להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות לפי תוכנית שוחט

ערב טוב!

תדמיינו לעצמכם משפחה בעלת שלוש נפשות המנהלת את חייה.
עכשיו , תדמיינו את אותה משפחה מנסה להמשיך לנהל את חייה באותו תקציב רק שעכשיו יש בה 9 ילדים  – ברוכים הבאים למשפחת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל!
האקדמיה בישראל בצרות ואת זה כולם יודעים.  מה שאני רוצה לעשות הערב זה להסביר את הרקע הכלכלי לצרות, ולהציג הצעה לפיתרון על בסיס מתווה שוחט. אחר כך אסביר למה ההצעה עדיפה מבחינה מוסרית ומבחינה אקדמית.

 מקורות המשבר הכלכלי באונברסיטאות

נתחיל בעובדות: מ-1991 עד 2006 גדל מספר הסטודנטים פי שלושה. למרבה הצער, עקב המיתון הוקפאו החל משנת 2001 התקציבים שהמדינה נותנת לההשכלה הגבוהה ואם זה לא חמור מספיק, ירד ב-19999 שכר הלימוד, ולכן ירדה הכנסת האוניברסיטאות מהסטודנטים. וכך, במשך 7 שנים נוצר משבר תקציבי.
התוצאה היתה פגיעה קשה באוניברסיטאות, למשל ירידה במספר אנשי הסגל ולירידה משמעותית ביחס סטודנט מרצה, לפגיעה בכמות ואיכות המחקר, ולבסוף לסידרת שביתות הרסנית.
כדי להבריא את המערכת ולגייס משאבים – הוקמה ועדת שוחט –תפקידה היה בין למצוא פיתרון למשבר באקדמיה, וכחלק מזה היא המליצה על רפורמה בשכר הלימוד.  
זה מביא אותי לחלק השני – מה בעצם הציעה הוועדה?

המלצות ועדת שוחט

המלצות הועדה בנושא שכר הלימוד היו לאמץ את המודל האוסטרלי: להעלות ובמקביל גם לפצל את שכר הלימוד. הוא יעלה  מ- 8,600 ₪ היום  ל – 14,800 ₪ אבל הסטודנט לא יישלם את כולו:

• הסטודנט ישלם פחות מששת אלפים שקלים במזומן
• את יתרת התשלום (כ- 9,000 שקלים) הוא ישלם רק לאחר שגמר ללמוד ומצא עבודה.
• רק אחרי שיישתכר מעל 5000 ש”ח בחודש הוא יתחיל לשלם את היתרה, בפריסה של 10 שנים.  לפי חישובי הוועדה זה יוצא סכום של 285 ₪ לחודש. לא נורא. באמת.
• אגב, ההלוואה לא תוחזר אם הסטודנט, שעכשיו הוא אקדמאי, לא ירוויח 5,000 ₪  בחודש, וכעבור  10 שנים תהפוך למענק!

אז אחרי שראינו מה הבעיה הכלכלית, ואיך ועדת שוחט מתכוונת לההעלות בחדות את שכר הלימוד אבל לפרוש אותו בתנאים מאד נוחים, אני הולך להסביר את הצורך בחלוקת הנטל בין המדינה לסטודנטים ולהסביר מדוע הצעתה של ועדת שוחט מאזנת בין שני האינטרסים!

הטיעון המוסרי-חברתי בעד התוכנית

נתחיל בשאלה – מי צריך לשלם על לימודים אקדמיים?
לימודים אקדמאים הם למעשה שמעורבים בה שני גורמים: המדינה בצד אחד וציבור הסטודנטים בצדה השני.
כדי להחליט מי צריך לשלם, צריך קודם לענות על השאלה  – מי הוא הנשכר מהשקעה זו?
הסטודנט,  כמובן, יוצא נשכר. הוא רוכש ידע וכלים ולא פחות חשוב –  כושר השתכרות. לפי נתוני למ”ס,  כל שנת לימוד מעלה את השכר הממוצע לבוגר בחמש מאות שקלים לחודש. מתמטיקה פשוטה מראה שבממוצע בעל תואר ראשון נהנה מתוספת של כ- 20,000 שקלים לשנה בכל אחת משנות עבודתו לאחר סיום הלימודים!! לאורך קריירה של 40 שנה מדובר ברווח של יותר משלושת-רבעי מיליון שקל.
אבל לא רק הסטודנט, גם המדינה מרוויחה– לדוגמא,  מהפכת ההיי טק והצמיחה המואצת של השנים האחרונות מבוססת על מתכנתים, מנהלים, אנשי פירסום, כספים וכח אדם שרכשו את יכולותיהם באוניברסיטה. כולם מרוויחים ומשלמים מיסים, ומפירות עבודתם  נהנתה מרבית החברה.
לכן אנחנו רואים שגם המדינה וגם הסטודנט מרוויחים, ולכן כמובן שניהם צריכים לשלם על הלימודים.
אבל אני רוצה להוסיף עוד אספקט לחלוקת הנטל הזו:
ותר מרבע מכספי המיסים מגיע מהמחצית הענייה של החברה – לחלק זה של החברה יש קושי להתקבל ללימודים – אם זה משום שלמדו בבתי ספר פחות טובים , לא יכלו לממן קורס הפסיכומטרי או פשוט לא יכלו להרשות לעצמם את שכר הלימוד. כתוצאה מכך לא ייהנו מתוספת שכר שמקבלים אקדמאים ויישארו תקועים בפריפריה הכלכלית והחברתית.
ההצעה החדשה מורידה את שכר הלימוד לרמה שיוכלו לממן, ואת הייתרה הם יישלמו רק אחרי שלמדו, ושיפרו את יכולתם להרוויח ולממן את הלימודים.

הטיעון האקדמי בעד התוכנית

אז אחרי שראינו שמבחינה מוסרית וחברתית, חלוקת הנטל הנכונה צריכה להשתנות לפי המודל שהציעה ועדת שוחט, אני רוצה להראות שיש להצעה גם יתרונות אקדמיים.
שכר הלימוד החדש יגדיל את תקציב המוסדות ויישפר את המתקנים, התנאים וההוראה.
כיום, הסטודנטים משלמים לאוניברסיטאות כ -860 מיליון מתוך כ-3.3 מיליארד  תקציב כולל של המוסדות האקדמיים.
באה ועדת שוחט ואומרת – בואו נגדיל את תקציב האוניברסיטאות – והוא ייגדל בכחצי מיליארד שקל אם שכר הלימוד יעלה  – ובכסף הזה  נשפר התנאים, המתקנים ואיכות ההוראה.
מכיוון שבמקביל הסכום שצריך הסטודנט לשלם במזומן במהלך לימודיו יורד לפחות מששת אלפים ש”ח יוצא שגם הנטל הכלכלי שעל הסטודנט קטן וגם משתפר השירות שהוא מקבל מהאוניברסיטה.
כמובן שיש לזה מחיר של תשלום לאחר סיום הלימודים, אבל כפי שהראיתי זה החזר הוגן שלא מתקרב לתוספת השכר שהסטודנט משיג מהלימודים.

לסיכום אני רוצה להדגיש את החשיבות ביצירת האיזון בין השקעת הסטודנט לבין השקעת המדינה בתוצר ששמו בוגר מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל – איזון אשר יאפשר לכל מועמד פוטנציאלי נגישות כלכלית למערכת – איזון אותו השיגה ועדת שוחט!

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל