אגירת פחמן בצמחים וביערות
מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא של התמודדות עם התחממות גלובלית דרך ספיחת פחמן החוצה מהאטמוספירה. הטענה היא שאיסוף הפחמן מחליש את אפקט החממה בכך שהוא מקטין את כמות גזי החממה.
באופן גלובלי, מוערכת צריכת הפחמן של יערות העולם ב 61.9 מיליארד טונות בשנת 1999, והפליטה מוערכת בד”כ ב61.6 . כלומר בשנה זו, וברוב השנים, היו יערות העולם צרכנים של פחמן, והפחיתו את כמותו באטמוספרה. בשנת 1998, יש לציין, היה המצב הפוך ויערות העולם פלטו יותר מכפי שצרכו, בעיקר עקב שריפות ענק באינדונזיה ובברזיל. בסיכום כולל מוערכת המאסה של הפחמן בכלל צמחיית העולם בבכ 210 מיליארד טונות , רק 5% מכלל הפחמן שנמצא במחזור הפחמן. הסיבה שתשומת לב רבה כל כך מופנית אליהם היא כי צמחים הינם אולי החוליה שמגיבה טוב ביותר לפעולות האדם מבין כל החוליות שבמחזור הפחמן.
למעשה, פעולת קליטת פחמן יעילה מתרחשת רק במהלך תהליך גדילה של עצים וצמחים. ברגע שהצמח מפסיק לגדול הוא הופך להיות נייטרלי (לא פולט ולא קולט), שכן כמות המאסה שלו נותרת קבועה, וגם חלקו היחסי של הפחמן במאסה זו נשאר קבוע. כאשר הצמח מת הוא הופך להיות פולט של פחמן דו חמצני כאשר ההתפרקות והרקבון משחררים בהדרגה את הפחמן האצור בו. כאשר הצמח נאכל ע”י בעלי חיים או נשרף (בשריפה טבעית או ע”י בני אדם) הפחמן משתחרר באופן כמעט מיידי. לפיכך, באופן תיאורטי רק תהליך מתמיד של ייעור יספק סינק אפקטיבי לטווח ארוך.
אמנם תכלית עבודה זו הינה להעריך את השימוש בדלקים ממקור צמחי (biofuels) כסינק אפקטיבי, אולם לצורך תכלית זו יש להבין את הקונטקסט הרחב יותר של סינקים אפשריים במסגרת הסכם קיוטו. בפועל, אנו נביט ב5 הדרכים המוצעות כיום לצורך שימוש בפלורה העולמית כסינק לפחמן:
- עצירת כריתת יערות (Deforestation)
- ייעור מחדש של שטחים (Reforstation)
- הגדלת כמות הפחמן ביערות הקיימים
- שימוש יעיל בצמחים שנכרתו למניעת פליטת פחמן לאורך זמן
- החלפת דלק פוסילי בדלק ממקורות מתחדשים
הנתונים המספריים לפרק זה נאספו מהאתר של יחידת המידע על שינויי אקלים בפאנל הבינממשלתי על שינוי אקלים (IUCC ו-IPCC בהתאמה) בwww.unep/iucc .
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)
