הרבה אנשים מתייחסים לרושם ראשוני בתור הדבר הכי חשוב שיש. אפילו מאמנים לדיבור מול קהל אוהבים לחזור על הקלישאה ש’איןן הזדמנותת שניה ליצור את הרושם הראשון’. מבחינתם זו דרך טובה להלחיץ תלמידים ולהישמע רציניים. וגם אי אפשר להכחיש שהדימו הראשון שנוצר מכם הוא אכן חשוב. אבל הכי חשוב? מי אמר? הנה דוגמה: אני מזמין את מי שכל הקשרים הרומנטיים שלו היו אהבה-במבט-ראשון, או את המנהל שכל ראיונות העבודה שלו פגעו בול ואף פעם לא פספס …
מאמר טיפה מתקדם שמיועד למי שעובד על שיפור כושר הנאום של עצמו על ידי הדרכת אחרים ומתן משוב על הנאומים שלהם. מי שרוצה את הבסיס מומלץ ללמוד טכניקות משוב לנאום, וטכניקות הדרכת נואמים. לקראת התיגבור היום רציתי לתת לכם דגש חשוב על עניין המשוב ואיך לעשות אותו נכון כדי להתמודד נכון עם תקלה מפתיעה ובלתי צפויה. על הדרך, אני רוצה להסביר איך משדרגים את עצמכם כדוברים בעזרת המשוב. הנחת היסוד היא שעם כל הנסיון שתצברו …
חוסר התכוננות לדיבר מול קהל זה להזמין צרות דיבור מול קהל שונה בצורה יסודית מדיבור ב-1-על-1. ההבדל הוא ששיחה רגילה היא דיאלוג בזמן שדיבור מול קהל הוא מונולוג. הקהל שלך מקשיב ובוחן אותך, אבל אין לך דרך טובה לדעת מה הוא חושב בזמן אמת. ולכן הנאום צריך להיות מתוכנן מראש. צריך לדעת לאן אתה רוצה להגיע וגם באיזו דרך תגיע לשם. יש טכניקות מבנה שאנחנו מלמדים שמאפשרות לעשות את ההתכוננות הזו בתוך דקות ובאיכות מצויינת. …
בפוסט הקודם נתנו טיפים לשיפור המבנה של הנאום. עכשיו אני רוצה לתת כמה טיפים לשיפור הטיעונים עצמם. מהם בעצם טיעון וטענה? טענה היא אמירה ללא גיבוי, ולכן אין לה לא כוח שכנוע ולא כח הסבר. טיעון לעומת זה כולל את הטענה, אבל כולל גם הסבר ודוגמה שנותנים ביחד גם כוח שכנוע וגם כח הסבר. טיעון מורכב מטענה+הסבר+דוגמה+מינוף. לכן טענה היא תמיד חלק מטיעון, ולכן טענה תמי קצרה יותר מאשר הטיעון שבא להוכיח אותה. איך הטיעון …
בשיעור הראשון של הקורס לדיבור מול קהל אנחנו שמים המון דגש על לימוד מבנה נכון לנאום. ובשיעורים הבאים אנחנו שמים עוד יותר דגש על תירגול אותו מבנה נכון. למה? כי זה עובד. אין דרך קלה ומהירה יותר לשפר את הנאום מאשר לשפר את המבנה שלו. וזו גם קבוצת הטכניקות שמאפשרת המשך לימוד לטכניקות מתקדמות יותר ויותר. אז הנה שישה טיפים לשיפור המבנה שלך. מהו הסדר הנכון לנאום? חוק המבנה המשולש קובע שאת התוכן של הנאום …
איך לפתח הומור (לחלק הקודם של המאמר: מתי להשתמש בהומור מול קהל) לאורך 10 שנים של הוראת דיבור מול קהל לא הצלחתי ללמד אנשים להיות מצחיקים, וגם לא שמעתי על מישהו שהצליח, אבל ישנם כמה טיפים שיכולים לעזור לאנשים שיש להם קצת הומור במסגרת קטנה להבליט אותו (או לפחות את השנינות) כשעומדים מול קהל. משפטים מוכניםכל מי שעוסק באופן שוטף בדיבור מול קהל צריך להכיר כמה משפטים פשוטים כדי להוציא אותו מצרות. זה אולי נשמע …
