נאום כתוב : תגמול כספי למורים

מאת מורל מור-יוסף (יועצת אירגונית ומורה) – הוגש במסגרת קורס נאומים ומצגות

“יסוד כל מדינה הוא חינוך בני הנעורים שבה ” ( הפילוסוף היווני דיוגנס)

מגזר ההוראה סובל מזה שנים ארוכות משחיקה מתמדת ומכרסום במעמדו של המורה ושכרו. בנאומי אדון בתגמול למורים. יחד עם זאת, בבואינו להגדיר את המושג “תגמול” עלינו להדגיש כי אין הדברים אמורים אך ורק בתגמול כספי-חומרי, כי אם גם ביחס ובמעמד אשר לו המורה בישראל אמור לזכות בתמורה למאמצים העילאיים שמושקעים מצידו אשר לעתים הם תובעניים ולעתים טובעניים ובעיקר טומנים בחובם “עבודה סזיפית”.

בנאומי אציין ארבעה טעמים לתגמול המורים:

מקור פרנסה המכבד את עובדיו.
ביצור מעמד המורה כאחד מעמודי התווך של החברה בישראל.
הפיכת מערכת החינוך ל”אבן שואבת” למוכשרים שבחברה.
עיצוב והשבחת דור העתיד של החברה.

 הטעם הראשון: מקור פרנסה המכבד את בעליו

אחת מעובדות החיים בחברה היא אם לחם אין תורה, דהיינו מקום העבודה אמור מלכתחילה לספק לעובד יכולת קיום הישרדותית. משכורתו של מורה בישראל הינה אחת מהמשכורות הנמוכות ביותר במשק הישראלי, מצב זה מאלץ מורים רבים לפנות לעבודות צדדיות נוספות על מנת להגדיל שכרם ולאפשר להם קיום מחייה סביר וכן מגביר את קצב שחיקתו של המורה במערכת החינוך.
למותר לציין כי שחיקתו של המורה איננה מתגדרת בד’ אמות ביתו הפרטי כי גם משליכה על איכות ההוראה שלו במסגרת העבודה. יתרה מזאת שכר מורה בישראל לא עולה בקנה אחד עם שכר עובד זר במשק הישראלי שכרם של עובדים זרים הם %87 אחוז משכר המינימום
כלומר כ 4650 ₪ לעומת שכר מורה בעל תואר ראשון וותק של 6 שנים הוא כ 3620₪ ( מעודכן על טבלת שכר מיום ה1.1.08), וכן על פי דוח ארגון OECD, בישראל שכר שנתי התחלתי של מורה הוא 13,257 דולר, בעוד שממוצע השכר במדינות ה- הוא 27,828 דולר בשנה. בארצות הברית השכר אף גבוה יותר, ושכר התחלתי שנתי עומד על 34,895 דולר

מכאן העדר שכר הולם למורה עלול הביא לשחיקתו ואף לפליטתו של המורה במערכת החינוך בין אם מרצון ובין אם מאונס.

 הטעם השני: ביצור מעמד המורה כאחד מעמודי התווך של החברה בישראל.

יש לראות את המורה כמיקרוקוסמוס או כאספקלריה של החברה כולה אשר בה המורה פועל מחד גיסא, וחי מאידך גיסא. יש לראות את המורה גם מבעד למשקפת המאקרוקוסמוס כאחד שמעצב את החברה ומשפיע עליה לעתיד לבוא. מכאן תגמול המורה משפיע באופן ישיר על “תגמול” למערכת ההוראה כולה ומייצב את מעמדו של המורה בחברה כמקום ראוי ונכסף. לפי סקר של משרד חינוך 94% מההורים אינם מרוצים ממערכת החינוך בישראל , על פי דוח עיתון “הארץ” על פי נתוני ארגון OECD נמצא כי מעמד המורה בישראל מן הנמוכים במדינות המפותחות הוא נמצא במקום ה-27 מתוך 28
מכאן השינוי בתפיסת החברה את המורה יקנה למורה את מעמדו הראוי כאחד מ”עורקי החיים” של לב החברה הישראלית

 הטעם השלישי: הפיכת מערכת החינוך ל”אבן שואבת” למוכשרים שבחברה.

