יש מה ללמוד מהרטוריקה של זקנים אתיופים

לבחור עם העניבה בתמונה קוראים נוראלדין,

ולמדתי ממנו הרבה על הרטוריקה של דיבור שקט-שקט, אבל משכנע!  

נוראלדין הוא הנציג הדיפלומטי של הקהילה הדארפורית בישראל, ככה שהוא לא באמת אתיופי.  אבל דארפור היא ליד אתיופיה, והסגנון דומה. 

הוא למד בקורס המתקדם שלנו וראיתי דרכו איך המנהיגים האתיופים נואמים: בשקט בשקט,  ועם תנועות ידיים קטנות, וקשר עין חלקי. מאד.

אבל איכשהו נוראלדין היה משכנע.  והקהילה שלו בטוחה שיום אחד, כשדארפור תקבל עצמאות הוא יהיה הנשיא או לפחות איזה מיניסטר. בשקט בשקט. 

ומאז אני משתמש בטכניקות הרטוריקה שלו ושל הקייסים האתיופיים כדי לשדרג נאומים של תלמידים מופנמים מדי, או צעקניים מדי, וגם של ישראלים רגילים – כמוכם וכמוני.

אז מה הטכניקות המעניינות האלו?

הן מתחילות בכלל פשוט: בעוד שרובנו מתחילים לדבר כדי להשיג תשומת לב, האתיופים קודם משיגים תשומת לב, ורק אז מתחילים לדבר. למאמר המלא…

* איך לשכנע בלי לצעוק

* להתגבר על פחד קהל בשקט בשקט

* איך להתמודד עם ‘הישראלי המכוער’ בלי להיגרר לצעקות

סיפורי הצלחה של בוגרים

“…אצלי, החוליה החלשה הייתה, ואני מדגיש הייתה נושא הדיבור והתבטאות מול קהל.

…תחושת הפחד, הלחץ ו”הטעות” שעשיתי

התחלפו בהדרגה בתחושת כיבוש, התעלות ושיפור.”    

כפיר (למכתב המלא)

יש לכם סיפור הצלחה?  מכתבים מבוגרים ותלמידים