הדיון האם אלוהים קיים או לא מיותר ומזיק
נאום זה הוצג במועדון הדיון הציבורי בדיון על קיומו של אלוהים מאת יעל, פסיכולוגית ומרצה לדעתי השאלה האם אלוהים קיים צריכה להישאל, אם בכלל בין אדם לעצמו. אני רוצה לטעון שלקיים דיון בנושא בציבור ולערוך עליו ויכוחים זו פעולה ללא תועלת בכלל, שלפעמים גם גורמת נזק של ממש. וזה משלוש סיבות: ראשית כי במילא אין הוכחות משכנעות לשום צד, שנית בגלל הדיסונאנס הקוגנטיבי, ושלישית בגלל סכסוכים שנוצרים. כי אין הוכחותעובדתית, הויכוח האם אלוהים קיים או לא מתנהל כבר כמה אלפי שנים, ועובדתית כל השינויים במספר המאמינים היו בשוליים. זה אומר שמה שמשכנע אנשים זה לא הויכוח ולא הלוגיקה, כי אז כל האנשים היו עוברים לצד אחד מזמן. לכן לדעתי הויכוח הוא פשוט בזבוז זמן. וחסר תועלת. טיעון הדיסונאנס הקוגניטיביכפסיכולוגית אני יכולה להגיד שיש סיבה מאד חזקה למה אנשים לא משנים את דעתם בנושא קיומו של אלוהים, וקוראים לה הדיסונאנס הקוגניטיבי. בעיקרון, כל אחד מאיתנו שואף שהאמונות שלו והמעשים שלו יהיו עקביים זה עם זה, וכאשר הם לא אנחנו מרגישים חוסר נוחות שהמדע קורא לו דיסונאנס קוגניטיבי. הפסיכולוגיה מראה שאנשים יעשו מאמצים רבים ולעיתים אף יזיקו לעצמם כדי להימנע מסבל זה. איך זה קשור לאמונה באלוהים – בכך שאנשים מרגישים סבל של ממש כאשר הם נתקלים בטיעון שסות את מערכת הערכים שלהם. זה גורם להם ספקות עצמיים שמגיעים מעבר לשאלה מי ברא את העולם לכיוון של ‘מה משמעות החיים שלי’. לכן הדיון הזה גורם לאנשים להרגיש רע עם עצמם ואין לו שום ערך חיובי לשרת. הסיכסוכים שנוצריםכאשר אנשים שאינם מסכימים מתווכחים על קיומו של אלוהים, הוויכוח גולש לעיתים קרובות לפסים אישיים וגורם לסכסוכים ולמריבות. אני יכולה לספק דוגמה נגדית משלי עם קרובת משפחה שחזרה בתשובה וגרה כיום בבני ברק. הדרך שבה הצלחנו לשמור איתה על מערכת יחסים טובה ועל קשר משפחתי הדוק היא בכך שגם אנחנו וגם היא נמנעים בקפדנות מלשוחח איתה על שאלות תיאולוגיות מהסוג הזה. האם זה פוגע ביושרה האינטלקטולאית שלנו? ייתכן. אבל זה בהחלט משפר את איכות החיים. | מועדון הדיון הציבוריסיכום דיון: “יש אלוהים?‘
דיונים ציבוריים קודמים |