נאום כתוב – בעד שילוב נשים בשדה הקרב

סוגיה העוסקת בשילוב נשים בשדה הקרב, הייתה, ועודנה נתפסת כסוגיה רווית מחלוקות וקשיים. סוגיה זו פוקדת את שולחנות הדיונים בצמרת המטכל ועד גופים חברתיים כאלה ואחרים, אשר מעלים אותה כל העת על סדר היום הציבורי. לכאורה, נראה כי באמת מדובר בפולמוס קשה וסבוך. נראה כי הפתרון לסוגיה זו רחוק ביסודו, וישנה עוד כברת דרך ארוכה עד לכשיתקבלו המסקנות וההחלטות לגבי עניין מורכב זה.

אך בואו ואגלה לכם. המסקנות כבר מזמן מונחות על השולחן. מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות על ידי גופים ביטחוניים וצבאיים שונים במדינות מודרניות מפותחות, מציגים תמונה אחת ברורה – נשים אכן יכולות להשתלב בשדה הקרב – ואף יכולות לעשות זאת בהצלחה רבה.

אז בטח אתם שואלים, אם כל המסקנות והמחקרים מצביעים על היכולת המוכחת לשלב נשים בשדה הקרב – מדוע מהלך זה אינו מתממש הלכה למעשה וכי מדוע אנו לא צופים ומרגישים כיום בשינוי תפיסתי ומהותי, אשר עולה בקנה אחד עם הממצאים?

מדוע אותם האנשים אשר אחראיים להניע את המהלך הזה בצבא עדיין מתמהמהים, וחלקם אף מתכחשים למסקנות ומקפיאים כל צעד שיביא להתקדמות חשובה זו?

ובמישור התפיסתי, מדוע לרבים מאיתנו עדיין יהיה קשה לצייר בדמיוננו אישה האוחזת ברובה צלפים, או לחילופין, אישה שמובילה טנק מרכבה סימן 4?

על שאלות אלה אענה כעת, תוך התייחסות לשני מישורים עיקריים: המישור התודעתי-שוויוני והמישור הביולוגי.

נתחיל עם המישור הביולוגי, כי הוא למעשה תירוצם העיקרי של אותם המתנגדים לשילוב נשים בשדה הקרב:

בואו לא נשלה את עצמנו. סטטיסטית, קיים פער בין יכולותיהן הפיזיות של נשים לעומת גברים. מחקרים חשפו כי בתחום של סיבולת לב ריאה, ביצועי הנשים היו נמוכים בכ-33% מביצועי הגברים שהשתתפו במחקר. בנוסף לזאת, מסת השריר של הנשים הייתה נמוכה מזו של הגברים. אך לפני שאנו מאמצים לחיקנו את הממצאים הללו, בואו נזכור שמחקרים, עדיין ביסודם, מבוססים על סטטיסטיקות ולעיתים על קביעת הנחות כוללניות, אשר לא תמיד עולות בקנה אחד עם האינדיבידואל. לשם כך, השכילו בצהל כיום לשלוח בצו הראשון, אפשרות לבנות אשר מעוניינות להשתלב בתפקידים קרביים לעבור. מבחני כושר כתנאי לקבלתן ליחידות הקרביות. צה”ל מצהיר כי הוא אינו עושה הנחות והדרישות מאותן בנות, זהות לדרישות מהבנים המיועדים לשרת לצידן. זהו בעצם פתרון אשר מספק את שני הצדדים. מצד אחד, צה”ל נאמן לממצאים הרפואיים אשר קיימים לגבי כושרן הגופני של הנשים, אך מצד שני, אינו סוגר הרמטית את האפשרות של אותן נשים להשתלב בתפקידים קרביים, אשר רבות מהן עוברות בהצלחה, ומתקדמות לתפקידי פיקוד משמעותיים באותן יחידות קרביות. צה”ל אינו הצבא היחיד בעולם הפועל לשילוב נשים במסלולים קרביים. מדינות מפותחות כגון נורבגיה, בלגיה, קנדה ודנמרק פתחו כבר מזמן בפני נשים את כל תחומי ההתמחויות, כולל התמחויות קרב.

