עצירת כריתת היערות – דרך פשוטה וזולה להתמודדות עם התחממות גלובלית

מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא של התמודדות עם התחממות גלובלית דרך ספיחת פחמן החוצה מהאטמוספירה. הטענה היא שאיסוף הפחמן מחליש את אפקט החממה בכך שהוא מקטין את כמות גזי החממה.

יערות מהווים מקור פוטנציאלי מצויין לשני משאבים יקרים: קרקע ועצים.  מסיבה זו קיימת ברחבי העולם תעשיה גדולה ומפותחת של בירוא יערות לצרכי פינוי הקרקע לחקלאות ומכירת העצים לתעשיה.  בעיה זו הינה חריפה יותר באיזורים הטרופיים מאשר באזורים הממוזגים, ומוערכת כיום בהשמדה של כ250,000 קמ”ר של יערות עד טרופיים מדי שנה – שטח הקרוב לשטחה של פורטוגל. 

אחת הסיבות לכך שהבעיה חריפה יותר באיזורים הטרופיים הינה שבאזורים אלו קצב גידול האוכלוסיה גבוה יותר מאשר באזורים הממוזגים, (יותר ילדים נולדים מדי שנה בהודו וברזיל בלבד גדול מאשר בכל מדינות OECD  ביחד), והלחצים של הצפיפות מביאים להתפשטות.  סיבה נוספת היא שהמדינות שבאזורים הטרופיים הינן עניות יותר (בטווח של 20 מעלות מקו המשווה יש רק מדינה אחת, סינגפור הננסית, עם תמ”ג לנפש מעל 16,000$ לשנה)  ולכן תלויות יותר בחקלאות, ובייוצוא מוצרי עץ. וסיבה שלישית היא  היעדר מסורת של שמירת טבע בשילוב עם חוסר פיקוח יעיל של הרשויות.

כתוצאה ממצב זה אובדים בכל שנה מיליארדי טונות של פחמן שהיו אצורים בעצים והצמחים הנלווים אליהם ביערות הטרופיים.  שינוי מצב זה יכול להתבצע באמצעות מספר צעדים לא פשוטים של המדינות הנוגעות בדבר, כגון פיקוח יעיל יותר על היערות, מציאת אפיקי פרנסה משתלמים יותר לעובדי תעשיית הייעור, והקטנת קצב גידול האוכלוסיה- כולן משימות קשות ביותר לביצוע.
יחד עם זאת, קיימים מקורות פרנסה חלופיים לתושבי איזורי היער (כגון תיירות אקולוגית, מסעות ספארי וכד’) שהצלחתם תלויה בשמירת היער במצבו.  על ידי תמיכה כלכלית בפעילויות אלו ניתן לעודד את תושבי איזורי הג’ונגלים לשמור על היערות שלהם.
חשוב לזכור כי על אף שהג’ונגל הוא סביבה עשירה מאד מבחינה ביולוגית, הקרקע עליה הוא גדל עניה למדי.  כמעט כל הנוטריינטים וחומרי הדישון נמצאים בצמחיה. כתוצאה מכך לאחר בירוא היער נשארת אדמה דלה מאד, שבתוך שנים ספורות הופכת חסרת כל ערך חקלאי וננטשת.  כתוצאה מכך, מקומות רבים שהיו עד שנות התשעים יער עד טרופי, הפכו לשדות תירס למשך מספר שנים, והיום הם סוואנה במקרה הטוב – ומדבר במקרה הנפוץ.
—————————-   מקורות: ———–
IPCC report, (March, 2001), pp.8-10

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל