עיוותי חשיבה ופחד קהל – מבוא ל-CBT

פחד קהל, ולמעשה כל רגש בכלל, נובע כתגובה למציאות, וליתר דיוק לאיך שאנחנו חווים את המציאות.  לרוב הפרשנות שלנו למציאות היא אמיתית (למשל כשאני מפרש חיוך כסימן לקירבה, או קללה כסימן לעוינות) ועוזרת לנו להשתמש ברגשות, אבל לפעמים קורה שהפרשנות שלנו את המציאות היא שגויה ויוצרת רגשות לא נכונים (לדוגמה כשהחיוך הוא ציני, או כשהקללה היא דווקא סימן להומור גברי משותף).

כשהיא קורית באופן חד פעמי פרשנות שגויה של המציאות יכולה לגרום לרגשות לא נכונים ואולי גם לקצרים בתקשורת.  אבל כאשר פרשנות שגויה הופכת למתמידה היא יכולה לגרום להפרעה רגשית קבועה. לדוגמה אם אני תמיד מעריך את הביצועים שלי כגרועים אפתח דימוי עצמי נמוך, ואם אני תמיד מעריך את עצמי כשמן מדי אני עלול לפתח הפרעות אכילה.

מכאן כל להבין למה זיהוי תבניות חשיבה שגויות הוא קריטי לאיבחון הפרעות רגשיות, ומהווה שלב ראשון בכל טיפול רגשי התנהגותי קוגניטיבי.  זה כמובן הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע (ויש ענף שלם בפסיכולוגיה, שנקרא פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית שחוקר את התחום) אבל ישנן כמה דרכים לעשות זאת.

עיוותי חשיבה – הסיבה השכלית לבעיה רגשית

עיוותי חשיבה לא התחילו כדבר רע.  הם למעשה כלי עבודה חשוב של המוח שלנו שיצא מאיזון ובמקום להביא תועלת מתחיל להזיק לנו.

כשהמוח שלנו בא לפרש את המציאות –  חיי חברה, סכנות, הזדמנויות וכד’ – הוא משתמש בהמון המון קיצורי דרך שלרוב עוזרים לנו אך לעתי מזיקים.  קיצורי דרך אלו (התגלו ע”י דניאל כהנמן, הפסיכולוג זוכה פרס נובל) מייעלים לנו מאד את החיים כשהם עובדים נכון – לדוגמה אם אני יודע לזהות לפי הלבוש של אדם את מעמדו החברתי והכלכלי יהיה לי קל יותר להחליט איך לנהוג כלפיו. קיצור הדרך האלו נרכשים לאורך זמן רב על בסיס נסיון חיים והשפעות מהחברה, ולכן כאשר למדנו משהו לא נכון יהיה מאד קשה לשנות אותו.  וזה יהיה עיוות חשיבה. לדוגמה אם התרגלתי מהסביבה שלי שכל השחורים טיפשים אני לא רק אהפוך לגזען ואפגע באחרים, אלא אני גם עשוי לפספס הזדמנויות חברתיות ועסקיות ולהזיק לעצמי. ועיוות כזה קשה מאד לשננות כי הוא מתבסס על שנים של חוויות ורמזים שרבים מהם בכלל לא מודעים.

עיוותי חשיבה ופחד קהל

פחד קהל הוא סוג של פוביה, כלומר חרדה לא רציונלית ממשהו שלא אמור להיות מפחיד. גם אלו שסובלים מפוביה חריפה יסכימו שבעצם כשחושבים על כך אין באמת מה לפחד מקהל.  זה דרך אגב מה שהופך חרדת קהל כל כך מתסכלת – הידיעה שאין באמת ממה לפחד וחוסר היכולת להפסיק לפחד – אבל זה שלב הכרחי בהתגברות.

ד

עיוותים לפני הדיבור

•  דיקטטורת הסטנדרטים –   ‘אני חייב להפגיז בכל מצגת’
•  חשיבה בשחור לבן –  ‘אם יש לי אפילו רעד קטן בקול אז נכשלתי’
• קטסטרופיזציה –  ‘מצגת גרועה תהיה הסוף שלי’

עיוותים בזמן הדיבור

•  קריאת מחשבות –  ‘הוא פיהק, סימן שכולם משועממים’
•  השוואות מקטינות –  ‘הבוס שלי תמיד מצליח להבריק גם בלי להתכונן’

עיוותים לאחר הדיבור

•  שיפוטיות מתמשכת  – ‘לא ישנתי כל הלילה בגלל בלק-אאוט קטן’

לטפל בחרדת קהל בעזרת טיפול בעיוותי חשיבה

הטיפול בעיוותי חשיבה נעשה בטכניקת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (ולפעמים גם בשיטת NLP) בחרדת קהל בשיטות התנהגותיות-קוגניטיביות הוא לא הטיפול הכי חזק שיש, ולכן לרוב נציע אותו בנוסף לקורסים שלנו ולא במקומם, אבל יש לו כמה יתרונות מאד חשובים.

הוא אמנם לא טיפול חזק במיוחד, אבל לעומת זה הוא עובד לטווחים ארוכים. זו הסיבה שאנחנו ממליצים לעשות אותו בתחילת הקורס שלנו או אפילו לפניו.  עוד יתרון שיש לו הוא הטווח הרחב של הבעיות שהוא מטפל – למשל חרדה מבעלי סמכות, או חרדה חברתית מוכללת.

לתיאום פגישת יעוץ ובחירת תוכנית טיפול התקשרו עכשיו 1800-100-192