ישראל צריכה להצטרף לאיחוד האירופי
כפי שכולכם בודאי יודעים, האיחוד האירופי מהווה התאגדות של 27 מדינות באירופה, אשר מבחינות רבות מתפקדות כמדינה אחת, כולל פרלמנט משותף, כלכלה אחת, ושיתוף פעולה בתחומי החקיקה והביטחון. האיחוד האירופי נולד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה להאיץ את שיקום אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת, ומהווה כיום את אחד הכוחות הכלכליים, המדיניים והביטחוניים היציבים והמובילים בעולם. צירופה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי יעלה את רמת החיים של כולנו, עקב שיפור ניכר במצבנו הכלכלי, הביטחוני והחברתי.טיעון כלכלי – הצטרפות תשדרג את סחר החוץ של ישראל
אפתח במניע החזק ביותר, לדעתי, מדוע כדאי ושווה למדינת ישראל להצטרף לאיחוד האירופי, והוא המניע הכלכלי. למעשה, מהווה האיחוד האירופי שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בו בחופשיות, בין גבולות פתוחים, ללא תשלומי מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקאות כלכליות. בחלק ממדינות האיחוד קיים, כידוע לכולנו, מטבע אחיד (היורו), המסייע למגמת האיחוד הכלכלי. הרווח שחברות האיחוד מפיקות מכך, ושאף מדינת ישראל תהנה ממנו במידה ותזכה להצטרף לאיחוד האירופי, הוא ברור ובעל משמעות אדירה:
- ראשית, משקיעים זרים יוכלו בקלות רבה, ללא הגבלות מיסים שונים וחוקי הגירה להגיע ולהשקיע בישראל, מצב שכמובן יכניס כספים רבים לארץ, יפתח מקומות עבודה ויתרום לצמצום האבטלה.
- באותה מידה, שוק העבודה האירופאי יהיה פתוח בפנינו: משקיעים ישראלים בעלי יוזמות יוכלו בקלות רבה ליישם את רעיונותיהם באירופה. שוק הצרכנים הפוטנציאלי שלהם יגדל במאות אחוזים, ומאגר גדול ומגוון של משאבים יהיה פתוח בפניהם, כל זאת ללא מכסים שונים והגבלות חוקיות שונות.
- בנוסף, אנשים שמתקשים למצוא עבודה בארץ יוכלו בקלות רבה, ללא הגבלות הגירה למיניהן, לנסות את מזלם באירופה. למשל, ידוע כי ישראלים רבים מתקשים למצוא עבודה בתחומם בארץ. הארץ קטנה, ומספר המקומות בכל תחום- מוגבל. למשל, ואתן דוגמא אישית, בתחום הקרימינולוגיה מספר מקומות העבודה בארץ מוגבל מאד. ישנן רק שלוש אוניברסיטאות רלוונטיות למחקר בתחום הקרימינולוגיה, ומספר התקנים בכולן גם יחד מצומצם ביותר. השוק האירופי יפתח בפנינו אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות.
טיעון מדיני – שידרוג לצבא ולביטחון
בת
חום הצבאי והביטחוני מקיימות חברות האיחוד האירופי שיתוף פעולה, תוך שמירת האוטונומיה של כל מדינה בתחומי מדיניות החוץ וההגנה. שיתוף פעולה הדוק מסוג שכזה הוא קריטי להתמודדות עם איומי הביטחון של המאה ה- 21. דוגמא מצוינת לכך היא תחום הלוחמה בטרור. כידוע, הטרור כיום מהווה תופעה בינלאומית, כאשר תאי טרור בקצה אחד של העולם יכולים להיות קשורים הדוקות ואף מונעים ממנהיגים בקצהו השני.
הדוגמא הברורה ביותר לכך היא הפיגוע במגדלי התאומים בארה”ב, שהונע למעשה ע”י ארגון אל-קאידה באפגניסטן. חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי במלחמה בטרור ידוע ומדובר, ואף מתקיים היום. עם זאת, אין ספק כי תמיד קיימת חשדנות כשמדובר בשיתוף מידע מודיעיני בתחום כה רגיש. אף בין מדינות ידידותיות המידע אינו מועבר במלואו, ושיתוף הפעולה, על אף שמתקיים, הנו חלקי.
מצב זה פוגע פעמים רבות ביכולתנו, וביכולתן של מדינות דמוקרטיות נוספות, להלחם בטרור. אחד הרווחים הגדולים של מדינות האיחוד האירופי הוא בשיתוף פעולה הדוק ובטוח יותר בתחום הלוחמה בטרור. מדינת ישראל, אם הייתה חברה באיחוד האירופי, יכלה ליהנות מחשיפה למידע מודיעיני רב ולשיתוף פעולה הדוק במסגרת המלחמה בטרור, ובכך אולי להקל על אחד מתחומי ההתמודדות הקשים שלה. באותה מידה יכלה כמובן לסייע למדינות אירופה בתחום זה ובכך, אולי, לתרום במעט לצמצום תופעת הטרור העולמי.
טיעון שלישי – שלטון החוק ומלחמה בפשע
שיתוף פעולה הדוק יותר בתחומי הביטחון וביטחון הפנים בא לידי ביטוי אף בתחום הלוחמה בפשיעה. הלוחמה בפשיעה, בעיקר הפשיעה החמורה והמאורגנת, הלכה ועלתה בחשיבותה ובסולם סדרי העדיפויות של החברה הישראלית בכלל, ושל משטרת ישראל בפרט, בשנים האחרונות. לאחרונה אף ציין המפכ”ל במסיבת עיתונאים כי הלוחמה בפשיעה הפכה להיות יעד מספר אחד של מ”י.בדומה ללוחמה בטרור, אף הלוחמה בפשיעה במאה ה- 21 חוצת גבולות. דוגמא קטנה לכך ניתן למצוא בהתמודדות עם עבירות האינטרנט, אשר דורשת שיתוף פעולה הדוק בין זרועות המשטרה במדינות שונות.
העמקת האיחוד האירופי הובילה בהדרגה, ובמיוחד בשנים האחרונות, לשיתופי פעולה הדוקים בין כוחות המשטרה במדינות האיחוד הן בתחומי המודיעין והן בתחומים המבצעיים, אשר מעלים לאין ארוך את יכולתה של אירופה להתמודד עם תופעת הפשיעה המאורגנת. אם מדינת ישראל תתקבל כחברה באיחוד, תוכל אף היא לזכות בשיתופי פעולה מעין אילו, נרחבים וקרובים לאין ארוך מאילו שמתקיימים היום, אשר יוכלו לסייע בצמצום תופעת הפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל. וכאן אני מגיעה לנקודתי השלישית והאחרונה.
טיעון רביעי – שיפור חברתי
כפי שציינתי, הצפי הוא כי הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי תתרום לה הן במישור הכלכלי והן במישור הביטחוני. תרומות חשובות אילו בעקיפין יובילו אף לתרומה משמעותית במישור החברתי:
עקב השיפור הצפוי הן בכלכלה והן בביטחון של אזרחי ישראל, משאבים רבים כולל זמן, כסף, וכוח אדם, יוכלו להיות מופנים (סוף סוף!) לשיקום מערכת החינוך, למערכת הבריאות, לרווחה, לתרבות ולמחקר. כאן אף חשוב לציין כי תנועה חופשית, ללא גבולות, של אזרחי ישראל לאירופה, ושל אזרחי מדינות האיחוד לישראל, תוביל לחשיפה תרבותית רבה יותר – שפות שונות, תרבויות ומנהגים, נופים, סגנונות חיים ותפיסות עולם שונות, כל אילו עתידים לתרום לעושר תרבותי וחברתי ולקדם סובלנות וקבלת השונה.
סיכום
לסיכום, במידה ואכן תתקבל מדינת ישראל לאיחוד האירופי, עתידה היא להרוויח מכך רווח רב. ראשית, בתחום הכלכלי- פתיחת הגבולות ללא הגבלות חוקיות שונות, מיסים ומכסים, תוביל להבאת משקיעים זרים רבים לארץ ויצירת מקומות עבודה רבים, במקביל לפתיחת השוק האירופי עבור יזמים ישראלים. שנית, בתחום הביטחון- שיתוף פעולה הדוק יותר עם מדינות האיחוד האירופי בתחומי הלוחמה בטרור והלוחמה בפשיעה החמורה והמאורגנת, המבוסס על יחסי קירבה ואמון, ללא ספק יסייע למדינת ישראל בהתמודדותה עם אתגרים אילו. התפתחויות חיוביות בשני התחומים הללו יאפשרו למדינת ישראל לפנות משאבים יקרים לתחומים חברתיים שנזנחו זמן רב: חינוך, בריאות, רווחה, תרבות ומחקר, ואף להרחבת אופקים ולעידוד הסובלנות. תודה!
