מיסוד הזנות בישראל – דיון ציבורי על המין והמשפט
הציבור מוזמן להשתתף ב’הייד פארק’ במסגרת מועדון הדיבייט בנושא: סקס והציבריות – מה מותר לעשות איפה? יום ב’ , 6 ביולי 2009 בבית הספר לדיבור מול קהל לזנות, כך אומרים, יש הרבה במשותף עם עריכת-דין. אין הכוונה רק למובן מאליו, שעורכי הדין דופקים אנשים תמורת כסף, אלא לדקות המשפטית המעניינת שבשני התחומים העיסוק עצמו הוא מותר, אבל שידול של לקוחות אסור. ובל זאת, על אף שמחקרים אין-ספור מעידים עד כמה גדול הנזק שעורכי דין ממיטים על החברה הרי שדווקא הזונות ולקוחותיהם נרדפים על ידי השלטון. מצב זה צריך להשתנות. הזנות צריכה להיות חוקית ומוסדרת, תוך הגנה על זכויות האזרח של העובדות במקצוע העתיק בעולם (כגון הזכות להגן על בריאותן, והזכות לעסוק במקצוע מתוך בחירה ולא בכפיה) וכן למזער את הנזקים שהזנות גורמת ללקוחות ולסביבתם. יש לכך שלוש סיבות עיקריות – סיבה מוסרית, סיבה חברתית וסיבה כלכלית. סקס תמורת כסף: למה שילוב של שני דברים חוקיים הוא בלתי חוקי?מבחינה מסורית חשוב להבין שכאשר הזנות נעשית מרצון חופשי של שני בגירים (או יותר) ובתנאים הולמים, היא איננה פוגעת באף אדם פרט לדואגים למוסרנות של אנשים אחרים. מאחר ומדינה דמוקרטית איננה אוסרת פעילות כל עוד היא אינה יכולה להצביע על נזק ממשי, הרי שאין כל סיבה לאסור על הזנות. הסיבה לכך פשוטה – מאחר וקיום יחסי מין מחוץ לנישואין איננו בלתי חוקי, ומכיוון שזכותם של אנשים להעביר כסף אחד לשני, הרי שאין שום סיבה ששילוב שתי הפעילויות הללו יחדיו יהפוך אותן לבלתי חוקי. חברתית: הנזקים של האכיפה גרועים מהנזקים של הזנותכמעט כל הנזקים המקושרים לזנות נוצרו או לפחות הוחמרו מאד דווקא בגלל המאמץ להכחיד את התופעה. בין אם מדובר בסחר-נשים (שכמובן לא אפשרי במקומות עבודה מוסדרים) או בהפצת מחלות (שהוחמרה בגלל שאין דרך לפקח על הרגלי ההיגיינה. בדומה ל’תקופת היובש’ האמריקאית שבמהלכה בעיה קטנה של אלכוהוליזם במרכזי התעשיה הפכה לבעיה גדולה של צמיחת הפשע המאורגן המודרני, כך בזנות הישראלית שבמסגרת המאבק בה נדחקו הצידה הסרסורים והנרקומניות לטובת כנופיות של יבואני נשים. קשה להבטיח שליגליזציה תפתור בבת אחת את כל הבעיות הללו, אבל סביר להניח שהיא תצמצם אותן – רב הלקוחות יעדיפו מקום חוקי ומפוקח, ויחד איתם ייפחת הכוח של המפעילים כלפי העובדים בתחום. תקדים מעודד ניתן לראות בתופעת תחנות הטלוויזיה בכבלים הבלתי חוקיות שהיו נפוצות מאד בשנות ה-80 (הונצחו בידי משה איבגי בסרט ‘חולה אהבה בשיכון ג‘)- תחנות אלו שהופעלו על ידי עבריינים והציגו מבחר נחות של סרטים פירטיים, פורנוגרפיה בוטה ופרסומות פרימיטיביות לא עמדו בתחרות מול זכייני הכבלים החוקיים וכיום הם נמחקוכמעט לחלוטין. כלכלה שחורה: אם אינך יכול לנצח אותם, לפחות גבה מהם מס-הכנסהכל עוד הזנות היא בלתי חוקית, כל הכסף שעובר בה הוא כסף שחור. זהו כסף שאי אפשר לעשות איתו כמעט שוום פעילות עסקית לגיטימית – אי אפשר להקים עסק, לקחת משכנתא או לרכוש רכב. הדבר היחיד שאפשר לעשות איתו זה לממן פעילות עבריינית נוספת. באופן זה עצם ההפללה של העיסוק בזנות מחריף את הנזק שלה בכך שהדבר מספק מימון עסקי לעבריינות נוספת. כמו כן, הזנות הופכת למעשה להיות פעילות כלכלית פטורה ממס, דבר שמגדיל את האטרקטיביות שלה לעבריינים ויוצר להם תמריץ נוסף לשמור על ‘זיכיון’ הרווחי שלהם. באותה מידה הפטור ממס שולל מהמדינה וממשלמי המיסים (אנחנו) שותפים לנשיאה בנטל ובכך מגדיל את עול המס שאנחנו משלמים. ניתן לראות שכאשר הזנות הוסדרה באמסטרדם הדבר הביא לעליה משמעותית במחירי הנכסים ברובע החלונות האדומים שהוא כיום בין האזורים היקרים והמבוקשים ביותר בבירה ההולנדית. | מועדון הדיון הציבורי |
הירשם עכשיו לדיון הציבורי
