הכישורים שמשיגים במועדון הדיבייט
אין שום סוג של פעילות חברתית שבו המשתתף רוכש כל כך הרבה כישורים כמו מועדון הדיבייט.
הדיבייט עוזר לאנשים להצליח בחיים מפני שהוא מקנה מספר מיומנויות הכרחיות שאף אחד אחר לא מקנה אותן – לא במערכת החינוך הישראלית – מגן הילדים ועד לאוניברסיטה – לא בצה”ל, לא באקדמיה, וגם לא בשוק העבודה. במאמר זה נחלק את הכלים שמועדון הדיבייט נותן לתחום האקדמי, תחום הקריירה, ותחום הבטחון העצמי והקשר הבין-אישי.
דיבייט מפחית פחד קהל
הבעיה בביקורת עצמית היא שרבים סובלים מכך שהם מרגישים גרועים מבלי שתהיה להם תמונה מדוייקת של מה בדיוק הם עושים גרוע. המשוב אחרי דיבייט עונה בצורה כנה וגלויה, גם אם ברוטלית לפעמים, על השאלה הזו. בנוסף, המשוב גם מדרג את הדוברים בדיון ומסביר לכל אחד מה הוא היה צריך לעשות אחרת. ישנם רבים שהמשוב הזה עוזר להם להשתפר בתחום היכולות וכך גם להשתפר בתחום הבטחון. (עבור אלו שהתהליך הזה קשה מדי אני מקיים סדנאות מיוחדות לפחד במה עם ליווי נינוח יותר).
מועדון דיבייט מלמד איך להנות מדיבור מול קהל
מעל ומעבר לכל היתרונות בקורסים הרגילים להתגברות על פחד קהל, הדיבייט נותן את היכולת להנות – כן, ממש להנות מדיבור מול קהל.
ההסבר לזה הוא די מורכב, אבל צריך להגיע למפגשי הראווה החודשיים שלנו, ולראות איך תלמידי קורס, שרק לפני שבועות ספורים סבלו מחרדת קהל חריפה, מצליחים בתוך שעה לעשות את המעבר ולא סתם להנות מדיבור מול קהל אלא ממש ‘לקרוע את הבמה’.
זה קשור לכך שהדיבייט נותן לגיטימציה להתעצבן, לכעוס, לרדת על אחרים, ובו בזמן לגיטימציה לאחרים להתעצבן עליך, לכעוס עליך לרדת עליך – והכל באופן ספורטיבי: לוחצים ידיים לפני, מוחאים כפיים בסוף – ובאמצע נכנסים באבי אביו…
דיבייט מקנה כישורים לשידרוג הקריירה
הניסיון בעולם מלמד כי דיבייטורים מגיעים להישגים משמעותיים באקדמיה ובפוליטיקה (לדוגמה, 75% מחברי הקונגרס היו דיבייטורים, וכן גם המסבירנים הישראלים הטובים ביותר – אבא אבן וביבי נתניהו). מעבר לכך, דיבייטינג מקדם במידה רבה נשים (אשר פעמים רבות חוששות לדבר בפני קהל), ולראייה, 50% מהנשים שכיהנו כראשי ממשלות בעולם היו דיבייטוריות בעברן (מרגרט תאצ’ר, בנאזיר בהוטו לדוגמה).
סיבה אפשרית נוספת להצלחתם של דיבייטורים בפוליטיקה היא שפעילות זו מחייבת את הדובר לטעון בעד או נגד עמדה מסוימת, ללא קשר לעמדתו האישית. כורח זה מעודד פתיחות לדעות שונות ויוצר תרבות דיון מהסוג שנחוץ מאד בישראל. לצורך זה כללי הדיבייט מחייבים כבוד ליריב, כגון איסור על התקפות אישיות או על הפרעה לנאומים. לכל משתתף זכות להציג 2 קריאות ביניים לקבוצה היריבה, דבר שמחזק את היכולת לחשוב “על הרגליים” ולהגיב במהירות.
האתגר האמיתי בדיבייט הוא היכולת להביע דעה ולהביא טיעונים אודות מגוון רחב מאד של נושאים – החל מדת ומדינה, עבור בהתרת המתת חסד או עונש מוות, וכלה בנושאים טכניים מורכבים. כדי להצליח, הסטודנטים רוכשים כלים רטוריים ולוגיים, וכן מפתחים התעניינות ורוכשים ידע כללי נרחב.
בסוף, חשוב להדגיש כי גם סטודנטים שאינם משתתפים בפועל בדיבייט, נוטלים חלק בפעילות, שכן עליהם לשפוט את הדיבייט ולהעריך אותו. כתוצאה מכך הם מפתחים השופטים כושר ניתוח והערכה לנאומים ולטיעונים, כמו גם יכולת הקשבה ביקורתית, וזיהוי “מניפולציות רטוריות” ודמגוגיה. כחלק מההשתתפות בסדנה יימלא כל סטודנט את שני התפקידים, על מנת לפתח את כל סוגי המיומנויות.
הצטרף למועדון הדיבייט
הכישורים שנרכשים מדיבייט
התרומה האקדמית של הדיבייט לסטודנטים
האתגר האמיתי בדיבייט הוא היכולת להביע דעה ולהביא טיעונים אודות מגוון רחב מאד של נושאים – החל מדת ומדינה, עבור בהתרת המתת חסד או עונש מוות, וכלה בהצטרפות ל-ICC. כדי להצליח בכך, סטודנטים סדנה רוכשים כלים רטוריים ולוגיים אפקטיביים, כמו גם מפתחים התעניינות ורוכשים ידע בתחומים נרחבים.
אולי משום כך הניסיון בעולם מלמד כי דיבייטורים מגיעים להישגים משמעותיים באקדמיה ובפוליטיקה (כך למשל, 75% מחברי הקונגרס היו דיבייטורים, וכן גם המסבירנים הישראלים הטובים ביותר – אבא אבן וביבי נתניהו). ראוי לציין, כי דיבייטינג מקדם במידה רבה נשים (אשר פעמים רבות חוששות לדבר בפני קהל), ולראייה, 50% מהנשים שכיהנו כראשי ממשלות בעולם היו דיבייטוריות בעברן. סיבה אפשרית נוספת להצלחתם של דיבייטורים בפוליטיקה היא שפעילות זו מחייבת את הדובר לטעון בעד או נגד עמדה מסוימת, ללא קשר לעמדתו האישית. כורח זה מעודד פתיחות לדעות שונות ויוצר תרבות דיון מתקדמת, מהסוג שנחוץ מאד בישראל. לשם כך החוקים הנהוגים בדיבייט מחייבים כבוד ליריב, המתבטא, בין היתר, באיסור על הפרעה לנאומים, למעט הזכות להציג 2 קריאות ביניים. קריאות ביניים אלו מחזקות אצל הסטודנטים את היכולת לחשוב “על הרגליים” ולהגיב במהירות.
ראוי לציין כי גם סטודנטים שאינם משתתפים בפועל בדיבייט, נוטלים חלק בפעילות, שכן עליהם מוטל התפקיד לשפוט את הדיבייט ולהעריכו. כתוצאה מכך מפתחים השופטים כושר ניתוח והערכה לנאומים ולטיעונים, כמו גם יכולת הקשבה ביקורתית, וזיהוי “מניפולציות רטוריות” ודמגוגיה. כחלק מההשתתפות בסדנה יימלא כל סטודנט את שני התפקידים, על מנת לפתח את כל סוגי המיומנויות.
לתגובה:
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.