איך ויכוח משפיע על פחד קהל על פניו, סיטואציה של עימות וויכוח אמורה להחריף את הפחד קהל, הן במישור הרגשי והן מבחינת הסימפטומים הפיזיולוגיים, אולם באופן פרדוקסלי זה אינו תמיד המצב. יתרה מכך לעיתים קרובות אני רואה בקורסים שלי אנשים שסובלים מפחד קהל חריף ודווקא כאשר מתחילים להתווכח איתם (לפעמים זה כשאני מנסה להציע להם אסטרטגיית התמודדות והם מסרבים…) הפחד פתאום מתפוגג והם מסתערים קדימה כאילו מעולם לא היה. במאמר זה נבין מדוע התגובה לעימות …
מעבר ליכולת לשפר את התוכן ואת הסגנון של הנאום, דובר צריך לדעת להתאים את התוכן והסגנון להקשר שבו הוא נמצא – הקהל, הזמן, והמקום. מתוך אלו הכי קשה להתאמה הוא הקהל, כיוון שאת המקום והזמן ניתן לדעת במהירות, ואילו מי הקהל ומה הוא מרגיש קשה לקרוא, והוא משתנה לפעמים מדקה לדקה. איך לקרוא את שפת הגוף של הקהלהמאמר מסביר מה לחפש בשפת הגוף של הקהל כדי לקרוא אותו נכון. הדגש העיקרי הוא שבניגוד לקריאת אדם …
במאמר הקודם, שבו למדנו מהן שאלות רטוריות ואיך להפיק מהן את המקסימום, הוסבר שזה כלי חזק מאד, וכמו כל כלי חזק הוא יכול להיות מסוכן. במאמר זה נבין יותר לעומק את סוגי הסכנות התמונות בשאלות רטוריות ואיך להמנע מהן. ככלל, הסכנות משאלות רטוריות ייקטנו ככל שהדובר יותר דומיננטי ביחס לקהל. כאשר הדובר נמצא באותו מישור כמו הקהל, למשל כשיושבים במעגל, הסיכון הוא מירבי וצריך לנקוט זהירות מיוחדת בשאלות רטוריות. לעומת זאת, כאשר יש לדובר מערכת …
מי בעד חיסול הטרור? – אריאל שרוןאריק שרון קוטע את נאומו של יצחק שמיר שוב ושוב, כאשר הוא מנסה להעלות להצבעה את השאלה ‘מי בעד חיסול הטרור’. מכיוון שאף אחד לא יכול להיות נגד חיסול הטרור, יוצא שגם אנשים שתמכו בתוכניתו המדינית של שמיר התקשו להתנגד לשרון. תסתכל לי בעיניים ביבי. מה הדרך שלך? – איציק מרדכיבמהלך העימות בין שני המועמדים לראשות הממשלה ב-1999, איציק מרדכי דורש מנתניהו להגיד מה הן באמת העמדות שלו. למעשה, …
שמתם לב שגם אנשים שלא מבינים דבר ברטוריקה, מכירים את המושג ‘שאלה רטורית’? התשובה שלכם בטח היתה ‘כן’, אבל אם תחשבו רגע שוב, תשימו בוודאי לב לעובדה שמעולם למעשה לא הקדשתם מחשבה לשאלה מי מבין ברטוריקה ומי לא. למעשה, התשובה החיובית היתה למעשה הסכמה עם האמירה ולא תשובה לשאלה. במילים אחרות, השאלה שפתחה את המאמר הזה היא לא שאלה אמיתית. היא שאלה רטורית. המטרה שלה היא לא לקבל מידע, אלא לשכנע. שאלות רטוריות הן כלי …
