שאלות רטוריות מפורסמות

מי בעד חיסול הטרור? – אריאל שרון
אריק שרון קוטע את נאומו של יצחק שמיר שוב ושוב, כאשר הוא מנסה להעלות להצבעה את השאלה ‘מי בעד חיסול הטרור’.
מכיוון שאף אחד לא יכול להיות נגד חיסול הטרור, יוצא שגם אנשים שתמכו בתוכניתו המדינית של שמיר התקשו להתנגד לשרון.
תסתכל לי בעיניים ביבי. מה הדרך שלך? – איציק מרדכי
במהלך העימות בין שני המועמדים לראשות הממשלה ב-1999, איציק מרדכי דורש מנתניהו להגיד מה הן באמת העמדות שלו.
למעשה, זו איננה באמת שאלה רטורית, שכן נתניהו היה יכול להציג תוכנית מדינית, אבל הביטוי ‘תסתכל לי בעיניים’ הוציא אותו מהריכוז.
אם אופציות אינן סוג של שכר, אז מהן?
אם שכר אינו סוג של הוצאה, אז מהו?
אם הוצאות לא רושמים בדו”ח רווח והפסד, היכן רושמים אותן? – וורן באפט
המשקיע האמריקאי המיתולוגי מחה כנגד זכותן של חברות (בעיקר טכנולוגיה) לנפח רווחים על ידי אי חישוב אופציות כהוצאה. בנאום שנשא בכנס משקיעים, קצת לפני התפוצצות הבועה בשנת 2000 הוא הציג את שלוש השאלות הרטוריות הללו.

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? הנביא ירמיה
הנביא מטיל ספק ביכולתם של מנהיגי יהודה לשנות ממנהגיהם ולחזור לדרך הישר.
הוא מציג שינויים בלתי אפשריים כשאלה כדי להדגיש כי השינוי הוא לא רק בלתי אפשרי, אלא גם ישנה את המהות של אותם אנשים.
לאן משה רבנו היה מגיע אם היה עורך סקר לפני היציאה ממצרים? הארי טרומן
דוגמה נדירה לשאלה רטורית פתוחה מאת הנשיא האמריקאי, בימים הראשונים של סקרי בחירות.
המטרה היא לגרום לשומע לחשוב על התשובה ולהבין שהסתמכות על הרוב היתה מביאה לברירת מחדל, ולהסיק מכך שמנהיגות אמיתית צריכה להתעלם לפעמים מדעת קהל. עמדה מוצדקת למדי לנשיא שסקרי הבחירות ניבאו הפסד עד כדי כך שעיתונים אפילו פרסמו את תבוסתו…
האם אי פעם דמיינתם עולם ללא סיטואציות היפוטתיות? – אנונימי
תרגיל במחשבה לוגית מעגלית. למרות שזו שאלה סגורה היא למעשה פתוחה (“האם דמיינתם” שקול לביטוי “נסו לדמיין”), ומכיוון שהיא מעגלית בהגדרה שלה היא הופכת מיד לפרדוכס.
How many times must a cannon-ball fly before it can rest in the sand? – בוב דילן
בשירו של הזמר האמריקאי מוצגות מספר רב של שאלות, ולא כולן רטוריות, חלקן סתם שאלות ללא תשובה למשל “how many roads must a man walk down before you can call him a man?”
השאלה לגבי כדורי התותח, וכל אלו שבאות אחריה, היא רטורית כי היא נועדה להביא תשובה מאד ברורה (אפס), ולכן להעביר את התחושה שהעולם לא צודק ויש לשנות אותו.
הגרמנים עבדו 6 ימים בשבוע, והצרפתים 4. נחשו מי קיבל את השטוזה? איאקוקה
זו דוגמה לשאלה רטורית שמגיעה אחרי הצגת עובדה. זו טכניקה חזקה שבה העובדה המוצגת מהווה עוגן, ואילו השאלה בסוף ממנפת אותה כדי להעביר את המסר. בשימוש נכון שאלה רטורית שכזו יכולה להוות תחליף לטיעון שלם.
