ראיון החדשותי

כאן מילת המפתח היא ‘דד-ליין’ – המראיין מאד לחוץ בזמן, וקיים סיכוי רב שהוא לא יוכל לחפש תחליף למסר שלך, ולכן אם המסר מספיק טוב הוא ייכנס (בניגוד לדוקומנטרי שבו אפשר לחפש  מסר אחר, ובהופעה בפאנל שבה יותר קשה לחתוך גם אם המסר לא טוב).
האילוץ  שלך כמרואיין הוא שזמן ההכנה שלך מוגבל מאד, שזמן הראיון קצר , ושזמן המסך מתוך הראיון קצר עוד יותר.  לכן האסטרטגיה הטובה ביותר היא להגדיר מראש מה המסר שברצונך להעביר, ולמצוא דרך להעביר אותו כמעט בלי קשר לשאלה הנשאלת

הראיון הדוקומנטרי

כאשר מדובר בתוכנית בתדירות שבועית ומעלה, ובמיוחד בהפקות חד פעמיות כמו סרט,  זמן ההכנה של המפיק והמראיין גדול יותר, ויש להם הזדמניות רבות יותר לחפש את החומר הטוב ביותר לצרכיהם.  
מבחינתך כמרואיין יהיה לך יותר זמן להתכונן, תהיה לך שליטה סבירה על השאלות המוצגות ומשך הראיון עצמו יהיה ארוך יחסית (אם כי גם כאן העריכה תוריד אחוזים רבים מאד מהחומר הגולמי).  
לכן כאן האסטרטגיה היא פחות לדחוף את התשובות שאתה רוצה בכח, ויותר לגרום למראיין לשאול את השאלות שחשוב לך לענות עליהן.  כמו כן כאן יש יותר מקום לנסות מסרים שונים או ניסוחים שונים של אותו מסר בתקווה שלפחות אחד מהם יעבור את העריכה וייכנס כפי שרצית

ההופעה בפאנל ותוכנית ראיונות

הופעה בתוכנית ‘ראשים-מדברים’ נותנת את זמן המסך הרב ביותר וכוללת מינימים של עריכה.  למעשה עיקר העריכה נעשה בזמן אמת על ידי הבמאי שמנחה את הצלמים והמראיינים איך לנהל את הראיון.  לכן יש חשיבות גדולה לשליטה עצמית ולתגובה מהירה. אילוץ נוסף משמעותי הוא שלעיתים קרובות בתוכנית כזו תהיה מרואיין בו-זמנית עם מרואיינים נוספים.
בסיטואציה שכזו החשיבות העיקרית  היא להכנה מוקדמת טובה על המראיין ושאר משתתפי הפאנל, וכן על תגובה מהירה תוך שליטה חזקה במסר ויכולת להחדיר את הנקודות העיקריות שלך לתוך זרימת הדיון.
דגש מיוחד מבחינת הופעה בראיון מסוג זה הוא על שמירת הופעה פעילה ומעורבת גם כאשר אחד המשתתפים האחרים מדבר.

הירשם עכשיו לסדנת ראיונות לתקשורת אלקטרונית