אחד הסיכונים בדיון הוא שמישהו אחר יגיד את מה שאתה (או את) התכוונת להגיד. זה יכול לקרות מתוך צירוף מקרים (great minds think alike), או שזה יכול לקרות כי מישהו שמע רעיון שלך והחליט לקחת עליו קרדיט, ולפעמים זה גם קורה כי כמה אנשים דיברו על הנושא והגיעו למסקנה משותפת אבל זה שמציג אותו ראשון מקבל את הקרדיט. מצב שבו הרעיונות שאיתם נכנסזת לדיון ‘נגנבו’ מעמיד אותך בדילמה, אבל עם האסטרטגיה הנכונה אפשר לנצל את …
כשלימדתי דיבור מול קהל בקורס הדיפלומטים של משרד החוץ, והסברתי להם על הומור מול קהל, אחד מהם זרק לי משפט מאד יפה “בחדר עם 100 איש תמיד יימצא מישהו שייעלב”. ההבדל בין שימוש בהומור מול קהל לעומת שימוש בהומור בפורום מצומצם הוא קודם כל הצורך להישמר ולא לפגוע ברגשותיהם של מספר גדול של אנשים, שחלקם אולי לא מבינים מספיק טוב את השפה או את הדקויות, ושהתפיסה שלהם לגבי מה ראוי שונה משלך. למעשה, הומור בנאום …
פוליטיקאים ישראלים מפשלים הרבה בנאומים שלהם, אבל ייתכן מאד שהפאשלה הגדולה מכולן היתה הגמגום של ראש הממשלה לוי אשכול בנאום לאומה ערב מלחמת ששת הימים. אשכול שהקריא מהכתב נאום שהיה אמור לנסוך ביטחון באזרחים החרדים נתקל במהלך הנאום בשתי מילים שעוזריו הכניסו ברגע האחרון. הוא לא אהב אותן וניסה לחשוב על מילים ניסוח חלופי. זה לא לקח הרבה זמן- אולי חמש שניות – אבל בזמן הזה הוא אמר פעמיים ‘אהה’ וחזר על עצמו. הרושם שנוצר …
מבנה פתיחה האם הצגת את נושא הנאום? האם הצגת את תוכן העניינים? האם ‘מכרת’ את הנאום לקהל? גוף עקביות: האם אמרת כל מה שהבטחת שתגיד? ניהול זמנים: האם הקדשת זמן מתאים לכל נושא? אבני דרך: האם דאגת ליידע את הקהל בכל פעם שהחלפת נושא? סיכום האם חזרת על הנושא והזכרת את ראשי הפרקים? האם סגרת את סימני השאלה? האם הצגת קריאה לפעולה? תוכן טיעונים האם הבאת נימוק לכל טענה? האם הצגת לפחות עובדה או דוגמא …
פיתוח של טיעון הוא תנאי הכרחי לשכנוע, אבל לא מספיק. הוא עוזר להבין למה הטענה שלנו נכונה, אבל הוא לא מסביר למה הטענה שלנו חשובה. במילים אחרות כדי שטיעון יצליח לשכנע עלינו להראות לא רק שהוא אמיתי ותקף (בעזרת היגיון ובעזרת עובדות), אלא גם שהוא משמעותי. את זה עושים בעזרת מינוף. מהו בעצם מינוף רטורי? מינוף הוא פיתוח של הטיעון מעבר להוכחה שלו. זו פעולה שעושים לאחר שהוכחנו את הטיעון, ובה אנחנו מסבירים את המשמעויות או …
הכנת נאום נתפסת כפעולה אמנותית – רבים מדמיינים את הנואם הדגול יושב ספון במשרדו הצופה על העיר וכותב את הנאום הסוחף בשטף אחד של ביטחון עצמי ושכנוע עמוק.ייתכן שזה אכן עובד כך אצלם, אינני יודע – מעולם לא הייתי נואם דגול. אבל יצא לי להדריך הרבה נואמים – מתחילים, בינוניים, מתקדמים ומבריקים – וגיליתי שכתיבת נאומים היא גם אומנות ולא רק אמנות, שזו בעצם מלאכה המחייבת מיומנות, עבודה שחורה ושימוש בכלי-עבודה יעילים. גיליתי שגם מי …