טעם זה הינו נגזרת של הטעמים הקודמים. מערכת החינוך אמורה להוות “אבן שואבת” ל”שמנה והסלתה” של החברה הישראלית. מערכת החינוך אמורה להוות דוגמה ומופת, כאשר היא משמשת חלוצה שעומדת לפני המחנה, וזאת בראש וראשונה בזכות המורים אשר נושאים בזכות ובגאון את הלפיד, התגמול למורה יהווה את יריית הפתיחה לעיצוב פניו של ההרכב האנושי של המורים בישראל. לכששכר המורים יעלה מקצוע ההוראה יהפוך למקצוע מבוקש הרבה יותר. במצב זה כשהביקוש להוראה רק ילך ויגדל והמערכת כמערכת שערך מניותיה נוסק “תאלץ” הן לטובתה שלה, הן לטובת התלמידים והן לטובת המדינה, להקשיח את מערך תנאי הקבלה לעבודה בה, שכן באופן טבעי יזרמו אליה מורים פוטנציאליים אף ברמה גבוהה יותר מהממוצע העכשווי.
מכאן שלטווח הקצר ובוודאי שלטווח הארוך מערכת החינוך תתקדם לעבר עתיד טוב יותר הן לפרט המתחנך בה והן לחברה והמדינה התלויה בה. על פי מחקר שנערך על ידי חברת מקנזי בשנת 2006-2007 בקרב כ-25 מערכות חינוך על פני הגלובוס ושנועד להתחקות אחר הסיבות לכך שמערכות החינוך הטובות בעולם מוגדרות ככאלה בעוד שאחרות מזדנבות אחריהן עולה, בין השאר כי “מערכות החינוך המצטיינות בעולם מוכיחות כי איכות מערכת החינוך תלויה בסופו של דבר באיכות המורים”. עוד על פי המחקר: “לא קיים אפילו מראה אחד מתועד שבו בית הספר הצליח לשפר משמעותית את מסלול ההישגים של התלמידים בהעדר מנהיג מוכשר”. אחת המסקנות העולות: “איכותה של מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות המורים שלה” . לפי ברלינר במאמרו The Near Impossibility of testing teacher quality לפיו ניתן לדעת אם המורים בארה”ב הם אכן מורים איכותיים ומוכשרים להוראה גם לפי העדויות הנאספות על למידת התלמידים. לפי דברי יוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים: “השחיקה הנמשכת זה שנים רבות במעמדם החברתי והמקצועי של המורים מרחיקה מן ההוראה אנשים איכותיים בעלי פוטנציאל תרומה גבוה, ומבריחה מהמערכת מורים טובים. יש גם ירידה במספר האנשים הפונים להוראה”.
מכאן שתגמול כספי למורים יוביל לשינוי איכותו של הנוף האנושי בהרכב ההוראה וכפועל יוצא ישפיע על מערכת החינוך והחברה כולה.

 הטעם הרביעי: עיצוב והשבחת דור העתיד של החברה.

כפועל יוצא של ברירת הטובים שבאנשינו להוראה אשר יגיעו להוראה עקב התגמול ולאחר שאותרו במערכת של סינונים קפדניים, אנו נעצב דור תלמידים איכותי יותר, אשר ישתו בצמא את דבריהם, “ויתחנכו על ברכיהם” ו”יתאבקו בעפר רגליהם”. כפרפרזה למימרה הידועה: “ספר לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה” לא יהיה זה מופרז לומר “ספר לי מי הם מוריך ואומר לך מי אתה”. התלמיד אמור להתפתח (מעבר להשפעה המשפחתית – הביתית) בצלמם ובדמותם של המורים כמובן תוך דבקות ברעיון “איזה הוא חכם הלומד מכל אדם” מבלי, כמובן, לבטל את עצמו ואת כוח יצירתו העצמית.
דוגמא קולעת לכך הינה חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד. אשר הצטרף למערכת החינוך כמורה, והנה הוא זוכה לשבחים המורעפים עליו מצד מנהל בית ספרו בשדרות לפיהם: “התלמידים מאוד נהנים בשיעורים שלו. אוהבים אותו מאוד” . אין חולקין על כך שהצעירים מחפשים מודל לחיקוי, כל מה שיש לעשות הוא לעודדם להעתיק את מושא החיקוי שלהם מדמויות קולנועיות פקטיביות או דמויות רדודות אחרות מעולם המוסיקה אל עולם הרוח, אל עולם החינוך. אין זה פשוט כתהליך אך הדבר אפשרי ובהישג ידינו שוב, גם ואולי בעיקר על רקע התגמול למורים.

סיכום

אם כן, ציינתי ארבעה טעמים לתגמול כספי למורים שהם: העלאת מקור הפרנסה של המורה, העלאת מעמדו של המורה וביסוסו בחברה, קליטת מורים איכותיים והשבחת דורות העתיד. לסיכום נאמר כי, מערכת החינוך בכלל ומגזר המורים בפרט משוועים לשדרוג משמעותי בכל הקשור למעמדם ולעתיד דור התלמידים עליהם הם אמונים. שדרוג זה יושג גם באמצעות סוג המורים שישתלבו במערכת זו. סוג איכותי. אך “אליה וקוץ בה” כדי למשוך מקסימום אנשים איכותיים יש צורך בתגמול כספי הולם. כל עוד הדבר לא יסתייע, עגלת מערכת החינוך תמשיך לשקוע ולהתבוסס בבוץ ללא סיכוי לעתיד ורוד יותר הן לתלמידים, הן למורים והן לחברה כולה, שהתלמידים הם המרכיבים שלה בהווה ובוודאי לעתיד לבוא.