ספיחת פחמן דו חמצני מהאמוספירה
מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא של התמודדות עם התחממות גלובלית דרך ספיחת פחמן החוצה מהאטמוספירה. הטענה היא שאיסוף הפחמן מחליש את אפקט החממה בכך שהוא מקטין את כמות גזי החממה.
ניהול החשבונות של מלאי גזי החממה באטמוספרה מורכב, כמו כל ניהול חשבונות, מהוצאות והכנסות. ההוצאות במקרה זה הן פליטות (emmissions) של גזי חממה לאטמוספרה ואילו ההכנסות הן קליטה והטמעה (sinks) של הגזים מן האטמוספרה. בשני המקרים מדובר בשילוב של תהליכים טבעיים ומלאכותיים: בצד הפליטה מדובר כאמור בתהליכים טבעיים כגון שריפות יער, נשימת צמחים ובע”ח, וגם בתהליכים מלאכותיים כגון שריפת דלק בתעשיה, פליטת מתאן משדות אורז, מזבלות ובהמות מבוייתות, או פליטת גזים מזהמים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים.
בצד הקליטה מדובר בעיקר בתהליכים טבעיים- התמוססות CO2 במי האוקיינוסים, ופוטוסינתזה בתאי צמחים ירוקים. אין כיום כמעט תהליכים מלאכותיים המסוגלים להתחרות בשני תהליכים טבעיים אלו. הדבר מצער, מאחר ועל מנת להגביל את הגידול בכמות גזי החממה באטמוספרה אין זה משנה אם מדובר בהקטנת הפליטה או הגברת הקליטה.
לפיכך, הוחלט בועידת קיוטו של 1995, שעסקה בדרכים להפחתת כמות גזי החממה בעולם, לעודד יוזמות מסחריות שיביאו להגדלת הקליטה של CO2 מהאטמוספרה. התפיסה של שימוש בניקוז (sink) כאמצעי המוציא CO2 מהאטמוספרה לפרק זמן ממושך זכתה לראשונה להכרה רחבה אולם מחלוקות טכניות לגבי משמעותם של אמצעי ניקוז ויעילותם לטווח ארוך מנעה שימוש רחב היקף באמצעי זה.
סינק יעיל הוא כזה הקושר כמויות גדולות של C02 לרקמות חיות בצמחים, ודואג כי הגז לא ישתחרר למשך זמן רב. בהגדרה זו פסלנו את מרבית סוגי החקלאות למאכל (כולל מאכל בהמות), שכן בסיכומו של תהליך העיכול, ישוב מרבית הco2 אלו אל האטמוספרה. לצורך העניין קיימים שני סוגים של סינקים אפקטיביים: ביומאסה ארוכת טווח, והאוקיינוסים.
במאמרים הבאים נדון בשש דרכים אפשריות לספיחת הפחמן מהאטמוספירה:
- צמחיה ויערות כיעדים לספיחת פחמן
- עצירת כריתת היערות – דרך פשוטה וזולה להתמודדות עם התחממות גלובלית
- ייעור כפיתרון להוצאת פחמן מהאטמוספירה
- הגדלת תכולת הפחמן ביערות
- שימוש יעיל וחסכני בעצים שכבר נחטבו
- ביו-דלק – להניע מכוניות בדלק ממקורות מתחדשים ולהגן על הסביבה
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)
