בחלק השני של הדיון הציבורי (‘הייד פארק‘) בנושא איכות הסביבה בישראל, הציגו שלוש קבוצות את ההצעה שלהן לשיפור מצב איכות הסביבה בישראל.  כל קבוצה קיבלה 15 דקות להתוכנן, וכן שני נאומים בני 2 דקות כ”א כדי להציג את עמדתה ולהתייחס לעמדות הקבוצות האחרות.  בפועל הקבוצות בחרו להתייחס לבעיה אותה הצגי אחד מחברי הקבוצה בסיבוב הראשון אם כי לא היתה חובה לעשות כן.

ניר –הטלת סנקציות כספיות על עבריינים סביבתיים

להטיל קנסות על מפעלים מזהמים, גופים חקלאיים שחורגים ממכסות מים, כלי רכב מזהמים בערים מרכזיות

המטרות

1. כספים למשרד לאיכות הסביבה, ואלו יכולו לעזור למשרד למנוע פגיעה כדי למנוע ולבטל את הנזקים.
2. רכישת מכשירי ניטור ומדידה, כדי לשפר את המדידה ולוודא מי הגורמים המזהמים, ולשפר את הקנסות
3. הכספים שיגוייסו מהקנסות מימון טיפול בנפגעים

מרגו – העלאת מחיר הפיקדון על בקבוקים

רועי ואני רוצים להציע העלאת מחיר הפיקדון על בקבוקים, כדילעודד את המיחזור

חשבנו איך להעלות מוטיבציה אצל המשתמשים ולהגדיל את המיחזור. הגענו למסקנה שדמי פיקדון גבוהים יעשו זאת.

אופן הפעולה היא שכל מי שמתשמש בבקבוקים תימצא העדפה להחזיר את הבקבוקים למקומות בהם אפשר לקבל את הכסף כמו סופרים ומכולות. ורועי העלה נושא שגם מי שלא ממחזר, בזכות הפיקדון הגדול יביא להומלצסים ונזקקים שייימחזרו. וגם נרוויח צדקה או משהו בכיוון.

לסיכום, החוק הוא העלאת הפיקדון דבר שיעודד מיחזור

דיאנה – פעולה בערוצים מקבילים להגדלת כמות המים

מארק ואני חשבנו על הרחבת מקורות המים בכל מיני דרכים כדרך לא להתבסס על הכינרת ופתרון מסוג זה.

חשבנו על התפלת מים כפתירון שקורה בכל העולם וגם באילת. זה עובד הרבה שנים והוכיח את עצמו.

שיטה אחרת זה קרחונים – פחות זמין כי צריך מדינה שצריכה לתת

או אפשר לייבא מים לשתיה כדי להימנע משימוש בכינרת כמקור למי שתיה

אנחנו מנסים למצוא פתרונות צדדיים כדי

וולדימיר – גיבוי לניר, תגובה לדיאנה ומרגו

אני רוצה להסתייג מהפתרונות של הקבוצות האחרות – פיקדון מעודד אירגוני פשע, וכך הולכים ומתחזקים ממחזור חצי חוקי. והעלאת פיקדון תעלה מחיר של המשקאות , היצרן יקבל פחות תמורה, הוא יעלה מחיר והשכבות החלשות ייפגעו.

התפלה יקרה והמתקן בחדרה לא פעיל, וייבוא זה מסורבל.

הפתרון שלנו הוא כזה שהאזרח הקטן והחברות הכלכליות אין מוטביציה כיום לשמור על הסביבה, ואם צריך סנקציה אז לתת סנקציה.

למשל, מפעל שייתן קנס יעבור לטכנולוגיה אחרת או יחליף מקום. גם אדם שייקבל מיסוי גבוהה ייסע פחות או יעבור לרכב מזהם.

ההצעה גם תפתור בעיה של מחסור בתקצבי של איכות הסביבה, וכך אפשר יהיה יותר לאכוף

רועי – גיבוי למרגו, תגובה לדיאנה וניר

מרגו דיברה על חוק לפיקדון – יותר יקפידו על בקבוקים

בלי קשר לארגוני פשע יותר בקבוקים ימוחזרו ויפסיקו ללכלך.

ניר הציע לחפש מקורות פסולת ולהעניש את הפסולת.  אני כמפעל מזהם הייתי אוגר את הזבל ואוגר אצל מפעל אחר או לים ואז אי אפשר לדעת מאיפה מגיע.

קרחונים לא הוסבר איך תביא? מטוס ספינה? זה יימס בדרך

דיאנה –גוררים בים

התפלה זה לא חדש, יש היום באילת ואם היה פתרון היו משתמשים.

ייבוא מים עושים בבקבוקים ואם היה פותר היו עושים.

מארק – גיבוי לדיאנה, תגובה למרגו וניר

אני אתייחס לפתרונות שהוצגו –

סנקציות טוב אבל בעירבון מוגבל, כי לא פתרון יצירתי. אספת כסף מפה ומשם אבל לא פתרת את הבעיה.

גם בבקבוקים – מי שאין לו כסף יאסוף, אבל כל מי שברמה כלכלית טובה לא ייטרח גם אם זה יהיה שקל או חצי שקל.  משפחות הפשע יחגגו אבל מיחזור לא יה

הפתרון שלנו באמת לא חדש, פשוט לא משתמשים בו.

התפלה זה אמנם טכנולוגיה ישנה, אבל לא משתמשים בה.  יש לנו ים, ובו אנחנו לא תלויים ולא מוגבלים. ישנן מדינוךת כמו איחדו האמירויות שחיות על זה שנים וזה עובד טוב.

ישראל היא מעצמת התפלה בכל העולם רק לא כאן.

קרחונים – רצינו להביא מטורקיה. מסובך, אבל יותר זול מאשר להתפל

לגבי בקבוקים – לאסור להביא מים בבקבוקים כי רק הורס לא רק נוף גם סביבה באיזור עין גדי

שאולי – גיבוי לניר, תגובה לדיאנה ומרגו

אמרתם דברים יפים ופתרונות יצירתיים, אבל לכל פיתרון יש משמעות. מפעל התפלת מים – מה המשמעות מבחינת זיהום? לא שמעתי אם בדקו את זה.

מיחזור בקבוקים – אמנם ייגרום למיחזור אם נעלה מחיר – אפילו אם יגדל הפשע והכנופיות יחגגות. לכן צריך להתייחסת

לא היתה התייחסות כלכלית לקרחונים – יצריתי ויפה, אבל לא ראיתי משמעות כלכלית

ההצעה שלנו, של סנקציות נותנת תוצאה מיידית- המפעל מפנים בעיה ומשנה מדיניות. הפסיכולוגיה עובדת מייד. כאשר עיריית ת”א עבדה על קנסות חניה, אתם רואים איך אנשים חושבים פעמיים.

יש לך מה להגיד בנושא? – הצטרף למועדון הדיבייט