול כושל או בעיות אמיתיות, דבר שמשאיר את הכסף בקופת המדינה.
- המלחמה בשחיתות בשנים האחרונות, ובמיוחד המאבק של החשב הכללי בהטיות מכרזים ובניהול שכר בזבזני, הביאו להגברת היעילות ולעודף תקציבי.
חלק ראשון – איך כלכלנים מבינים את העולם חלק שלישי – הצעות אלטרנטיביות לעודפי התקציב