פיתוח טיעונים עוזר לנולהיות משכנעים יותר כי הוא מסביר למה אנחנו צודקים ומציג את סיבות העומק והעובדות שמאחורינו. אבל, פיתוח טיעונים משפיע גם על הסגנון, בכך שהוא גורם לנו להישמע רציניים ומשכנעים יותר. את האפקט הסגנוני הזה – ‘להישמע יותר משכנעים ממה שאנחנו’ אפשר לייצר על ידי בחירת מילים נכונה שתגרום לנו להישמע מעמיקים יותר. מה שיפה בשיטה הזו זה שבשימוש נכון היא תגרום לנו באמת להיות מעמיקים ומשכנעים יותר. איך גורמים לטיעון להישמע יותר …
בשיעור על מבנה הנאום למדנו שמטרת הפתיחה היא לארגן את הנאום עבור הקהל ועבור הנואם. למעשה לנאום ישנה מטרה נוספת – הוא צריך ‘למכור’ את הנאום ואת הנואם לקהל, ולגרום לו להתעניין בדברי הנואם למה הפתיחה חשובה? רושם ראשוני כמו שלהרבה דוברים יש חרדת קהל כשהם קמים לדבר, כך הרבה פעמים הקהל חושש מהדובר. אמנם מידת החרדה נמוכה בהרבה, אבל כל מי שזוכר שיעור ראשון עם מורה חדשה מבית ספר מכיר אתסימני השאלה שמתחילים לצוף …
מטרת השיעור היא ללמוד להפיק תועלת מתירגול מול מצלמת וידיאו. המטרה היא לא ‘לעבור מסך’, אלא לנצל את המדיום של הקלטת הוידיאו כדי לשפר את כושר הנאום והשכנוע. הערך העיקרי של צילום הוידיאו הוא בשיפור הסגנון (התרומה לשיפור התוכן משנית באופן יחסי) מכיוון שהוא מספק משוב חושי המשחזר הן את האפקט הויזואלי והן את האפקט הקולי. לפכיך חשוב לנצל את התירגול בעיקר כדי לשים לב למרכיבים סגנוניים שצריך לשפר. כלל ראשון – אף אחד לא …
בשיעור על מבנה הנאום למדנו שמטרת הסיכום היא ‘לארוז מחדש’ את הנאום עבור הקהל ועבור הנואם. למעשה לסיכום ישנה מטרה נוספת – הוא צריך ‘לייצר את הרושם שאיתו הקהל ייצא, ולהציב את הדרישות והמטרות של הנואם והנאום. למה הסיכום חשוב? רושם מתמשך הרושם שהסיכום יוצר מבחינה סגנונית הוא הרושם שאותו הקהל לוקח הביתה, ולכן הוא הרושם שמחזיק הכי הרבה זמן. חשוב בשלב הזה לדאוג שהורשם יהיה חזק כדי שיחזיק מעמד, ומותאם למטרת הנאום וסגנונו כדי …
משוב הוא מידע על תוצאה של פעולה או ניסוי ומטרתו לכוון את תפיסתו של האדם על התנהגותו בהתאם לתגובת זולתו. המשוב הינו כלי עבוד בעזרתו נוכל לדעת, בכל שלב, היכן אנו עומדים ומה דורש שיפור. במשוב משתתפים: מעביר המשוב ומקבל המשוב. לשיעור קודם: להכין משוב שלב-אחרי-שלב כללים למעביר המשוב פתח במשוב חיובי – אמור מה היה טוב בנאום, ואחר כך מה היה פחות טוב. חשוב להגיד שזה יהיה סדר ההצגה. משוב תיאורי ולא שיפוטי – …
משוב יעיל יכול לעזור לדובר לשפר את כושר הדיבור והנאום שלו, אבל חשוב מכך- מתן משוב יעיל יכול גם לעזור לזה שנותן את המשוב לשפר את עצמו. מתן משוב הוא תהליך המביא לחידוד ההבנה של הנאום והמרכיבים שלו, עוזר בהבחנה בין עיקר וטפל, ועוזר להפוך את התחושה הכללית שנאום ‘עבד’ או ‘לא-עבד’ להבנה מושכלת של מה היה בו טוב ומה לא.טיפים נוספים למשוב לאסוף מידע. יש הבדל בין רושם כללי מנאום שבשבילו אפשר פשוט להקשיב, …
