ניסויים בבעלי חיים
מאת עו”ד איריס רוכל, נכתב במסגרת קורס נאומים
ערב טוב לכם.
שמי איריס רוכל אני עורכת דין במקצועי, היום אני מבקשת להציג בפניכם בפרק זמן של 5 דקות את החשיבות של עריכת ניסויים בבעלי חיים . ראשית אני מבקשת להקדים מספר מילים ולהבהיר מה זה בדיוק ניסויים בבעלי חיים, מתי זה קורה ואיך העניין מוסדר היום במדינת ישראל מבחינה חוקית. לאחר מכן אציג את שני הטיעונים שלי התומכים בטענה שמחקר בבעלי חיים הוא הכרחי . ואני מקווה שבסוף דבריי תפנימו חלק מהדברים ותוסיפו לחקור בהם בפרט לאור העובדה שעריכת הניסויים בבעלי חיים שנויה במחלוקת.
רקע: ניסויים בחיות בישראל
ניסויים בבעלי חיים הם שיטות מחקר ניסוייות המתבצעות בבעלי חיים. ניסויים בבעלי חיים מתבצעים במסגרת מחקרים בביולוגיה, במדעי הרפואה, בפסיכולוגיה, באיכות הסביבה ובטכנולוגיה מוצרי ותוספי מזון, קוסמטיקה וחומרי ניקוי. ניסויים מדעיים משלימים או חליפיים מתבצעים למשל גם בבני אדם.
החוק במדינת ישראל מתיר עריכת ניסויים בבעלי חיים. המחוקק הישראלי הכיר בחשיבות הגדולה ובצורך לקיים ניסויים בבעלי חיים על מנת לקדם את המחקר והרפואה ומנגד המחוקק גם הכיר בכך שיש למנוע ניסויים מיותרים ולמזער את הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם. לשם הסדרת הניסויים בבעלי חיים, בצורה מאוזנת נחקק בישראל בשנת 1994 חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ”ד-1994. לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק הוקמה המועצה לניסויים בבעלי חיים. רובם המוחלט של הניסויים מאושר על ידי ועדות פנימיות של הגופים העורכים אותם – מוסדות להשכלה גבוהה וחברות פרטיות. הוועדות הפנימיות מדווחות למועצה בדיעבד על הניסויים שביצעו, אחת לחצי שנה.
כעת אני מבקשת להביא ולפתח במסגרת הזמן הקצר שנותר לי שני טיעונים בתמיכה להמשך עריכת ניסויים בבעלי חיים.
נימוק ראשון – השיטה עובדת:
ניסויים בבעלי חיים, הביאו לשיפורים רבים בבריאות האדם ושיפרו מאד את רווחתו . בלעדיהם היינו נמצאים עדיין בחשכת ימי הביניים ולא רק בתחומי הרפואה. לדוגמה חיסונים – פיתוח החיסונים הקיימים התבסס על ניסויים בבעלי-חיים, ואלה יידרשו גם בעתיד.
תרופות ותרופות מצילות חיים- פיתוח התרופות הידועות למחלות זיהומיות, כמו הסולפה ומיני האנטיביוטיקה, התבסס בחלקו על ניסויים בבעלי-חיים. ניסויים בבעלי-חיים מהווים שלב חיוני בפיתוח כל תרופה חדשה, ובהן תרופות חדשות כמו הֶרצפטין – לסרטן השד, או אווסטין – לסרטן המעי הגס, שמספרן עולה מדי שנה בדיוני סל התרופות. שוועת החולים הנזקקים להן ובני משפחותיהם, לכלול אותן בסל התרופות, מעידה עד כמה פיתוח תרופות חדשות הוא הכרחי. אי-אפשר לדרוש תרופות מתקדמות ולהתברך בהן, אך בו-בזמן לשלול מן החוקרים את אחד הכלים החשובים ביותר לפיתוחן.
וניתוחים – ניתוחי מעקפים, השתלת שסתומי לב, שהפכו לשגרה, והשתלות לב – כל אלה הם תוצאה של שנות מחקר מרובות שהחלו ושוכללו בבעלי-חיים ממינים שונים. הוא הדין בדיאליזה ובהשתלות כליה המצילות חיי חולים במחלות שונות כמו אי-ספיקת כליות, סוכרת או הרעלה.
נימוק שני –דרויניזם חברתי:
כל יצור חי מתחרה ביצורים חיים כדי לשרוד או משתף אתם פעולה כדי לשרוד. יחס האדם לחיות צריך לנבוע מנימוקי כדאיות בלבד. לכן צריך לאשר הרבה יותר ניסויים מהמקובל כיום ואולי אפילו כל ניסוי.
נציין כי גם שלוש הדתות המונותיאיסטיות הבחינו בבירור בין האדם ש”נברא בצלם” לבין שאר החיות שהאדם הופקד “לרדות” בהן. יש להדגיש כי דתות אלה הטילו על האדם מגבלות על הניצול של בעלי-החיים וחובות לשמירת רווחתם (למשל דיני השחיטה בהלכה היהודית). עם זאת, ברור כי כל שימוש בבעלי-חיים למזון או לצורכי האדם האחרים, קל וחומר לשם לימוד או רפואה, מותר לפי גישה זו.
נימוק שלישי – נימוק תועלתני
סבל הנגרם לחיה מוצדק כאשר יש סיכוי לשיפור משמעותי באיכות חיי האדם והרחבת ידיעותיוכשם שיש צורך להקפיד על שחיטה דלת סבל אך מותר לשחוט, כך יש להקפיד על עריכת ניסויים דלי סבל ולקיים רק את אלה שסביר שהתועלת מהם תצדיק את הסבל הכרוך לחיות המשתתפות בהם.
בתמיכה לנימוק השני והשלישי אני מביאה בעצם טיעון אתי לפיו החברה מקבלת את המערכת המוסרית לפיה המין האנושי חשוב יותר ממינים אחרים: עובדה זו מתבטאת בין היתר בצריכת בעלי חיים לשם תזונה ובשימוש בחיות לשם מחקר.
בחברה שרובה המוחלט אוכל בשר, ההתנגדות לניסויים בבע”ח, שהביאו לתוצאות ברוכות ברווחה ובבריאותם של בני האדם ובע”ח נראית מוזרה ושלא במקומה. לשם ההשוואה השימוש בבעלי-חיים למחקר זניח כמותית (כ- 0.03%) בהשוואה להריגתם למזון (כ- 96.5%) או במקלטי חיות (כ-0.4%). במילים אחרות מתוך כל 100 בעלי חיים למעלה מ- 96 מומתים לצרכי תזונה, 4 מומתים במקלטים ורק 3 נלקחים לניסויים. עובדות אלה מעוררות שאלות ביחס לנימוקים האמיתיים ולסדר היום הפוליטי המסתתר מאחורי ההתנגדות, הלובשת לעתים ממדים מפלצתיים, השמצות ואיום על שלום החוקרים ומוסדות החינוך והמחקר.
לסיכום
במסגרת הזמן הקצר שהוקצב לי הצגתי את הטענה שיש לאפשר ניסויים בבעלי חיים הראיתי שהיום בישראל מותר לבצע ניסויים בבעלי חיים והצגתי שלושה נימוקים בתמיכה לכך – הנימוק שזה עובד, נימוק דרויניזם חברתי ונימוק תועלתני ועליהם נוסף גם הנימוק האתי.
תודה לכם על ההקשבה !
