מה זה דובר אנטי שביר ואיך הוא מרוויח מפאשלות מול קהל?
בזמן המלחמה בקיץ יצא לי לקרוא את הספר ‘אנטי-שבירות‘ של נסים ניקולס טאלב.
טאלב, מחבר ‘הברבור השחור’, הוא כלכלן ממוצא נוצרי-לבנוני שעשה מאות-מיליונים בבורסה מניבוי אירועים כמו 9/11 והמשבר הגדול של 2008 ואז עוד כמה מיליונים מכתיבת ספרים מצויינים שמסבירים את הגישה שלו.
הספר ‘אנטי שבירות’ מסביר למה חפצים אנשים ומוסדות מסויימים קורסים תחת לחץ בעוד שאחרים דווקא פורחים במצבי משבר. השיטה שלו, לפתח גישה ‘אנטי-שבירה’ התחברה מצויין לתכנים של שיעור 4 בקורס שלי שכבר כמה מחזורים אני משתמש בה, והחלטתי לספר לכם עליה כדי
מה זה אנטי שבירות?
ישנם דברים, כמו טלוויזיות, שמלות ערב ודוברים פרפקציוניסטים שהם שבירים מטבעם. כלומר הם נהרסים כשהעניינים לא הולכים טוב. מספיק קצת בלגאן כדי שהם ייתקלקלו, ייתלכלכו או ייתבאסו.
דברים אחרים כמו טלפונים ניידים, מגפיים ומרצים גרועים בטכניון הם עמידים (או בלתי שבירים), כלומר כשקורה משהו רע הם לא נפגעים ויכולים להמשיך כרגיל.
אבל ישנה קטגוריה שלישית של דברים שהם אנטי שבירים, כלומר ככל שיש יותר ברדק הם משתפרים ומשתבחים לדוגמה ריצוף אבן, מכנסי ג’ינס וסוג מסויים של נואמים (שנסביר תיכף איך להיות כמוהו) – ככל שיש יותר בלגן הג’ינס נראה מהוה ואופנתי יותר, הריצוף נראה עתיק ואותנטי יותר, והנואם נעשה מקורי ומרתק יותר.
שבירות ואנטי-שבירות בדיבור מול קהל
אז מה בעצם הופך דובר לשביר? בעיקר הגישה שלו, וליתר דיוק: פרפקציוניזם.
פרפקציוניזם בדיבור מול קהל הוא לא בהכרח רע, ויש מספר קטן של דוברים מעולים, למשל סטיב ‘שבעים-חזרות-לפני-כל-מצגת’ ג’ובס, אבל עבור הרוב המוחלט של האנשים גישה פרפקציוניסטית היא הרסנית (כלל אצבע האם אתה אחד מהם: האם יש בסביבתך פרפקציוניסט שהוא יותר פרפקציוניסט ממך?).
הסיבה היא שגישה כזו הופכת את רוב האנשים לשבירים. היא מודדת הצלחה לפי אפס טעויות וכתוצאה מכך כל תקלה בביצוע הופכת אוטומטית את כל הנאום לכישלון.
אם הביקורת העצמית מספיק חריפה, התוצאה תהיה חרדת ביצוע שתהפוך לפחד קהל (שלב הביניים: התפתחות סימפטומים)
הפתרון: להשתמש בטעויות. לא לפחד מהן
הפתרון של טאלב התחבר מצויין לכלים שאנחנו מלמדים בשיעור 4 של הקורס, השיעור שעוסק במשוב לעצמי ולאחרים. קודם התיאוריה:
נסים טאלב מסביר שתקלות, נזקים ולחצים הם למעשה סוג של מידע, ושבלעדיו אנחנו מועדים לתקלות וקריסות (גם אם בטווח הקצר אנחנו מרגישים רגועים). לכן הגישה שלנו לתקלות קובעת אם נהיה שבירים או אנטי שבירים.
הדרך האנטי שבירה להתמודד עם תקלות היא לחפש אותן במקום לברוח מהן, וברגע שמצאת אותן להשתמש בהן ככלי להשתפר ולמנוע תקלות עתידיות.
זו גישה שאנחנו עובדים עליה בקורס. כי כבר מהשיעור הראשון אנחנו מתחקרים ביחד כל תרגיל ושואלים את הדובר:
i. מה עשית טוב? ii. מה עשית לא טוב? iii. איך לתקן כל דבר לא טוב?
החל מהשיעור הרביעי אנחנו מלמדים את המשתתפים לתחקר אחד את השני ובהדרגה הם גם לומדים איך לתחקר את עצמם
ועכשיו לדיבור מול קהל:
המפתח להיות אנטי שביר מתקלות בנאום הוא בעזרת ביקורת עצמית בונה. ישנן כמה טכניקות להפוך ביקורת עצמית למשוב בונה, אבל הדגש העיקרי להשתמש בתקלה כדי לחפש פתרון.
אנחנו מלמדים ארבעה שלבים
- איך אני מרגיש כלפי הנאום שלי
טוב? ככה-ככה? זוועת אלוהים?
התחושה הראשונית בד”כ כללית מאד, בלתי מנומקת וקיצונית - על מה התחושה הזו מבוססת?
(מה בנאום גרם לי להרגיש ככה? בעיה בתוכן?
התמודדות עם שאלה? סימפטום של לחץ?) - מה גרם לתקלה?
לכל תקלה יש סיבה, וכאשר תקלה קורית במקום מסויים בנאום (למשל בפתיחה או במענה לשאלות) סימן שחסרים לי כלים מקצועיים להתמודד עם לחץ בשלב זה. - איך לטפל בבעיה כזו בעתיד?
מה אני יכול לעשות כדי שבפעם הבאה שתקלה כזו מתרחשת היא תימנע או שאני אצליח לפתור אותה. ולא, הביטוי “אני צריך להירגע” הוא לא פתרון, כי אם זה היה עובד התקלה לא היתה קורית. צריך פתרון שעובד במצבי לחץ.
ועכשיו תכלס – מה עושים עם זה?
אז אחרי שיש לכם את הידע איך להפוך לדוברים אנטי שבירים. מה תעשו איתו?
האם רק תקראו אותו ותגידו לעצמכם שמתישהו תשתמשו בו?
האם תבטיחו לעצמכם שמהיום תתחילו לחפש הזדמנויות לדבר מול קהל ופשוט תשתדלו להתייחס לטעויות באופן בונה יותר?
או שאולי תקחו את הצעד המעשי ותצטרפו לקורס מסודר?
כזה שיוצר הזדמנויות לתרגל דיבור מול קהל, לתרגל ביקורת עצמית בונה, ולבנות גישה בטוחה יותר ואנטי שבירה לדיבור מול קהל?
למה לא, בעצם?
כי אתם מפחדים שאולי הקורס לא יהיה מושלם?
זה לא קצת פרפקציוניסטי?
אני ממליץ פשוט ללכת על זה.
פשוט חייגו 077-8200201 ונמצא ביחד פתרון שמתאים לצורך המיוחד שלכם.
וכרגיל, כל קורס שלנו מגיע עם 100% אחריות להחזר כספי אם אינכם מרוצים מכל סיבה שהיא.
אז אין לכם מה להפסיד. הירשמו עכשיו.