הביטוי ‘תרומת איברים’  אמור לשקף את האופי ‘התרומתי’ של מתן האיברים.  לכןלכאורה אין הצדקה לחיוב אנשים לתרום את איבריהם לאחר מותם שכן הדבר פוגע באוטונומיה של האדם על גופו (או גופתו) ועשוי לפגוע ברגשותיהם של אנשים המאמינים שקיים איסור מוסרי על לקיחת איברים מגופותיהם של אנשים מתים.

לפי דעתי ההתנגדות הזו היא קישקוש אגוצנטרי של קנאים חשוכים מימי הביניים, המוכנים להשלים עם מוות מוקדם של מאות אנשים חפים מפשע ובלבד שהרגישות המתחסת שלהם לא תיפגע.

כיום התור להשתלות בישראל ובעולם המערבי ארוך מאד, ורבים מהממתינים בתור ימותו לפני שתורם יגיע. מוות זה, שהוא מיותר מבחינת יכולות הרפואה בת זמננו הוא דבר בלתי מוסרי.

לפיכך למרות שכפיית לקיחת האיברים מגופותיהם של אנשים שנפטרו ושמתאימים לתרומה (מיעוט קטן מאד, אגב) הרי שפעולה זו תציל את חייהם של רבים, וגם אם היא תוזיל מעט את ערך ההתנדבות שחש כיום כל מי שחותם על כרטיס אד”י, הרי שהערך המוסרי של הגדלת מספר התורמים עולה לאין שיעור על מראית העין הזו.

מעבר לאספקט המוסרי קיימות גם סיבות חברתיות וכלכליות לתמוך בתשלום עבור תרומת איברים. מבחינה חברתית הדבר מונע את ההתמרמרות של אלו שמוכנים לתרום על הרוב המסרב. התמרמרות זו גדולה במיוחד כאשר אדם החתום על כרטיס שכזה מוצא את עצמו בתור להשתלה אחרי כאלו שאינם חתומים. מבחינה כלכלית הצלת אנשים ממוות תאפשר להם להוסיף ולתרום לחברה מכישוריהם ומעבודתם.  גם צמצום משך המחלה שלהם ייאפשר לצמצם את עלויות האשפוז הוטיפול.

לפיכך יש חובה מוסרית לעודד את התשלום עבור איברים להשתלה.

יש לך דעה בנושא? הצטרף להייד פארק על רפואה ומוסר