חוקי התבטאות אסרטיבית

חוקי ההתבטאות האסרטיבית

ישנם כמה כללים פשוטים, שיעזרו לנו להפוך את ההתבטאות שלנו לאסרטיבית:

חוק הביטוי-

משמעותו, היא תמיד להביע את כל מה שאתה רוצה ומרגיש, בלבד שאתה לא פוגע באחר.

חוק המיקוד-

כשאנחנו מתבטאים, הדגש החשוב ביותר הוא לשמור את המיקוד אצלנו. כלומר, אם משהו צועק עלינו, במקום להגיד- “תפסיק לצעוק”(מיקוד אצלו: שהוא יפסיק) כדאי לומר “אני לא מוכן שיצעקו עלי”(המיקוד אצלי: אני לא מוכן).
משפטים של אדם אסרטיבי מכילים את המילה “אני!” ולא את המילה “אתה” תמיד התחל משפט בגוף ראשון -“אני”- אולם לא בתוקפנות. חשוב להדגיש את הביטוי של הרגשות החיוביים והשליליים, מבלי להאשים את הזולת.

חוק המטרה –

כדי להגיע למקום מסוים, עלינו להבין לאן אנחנו רוצים להגיע (מיקוד בכיוון הנכון). לשם כך, עלינו להחליט ברצינות על מטרה, ולשאול את עצמנו מספר שאלות תחת שישה כללים:

חוק האמפתיה-

לכל אחד מאיתנו יש מפת עולם שלו (צורת חשיבה מסוימת):לך יש מפת עולם שונה ולאדם שמולך יש מפת עולם אחרת. עקרון האמפתיה אומר להיכנס אל מפת העולם של האדם שמולך (שאל את עצמך מהי הנקודה החשובה ביותר עבורו) ולחשוב מהן הבעיות מנקודת המבט שלו. כמו כן, לחשוב מהן הנקודות אצלו שעלולות להפריע לך להשיג את היעד שלך. כעת, כשהבנת את נקודת המבט שלו, פעל בצורה שאינה פוגעת בו.

פעל בגישה של ” win win situation” –אני מרוויח, אתה מרוויח.  בניגוד לפשרה- שנינו מוותרים.

חוק עוצמת התגובות-

עלינו להשקיע כמו שפחות מטען אנרגטי בכדי להשיג את מטרתנו. כמה שיותר רוגע, נוחות וביטחון.

ראיה רחבה- Chunking Up  –

הבנת המטרה או הכוונה של דבר מסויים. לדוגמה: רכב- הוא בראיה רחבה תחבורה. ככל שלעובד תהיה ראיה רחבה יותר (רואה את טובת העסק, את המכלול, הדרך והמטרה של העסק) כך יהיה קל יותר לממונים עליו לקדם אותו, בניגוד למי שיש ראיה צרה (פרטנית, קטנה ומצומצמת – “:למה אני עבדתי יותר”,”למה רק לי אין…”).
כך, נוכל לדעת האם המטרה שלנו נבונה- עלינו לשאול את עצמנו, למה אנחנו רוצים להגשים את המטרה שלנו. כשהגענו לתשובה, עלינו לשאול שוב – למה אנחנו רוצים את התשובה שנתנו, וכך להמשיך מספר פעמים, כדי לראות האם זה מה שאנחנו רוצים.

לקריאה של חומר נוסף על אסרטיביות – לחץ כאן

להרשמה לקורס אסרטיביות בשילוב עם תת-מודע- לחץ כאן

לקבלת קורס אסרטיביות אינטרנטי מתנה- לחץ כאן