איך להתנסח בראיון טלוויזיוני
ההבדל העיקרי בין דיבור מול קהל לבין הופעה בטלוויזיה (או ברדיו, או ביו-טיוב) הוא אלמנט העריכה והקיצור: כאשר אנחנו מדברים מול קהל הרי שכל עוד לא קוטעים אותנו אנחנו נשמעים. לעומת זאת כאשר אנחנו מוקלטים, דברינו יעברו עריכה ויקוצרו בין 90% ל-99%. לכן, בניגוד לנאום לקהל שבו חשוב להיות טוב כל הזמן, בנאום מוקלט צריך להיות בסדר כל הזמן, ומבריק בקטעים החשובהים באמת, ה’sound bytes’ . כמה טיפים יעזרו להשיג את המסר החזק הזה | סדנה להופעה בתקשורת סדנה מעשית לשיפור ההופעה והבטחון מול מצלמות. למדל הפיק את המקסימום מכל ראיון. מספר מקומות מוגבל |
המסר צריך לחזור על עצמו כמה פעמים, ובכמה דרכים שונות.
חזרה היא תמיד דבר טוב, כי היא עוזרת למר להיקלט ולהיזכר, אבל כאשר מדברים למצלמת טלוויזיה יש לחזרה שני יתרונות נוספים:
- מאפשר מקצה שיפורים – לא תמיד הצגת המסר עוברת באופן מושלם, וחזרה יכולה להשיג את השיפור.
- נותן לעורך מבחר – כאשר מגיע העורך לבחור את הקטעים שייכנסו לשידור יש לו כמה גירסאות של המסר המרכזי לבחור מהן, וכאשר הגירסאות שונות זו מזו בסיגנון ובנוסחגדל הסיכוי שאחת מהן תמצא חן בעיניו.
- הדגש לכן צריך להיות על מציאת דרכים שונות לומר את אותם דברים, כך שלא תיראה כתוכי החוזר על עצמו.
רצוי לשלב את השאלה בראשית התשובה שלכם
כאשר מכניסים את השאלה לתוך התשובה העורך יכול להקרין את התשובה שלכם כחתיכה אחת בלי להצטרך להכניס את השאלה של העורך, דבר שנותן לכם עוד כמה שניות מסך על חשבון המראיין (ואין מה לדאוג, למראיינים בד”כ אין בעיה עם זה).
ייתרון נוסף של השיטה היא שהיא מאפשרת לכם להיראות בשליטה, כאילו אתם אלו שמציגים עמדה ולא מגיבים למה שמראיין אומר, וכל עוד אתם זהירים, אפשר גם להכניס הטיה קלה בשאלה כך שיהיה יותר נוח לענות עליה (אבל בזיהורת אחרת זה נתפס כהתחמקות).
ולבסוף, חזרה על השאלה נותנת לכם עוד כמה שניות לחשוב על התשובה שלכם…
להשתמש בשמות ממשיים (Proper-pronouns)
חשוב להשתמש בשם הפרטי יותר מאשר בתיאור כללי. פחות “הספר שלי” “המוצר שלנו” או “לדעת המפלגה”, ויותר “בספר שיחת משמעת אני מסביר”, או “הסדנה לדיבור מול קהל מאפשרת…” או “מפלגת העבודה תומכת ב-“
הסיבה היא שלא תמיד השם שלך מופיע או מוזכר, וגם או הוא הוזכר לא תמיד יקשרו אותך למוצר. למעשה ייתכן מאד שהצופה זיפזפ לראיון באמצע אחרי שהוצגת.
להיזהר מז’רגון
הטלוויזיה היא מסר שמכוון למכנה משותף נמוך כדי להשיג מקסימום רייטינג, לכן חשוב להשתמש בשפה שמובנת לכמה שיותר אנשים. זה לא אומר שאתם מחוייבים לפשטנות ורדידות – זה רק אומר שתצטרכו להסביר מושגים מורכבים במילים רגילות. זה לא קל, אבל זה מה שהופך מומחים מסויימים למרואיינים מבוקשים, ואחרים לבלתי נראים בתקשורת.
אגב, חשוב במיוחד בישראל להימנע משימוש במילים אנגליות איפה שאפשר. המון אנשי טכנולוגיה המוקפים אנשי טכנולוגיה אחרים, ושחיים את עמק הסיליקון ואת עולם קרנות ההון סיכון שוכחים שהציבור החרב, כולל מקבלי ההחלטות לא יודעים מה זה VC או 2.0
להיזהר מהתלהמות
בנאום רגיל לקהל קל מאד להתלהב, זה אפילו עוזר להחזיק את הקהל. ההתלהבות נוצר במהלך הנאום, ונבנית על גל של אדרנלין, חלקו מפחד קהל, וחלקו מהמשוב החיובי מהקהל. הבעיה בראיון מקולט שהקטע הערוך יכול להיראות מאד מחוץ להקשרו כאשר ההתלהבות לא מוצגת. לכן חשוב להראות התלהבות בשפת הגוף אבל להיזהר מהתלהמות בניסוח.
במיוחד חשוב להיזהר מביטויים קיצוניים ומהכללות גורפות – כמו שאומרים באנגלית ‘never say never on live television’