ההבדל בין דיבייט תחרותי לבין הקורס לדיבור מול קהל
הקורס לדיבור מול קהל נשען על הרבה טכניקות מתחום הדיבייט, כך שאפשר להגיד שהם ‘קרובי משפחה’ אבל הם בהחלט לא תאומים זהים אלא אולי בני דודים רחוקים. מאמר זה מציג את ההבדלים הן מבחינת התפיסה והמטרות, והן מבחינת התירגול והפרקטיקה.
הבדלי מטרות בין דיבייט לקורס
הקורס לדיבור מול קהל הוא תהליך לימודי שבמסגרתו המשתתפים רוכשים ידע ומיומנות בדיבור מול קהל, ומפתחים בטחון עצמי והתגברות על פחד קהל. לעומת זאת, הדיבייט הוא ספורט תחרותי שבו הדגש הוא על הניצחון בויכוח ועל היכולת להביא בזמן קצר טיעונים חזקים ככל האפשר.
הבדל נוסף נוגע לצד הרטורי – הקורס לדיבור מול קהל מכשיר את התלמידים לנאום באופן מעניין ומשכנע, תוך דגש על שיפור התוכן והסגנון והתאמתם להקשר. לעומת זאת הדיבייט שם דגש כמעט בלעדי על התוכן, כאשר הדרישה מהמשתתפים להביא טיעונים חזקים ומשכנעים ותו לא. הסגנון כמעט ואיננו נספר בדיבייט ולכן לעיתים תכופות מגיעים לגמר דוברים עם כשלים בסיסיים כמו בעיית קשר עין ומונוטוניות. דגש חשוב הוא שבדיבייט מדברים במהירות שהיתה מונעת מכל קהל ‘נורמלי’ להבין ולהשתכנע.
הבדל נוסף נוגע לפחד קהל. הקורס לדיבור מול קהל מיועד גם למשתתפים הרוצים להתגבר על פחד קהל ולכן מושם דגש על יצירת חוויה מחזקת (גם אם קשה ומאתגרת) והתמודדות נכונה עם כשלונות. בתחרות דיבייט המשתתפים צריכים לדאוג לעצמם, ואם יש למישהו פחד קהל או כישלון זו בעיה שלו ושל הפרטנר שלו.
הדיבייט באקדמיה הישראלית איננו מתקיים בנוכחות קהל רב לרוב יהיו בחדר מלבד הדובר רק שותפו לקבוצה, 6 הדוברים המתחרים ועוד 1-3 שופטים. אולם, על אף שהקהל עצמו אינו גדול ומפחיד, הסיטואציה עצמה מלחיצה מבחינת מסגרת הזמנים וההפרעות מהמתחרים היריבים.
הבדלים טכניים בין דיבייט לקורס דיבו רמול קהל
דיבייט הוא סוג של ספורט עם כללים שנועדו לייצר נאום טוב, אבל הם שרירותיים באופיים. בקורס לדיבור מול קהל לומדים את העקרונות הכלליים, ואז מיישמים אותם בטווח רחב של סיטואציות (כולל דיבייט). לכן ישנם כמה תחומים בהם הכללים של הדיבייט שונים מהתכנים של הקורס:
- זמן נאום: בקורס הדוברים מציגים 1-5 דקות, בתחרות דיבייט הנאומים בני 7 דקות כ”א.
- זמן הכנה: בחלק מהשיעורים בקורס זמן ההכנה מינימלי (3-15 דקות), ואילו בדיבייט הקבוצות מקבלות 15 דקות להתכונן.
- קבוצות: בקורס המשתתפים מתרגלים נאומים לבד, 1 נגד 1, בפאנל, עם מצגת פאוורפוינט וכן דיבייט של 2 קבוצות. דיבייט הוא ספורט קבוצתי. בתחרות דיבייט הפורמט הוא 4 זוגות המחולקים לממשלה (2 זוגות) ואופוזיציה (עוד 2 זוגות). בדיבייט גם יש חשיבות לקשר טוב ותמיכה הדדית עם בן הזוג כי צריך להתחרות יחד 3 סיבובים (ואולי גם גמר)
- שאלות והפרעות: בקורס לומדים איך לנהל לטובתך שאלות מהקהל כאשר בחלק מהתרגילים יש הפרעות ובחלק אין, וההפרעות מגיעות בעיקר מצד הקהל במטרה להבין ומעט מצד יריבים במטרה להכשיל. הקהל מחליט מתי להציע שאלות ויש לו גמישות מלאה. בדיבייט השאלות הן אמצעי לקבוצות יריבות להפריע ולשופטים אסור לבקש שאלות הבהרה. ליריבים אסור לשאול בדקות המוגנות (הראשונה והאחרונה) ומהמשתף מצופה להשתיק שאלות לא נוחות בבוטות ומבלי להתחשב בנימוס וברושם על השופטים.
- שיפוט: בקורס כל משתתף מקבל משוב אישי מפורט המסביר לו איך היה הנאום שלו וכיצד הוא יוכל להשתפר מבחינת ההכנה, התוכן והסגנון. בדיבייט השיפוט מסביר מי ניצח ומדוע, והדגש הוא על האופן שבו הטיעונים של כל צד עמדו זה מול זה. בחלק מהסיבובים בתחרויות דיבייט לא ניתן משוב מיידי אלא רק לאחר הכרזת הגמר.
הבדלים בכלים וביכולות שרוכשים בדיבייט לעומת קורס דיבור
משתתפים שסיימו את הקורס יהיו בעלי יכולת שקולה לזו של דיבייטור שהשתתתף במועדון דיבייט במשך זמן מקביל לאחר שיילמדו את הכללים הפורמליים של הדיבייט התחרותי (הם אגב יהיו טובים ממנו בהרבה בכל מה שנוגע לסגנון וליכולת לשכנע קהל ‘אמיתי’). יחד עם זאת, מכיוון שרוב הדיבייטורים בתחרות עוסקים בתחום הרבה יותר מ-8 שבועות, משתתפי הקורס יהיו לרוב ברמת ‘ג’וניורים’ כלומר הם יימצאו עצמם מתחרים עם דיבייטורים בשנה א’ שלהם. משתתף בקורס שרוצה להכין את עצמו להשתתף בתחרות דיבייט יעשה טוב אם ייתרכז בכמה נושאים:
- סגנון וקצב דיבור – בדיבייט מדברים מהר יותר מאשר בכל סוג אחר של דיבור מול קהל (שיעור, מצגת, תדריך), והסגנון הוא חד ולעיתים אגרסיבי יותר. צריך ללמוד לא לקחת ללב, ולהשתיק אנשים כשצריך.
- פיתוח טיעונים – 7 דקות הן הרבה זמן, במיוחד כשמדברים מהר, וצריך למלא אותן בהרבה תוכן.
- כללי הדיבייט – לדיבייט מספר כללים, חלקם קטנוניים (אסור להפריע בשאלות בדקה הראשונה והאחרונה, אסור להציג שאלות לדובר מהצד שלך אלא רק ליריב וכד’). חשוב לדעת אותם כדי לא להבקיע שער עצמי.
- מילוי תפקיד – זה הנושא הכבד ביותר. בכל דיבייט 8 דוברים, ולכל אחד מהם תפקיד משלו ודגשים משלו (למשל ראש הממשלה חייב להציע הצעה, ולמסכם האופוזיציה אסור להביא טיעונים חדשים). חשוב להכיר את התפקידים הללו.