הקורס לדיבור מול קהל שונה במידה רבה מכל קורס שעברת באוניברסיטה או מקצוע שלמדת בתיכון. הסיבה לכך היא שהקורס אינו מתמקד בללמד חומר אלא בלהקנות מיומנות. במילים אחרות, אין שום ערך לידיעה מעמיקה של החומר התיאורטי שבדפים הבאים – יש ערך רק ליכולת להוציא אותם לפועל בהתאם לאופי, לאישיות ולצרכים האינדיוידואליים שלך. כתוצאה מכך הדרישות בקורס שונות (בחינה בע”פ על כל החומר בכל שיעור, למשל…) וכדי למצות אותו צריך להתייחס אליו אחרת. מבנה הקורס הקורס …
BUSINESS NETWORKING public speaking business cards business woman מכתב תודה
דוגמאות הן כלי רב ערך לשיפור כושר השכנוע של הנאום. הן הופכות את הטיעון למוחשי יותר וקל להבנה. ניתן להיעזר בדוגמאות לא רק כדי להסביר לקהל, אלא גם כדי לעזור לעצמך להבין טוב יותר את הטיעונים. לפיכך, דוגמאות מסייעות גם לפני הנאום וגם במהלכו. 1. דוגמאות עוזרות להמציא ולפתח טיעונים דוגמאות עוזרות להעלות רעיונות לטיעונים כי הן מסייעות להתחיל רצף של אסוציאציות, וכל דוגמה יכולה להתקשר לדוגמאות נוספות ולטיעונים נוספים. למשל, בנאום לגבי שחיתות שילטונית …
שפת גוף היא הדרך שבה בני אדם (וחיות אחרות) מתקשרים רגשות וכוונות. היא נוצרה במטרה לאפשר לבעלי חיים העביר מסרים לבני מינם (למשל ‘הנה אוכל’ ‘אני מעוניין במין’ או ‘בואו נברח’) וגם לחיות אחרות (למשל ‘אם תתקרב לגורים/ילדים שלי אני אתקוף’). כמו אופן הדיבור, גם שפת הגוף בנויה מחמישה אלמנטים עיקריים: קשר עין, הבעות פנים, תנועות גוף עמידה ותנועה. קשר עין קשר עין הינו דבר חשוב מאד המאפשר לנואם להקרין כנות וגם יוצר אינטימיות ותחושת קירבה. …
נהוג בחיל הקשר לדבר על “חוק קמע”ג” כעל ארבעת המימדים המאפשרים דיבור בהיר, ודומני כי הדברים ישימים גם לגבי הדיבייט. בכל אחד ממימדים אלו, מהירות, עוצמה וגובה, חשוב להקפיד לגוון, ולהימנע מקיצונויות. המימדים הם: מהירות אצל נואמים מתחילים הרבה פעמים נוצרת בעיה איך ‘להעביר את הזמן’ בעוד שאצל אלו שכבר אינם מתחילים, נוצרת תכופות בעיה: יש הרבה מה לומר, ורק שבע דקות לומר זאת. דרך אחת להתמודדות היא להתרכז בדברים החשובים באמת. דרך שניה היא …
מהי רטוריקה רטוריקה היא שילוב של אמנות ומדע, ולכן, כדי להיות נואם מצליח צריך שילוב של כישרון והשקעה. זה לא קל, אבל זה אפשרי, ועם ההדרכה הנכונה זה גם הרבה יותר פשוט ממה שרוב האנשים חושבים. כדי להצליח בלימודי הרטוריקה צריך שלושה כלים- תיאוריה, תירגול ומשוב.ללא שילוב של שלושתם כל השקעה בלימוד רטוריקה תהיה ברכה לבטלה. לכן אני מציע שילוב של שלושתם: תיאוריהתיאוריה גם עוזרת למנף את הניסיון ולהסיק ממנו לא רק על הטעויות שעשינו, …