הצגת הנושא: להשאיר את שכר הלימוד האוניברסיטאי כמו שהוא
|
הצגת עמדות על מצב האקדמיה במסגרת מועדון הנאומים והדיבייט
נאום מאת משה זריהן – מהנדס תוכנה אני רוצה להעלות הערב שלושה טיעונים למה לא כדאי להעלות שכר לימוד: השכבות החלשות, הייתרון שביותר בוגרים אקדמאים, והסיכון שהכסף ילך לקומץ, לא ישנה כלום. אני לא מציע להוריד אותו כי אני יודע שאין כסף, אבל בשום אופן אסור להעלות. בעיית השכבות החלשות והצדק החברתיאני סיימתי לימודים לפני שלוש שנים, זה עלה כשנים עשר אלף שח מבחינת שכר לימוד, ולזה צריך להוסיף עוד עלויות של מגורים, נסיעות וכד’. משכורת סטודנט זה הרי אלפיים, מקסימים שלושת אלפים שקל, שמאפשר קיום – אבל בקושי. אז אם יהיה שכר לימוד גבוה יותר מי שייפגע זה השכבות החלשות, מי שצריך כסף מההורים כדי ללמוד. בשבילם זה יעשה את ההבדל בין ללמוד בקושי לבין לא ללמוד בכלל. אני הייתי צריך לממן בעצמי אז פיספסתי הרבה הרצאות, החסרתי הרבה שיעורים ולא יכולתי ללמוד בשקט ובכיף. פגיעה במספר האקדמאים במדינההאינטרס של המדינה – מבחינה חברתית ותקציבית הוא שיהיו יותר אקדמאים כי הם תורמים יותר לחברה ואינם נטל. מי שאקדמאי יש לו עבודה מסודרת ושכר הולם ,וסידורי פנסיה ויש לו עתיד – ולכן פחות נטל על המדינה.יותר מזה, בגילאים מתקדמים אנשים שעבודה בעבודות פיזיות לא יכולים להמשיך בהן ונעשים תלויים במדינה. חשוב גם לזכור שגם רוב האקדמאים מרוויחים יותר הם גם משלמים יותר מס, ולכן זה אינטרס של המדינה. לאן יילך הכסףבשנים האחורנות, עם כל השביתות, כל הכסף הלך בעיקר לסגל הבכיר ולא לשפר את מכוני המחקר וכד’. לכן הוצאתי נתונים מהאינטרנט, שהראו שהסגל האקדמאי חי לא רע בכלל. מתוך סקר של 4500 חוקרים, מרצים ואנשי מינהלה יצא שהשכר נע בין 14-19000 בכל חודש וזה משכורת מאד יפה, הרבה מעל כפול הממוצע, וזה עוד לא כולל חודשיים חופש ופעם בכמה שנים גם שנת שבתון. זה כולל רק 6 שעות הרצאה, ושאר הזמן מוקדש למחקר ושיעורים פרטיים. בקיצור יש להם יכולת להגדיל את השכר בעבודות נוספות כמו יעוץ או הוראה במוסד אחר. סיכוםלסיכום, הדרישה לא צריכה להיות מה הרמה של הלימודים אלא שתהיה אפשרות ללמוד בכיף, ושזה יהיה זמין. הירשמו עכשיו לדיון הציבורי |
מועדון הדיון הציבורי
|
