נגד מתן קביעות למורים במערכת החינוך
מאת דינה מ. מורה, יועצת ומנחת סדנאות. הנאום נכתב במסגרת קורס מיומנויות נאום ושכנוע בהנחיית גיא יריב
אני רוצה לדבר אתכם נגד מתן קביעות אוטומאטית למורים במערכת החינוך.
מי מכם מכיר את המורה שמילקיהו מהספר של הסופר פוצ’ו. זהו מורה מפוזר וחמוד שהתלמידים כל הזמן מסיחים את דעתו מהשיעור, מתנכלים לו למרות שהוא מסור לתפקידו ואוהב אותם. האם מורה כזה ראוי לקבל קביעות במערכת החינוך או שמן הראוי היה שאחרי כל כך הרבה שנים בעבודה ילמד לשנות את דרכיו או שיפנה את מקומו למורים אחרים. אני טוענת שאי מתן קביעות למורים במערכת החינוך יוביל לשינוי חיובי ורצוי בתחום זה. זאת משלושה נימוקים:
- מניעת שחיקה אצל המורים
- תחלופה גבוהה יותר וכניסת כוחות חדשים למערכת
- הגדלת סמכות המנהל בבחירת מורי בית ספרו ללא קשר לקביעותם במערכת, אלא לפי תרומתם החיובית לתלמידיו.
הנימוק הראשון הוא : מניעת שחיקה של מורים ביחסם להוראה.
המורים יאלצו לגוון את שיטות ההוראה, ליצור עניין אצל הילדים, להתייחס אליהם כצרכנים שיש לגרום להם הנאה והנעה ללמידה בדרכים חדשניות יותר ויצירתיות יותר ,מאשר בעבר כך שיבטאו שביעות רצון והישגים טובים יותר בסוף תהליך הלמידה.
כולנו זוכרים את המורים ששולפים מחברת מהוהה מילקוטם ומרצים ממנה את החומר שלימדו כבר שנים ללא שינוי. הנזק לתלמידים ממצב זה ברור.
הנימוק השני הוא מתן הזדמנות לתחלופה גבוהה יותר של מורים במערכת.
כולנו יודעים שהעבודה בהוראה שוחקת מאוד ומורים ותיקים עלולים להימצא בעבודה מול ילדים בעל כורחם בשל הקביעות שמונעת מהם פרישה בשעה שהם כבר עלולים לגרום נזק לילדים בכך שהם אינם מתאמצים להביא להישגים משובחים יותר אצלם בתואנה שהילדים מסוימים הם לקויים ולכן אינם יכולים ללמוד כראוי. תחלופת מורים תביא לכניסה של מורים צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ודרכים חדשניות יותר ללמידה.
כולנו מכירים בעובדה שאותם ילדים בעלי לקויות, עוברים לבית ספר אקסטרני ומיד מקבלים תוצאות טובות יותר בבגרות. זאת כאשר המשתנה הוא טיב המורים בלבד.
הנימוק השלישי הוא מתן סמכות גבוהה יותר למנהל בית הספר להחליט בעניין הקביעות.
המנהל הוא הדמות הקרובה ביותר למורה בשטח. לפי רפורמת “אופק חדש”, יהיה המנהל לגורם המרכזי בכל הנוגע למתן מעמד של קביעות למורה והערכה מקצועית של עבודת המורה. החלטה זו באה לשנות את המצב הקיים שבו מנהל היה מנוע מפיטורי מורה, אשר אינו מוכיח מסוגלות להוראה איכותית בשל הסכמי הקביעות. המנהל יוכל לבחור מורים לפי הערכתו המקצועית ולקדם אותם לפי שיקוליו המקצועיים ובהתאם להישגיהם הפדגוגיים וההוראתיים.
לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היחס בממוצע בישראל ,בין מספר התלמידים למורה בחינוך היסודי הוא 1:20.9 . יחס גבוה מכל המדינות שנבחנו במחקר. למרות זאת אחוז הזכאים לבגרות בישראל הוא בממוצע 58.9. נמוך ביחס למדינות אחרות. כזכור לכם בכך אשמים הבדואים, לפי דברי השרה יולי תמיר. אין ספק שהנימוק שנתתי קודם ימנע הכפשות מסוג זה של ציבור גדול מאוכלוסיית ישראל.
לסיכום
אין ספק שאי מתן קביעות למורים יביא לשיפור ניכר בהישגי מערכת החינוך בשל שלושת הנימוקים: אי שחיקת מורים בשל הצורך שלהם להיאבק על מקומם,כניסת מורים חדשים בשל הגמישות בתחלופה. וכן מתן סמכות למנהל בעניין הקביעות יביאו את הערכת המורה והישגיו להיות גורם הכרחי להעסקתו. כך התלמידים יקבלו את המגיע להם. מורים איכותיים והישגיים.
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון דיבייט
רוצה ללמוד לנאום? הירשם לקורס
טלפון 077-8200201
עוד מאמרים מעניינים שתאהב:
כוחה של רטוריקה: כיצד נאום משפיע על הצלחה בקריירה
כתוב מאמר ולמד לנאום: הקשר בין כתיבה לדיבור