אז אם קיים פתרון – מהי הבעיה? הבעיה היא נוגעת לתפקידים שעדיין אינם פתוחים בפני נשים. חשבתם לעצמכם פעם, למה, למשל, חטיבת הנח”ל, יחידה קרבית לכל הדעות, פתחה שעריה לחלק מהתפקידים בפני נשים אשר נמצאו מתאימות מבחינת כושרן הגופני, אמנם לעומתה יחידת הצנחנים עודנה עומדת על שלה שלא לגייס נשים בצורה גורפת?

כדי לענות על השאלות התמוהות הללו, אצטרך לפנות למישור התודעתי-שוויוני:

במישור התודעתי-שוויוני:

כשמסתכלים לאורך ההיסטוריה, אנו מגלים שנשים, מקדמת דנא, לא זכו לשוויון הזדמנויות כפי שהיו לגבר. תפקידן המסורתי של הנשים כאמהות, תפקידן הביולוגי להמשך המין האנושי, שימור הסטריאוטיפ של האידיאל הנשי (רגישות, עדינות, כניעה ותלות) ומנגד שימור תפקידם החברתי הבלעדי של הגברים כלוחמים המגנים על האישה, ושימור הסטריאוטיפ של האידיאל הגברי (חזק, שולט ,אלים) – נכנסו לתודעה העמוקה של המין האנושי – בכל זמן ובכל מקום.

אך אנו יודעים היום, שבאותו קצב מהיר שבו מתפתחת הטכנולוגיה והמודרניזציה במאות האחרונות – כך באותה מהירות מתנפצים כל אותם המיתוסים עליהם ביססו את חייהם שנים רבות תרבויות ועמים שלמים.

מחקרים, פיתוחים מדעיים ותהליכים שונים בהבנת האדם והסביבה משנים את פני המציאות המקובלת תכופות, ובעקבותיהם – משנים את פני המציאות ומאלצת את המין האנושי להתרגל למציאות חדשה שנתגלתה.

היום, גם הגופים השמרניים ביותר, מבינים שאין להם ברירה, אלא להשלים עם המציאות הטופחת על פניהם, שכבר לא קיים הבדל ולו הקטן ביותר בין יכולותיהם וכישוריהם של נשים לעומת גברים, למעט מס’ הבדלים ביולוגיים מולדים, אך שעדיין אינם פוגעים ביכולתן של הנשים להשתלב בכל תחום בו עוסקים כיום גברים – לרבות תפקידים קרביים.

אחת מהעובדות אשר מוכיחה את חוסר יכולתו של הצבא להתמודד עוד מול הלחץ החברתי-שוויוני של המסקנות שפורטו לעיל, ואשר מצביעה על כך שצה”ל משכיל היום להבין שאין מנוס, אלא ללכת לכיוון מגמת השוויוניות ההולכת וגדלה, מדברת על כך שכיום 88% מהתפקידים הצבאיים בצה”ל פתוחים פורמאלית לשירות נשים. זאת לעומת 73% מהתפקידים לפני עשור ו 56% מהתפקידים לפני שני עשורים.

לסיכום

מגמת העלייה בשילוב נשים במערך הלוחם, מצביעה בברור על הבנה של גורמים צבאיים שניתן כיום יותר ויותר לשלב נשים בעוד תפקידים ובעוד תחומים. אל תתפלאו עם בעשור הבא יפתחו בפני נשים גם 12% הנותרים.

דברי יועצת הרמטכ”ל לענייני נשים: “12 האחוזים, אשר עדיין אינם פתוחים בפני נשים, צפויים להיפתח בעתיד במסגרת עבודת מטה שוטפת המתנהלת כיום לפתיחתם בתנאים שמאפשרים סביבת הצלחה לנשים”.

אז גם אם לחלק מאיתנו נשאר איזשהו שביב מחשבה, אשר מוריד מערך היכולת של נשים לעומת גברים – הרי שעלינו להתפכח, להודות ולהכיר במציאות הברורה – שעידן החושך תם, וכי אין מקום לחוסר שוויוניות!

יחידות ותפקידים קרביים שונים אשר עדיין סגורים הרמטית בפני נשים ללא סיבה מוצדקת וללא מתן הזדמנות ולו הקטנה ביותר להתקבל אליהן, הינן עדות לאפליה משוועת כלפי הנשים ולטמטום האנושי שעודנו מהדהד בראשנו.

רוצה לדעת לנאום? סובל מפחד קהל?
הירשם עכשיו לקורס דיבור מול קהל !