במקרה זה המנכ”ל האגדי של חברת קרייזלר כותב בביוגרפיה שלו על השחיקה בתחרותיות של הפועלים האמריקאים תוך הסתמכות על האנלוגיה ההיסטורית.
היילכו שניים יחד בלתי עם נועדו?
אריה ישאג מי לא יירא? עמוס הנביא
שתי שאלות רטוריות נפרדות ושונות מאד בתוך אותו נאום של הרטוריקן החזק ביותר בתנ”ך (עם כל הכבוד לישעיהו…).
השאלה הראשונה היא ‘חזקה’ – היא גם שאלה פתוחה וגם אין אחריה תשובה. לכן היא אמורה לגרום לקהל לחשוב בעצמו ולהגיע למסקנה כי ‘אין עשן בלי אש’. זו שאלת קונספירציה ולכן אין מאחוריה עובדות.
בשאלה השניה המסר הוא סגור והשאלה ‘חלשה’ כלומר התשובה מיד אחריה והקהל לא צריך להקדיש מחשבה.
מהי היסטוריה אם לא משל שבחרנו להסכים עליו? נפוליאון
שאלה רטורית שנועדה לקחת דווקא פרשנות חריגה ולא מקובלת ולהציג אותה כאילו היא מוסכמת על הכל. הדרישה מהקהל להציג הגדרה חלופית להיסטוריה היא שימוש בטכניקת ‘נטל ההוכחה’, שבה במקום להסביר למה היסטוריה היא כפי שנפוליאון רואה אותה, על השומע להסביר מהי.
אם לא תהיה טוב יותר מחר ממה שהינך היום. למה לך מחר? הרב נחמן מברסלב
חלוץ תנועת ה-Self-help, הרב נחמן (אותו אחד מ נ-נח-נחמ-נחמן) מציע כאן שאלה פתוחה חזקה מאד שמחייבת את השומע לחשוב על מהות חייו ועל תוכניותיו לעתיד. יש בשאלה הזו בו זמנית גם מסר של אופטימיות ושאיפות (תחשוב מה אתה רוצה לעשות מחר), וגם מסר של מיקוד עצמי.
אם יש כל כך הרבה רוע כשיש דת. דמיין כמה רוע היה בלעדיה? בנג’מין פרנקלין
כאן משתמש פרנקלין בטכניקה של הנמכת ציפיות כדי להגן על הדת מהתקפות חילוניות. עצם הצורך להשתמש במלה “דמיין” מציבה רף מינימלי להוכחה עובדתית.
השאלה נראתה בזמנו כהגנה על הדת, אבל בהתחשב במה שאנחנו יודעים היום על החילוניות המוסתרת של פרנקלין כנראה היתה איזה ניסיון להצדיק בפני עצמו את הדת.
האם אפשר לומר על אדם שקפץ מחלון כדי להימלט משריפה שהוא מתאבד? ז’אן ז’אק רוסו
האקזיסטנציאליסט הצרפתי מנסה לעשות הבחנה בין תוצאות ופעולות לבין מניעים.
אלוהים נתן לך היום במתנה 86,400 שניות. האם השתמשת באחת מהן כדי להגיד ‘תודה’? וויליאם ארתור ווארד
משפט קטן וחמוד שנתקלתי בו ושעוזר לאנשים להיות יותר נחמדים לאחרים. הטכניקה היא פולנית במהותה (למרות שהדובר אמריקאי), ומשתמשת בהצבת פרספקטיבה עצומה (86,000 שניות) כדי להדגיש את קוטן המאמץ הנדרש.
מה נשים רוצות? – פרויד
יותר שאלה מחקרית אמיתית מאשר שאלה רטורית, אבל פרויד הציג אותה ככותרת של מאמר.