עברו ארבע שנים מאז חטיפתו של גלעד שליט, ולדעתי הגיעה זמן להכיר בעובדות: הקמפיין להחזרתו נכשל.  הוא לא נכשל בגלל שאולמרט מרושע או נתניהו הססן אלא הוא נכשל בגלל שהוא קמפיין גרוע שגורם נזק לישראל בכלל ולגלעד שליט עצמו בפרט.  אני רוצה להראות שהקמפיין הזה ילדותי בגלל שהוא מתעלם מהסכנה שבשחרור מחבלים, הוא מיותר בגלל שהוא בעברית ולא בערבית, והוא מזיק בגלל שהוא מעודד את חמאס להתקשח.  בואו נבחן כל אחת מהבעיות

הקמפיין הזה ילדותי

המאמץ המטופש ‘להגדיל את המודעות’ בעזרת שלטים וחולצות הוא אינפנטילי, שהרי אין בישראל כיום מישהו שלא שמע על גלעד שליט ואין מישהו שלא רוצה בשיחרורו.  איזה עוד ‘מודעות’ הם מצפים להשיג תמורת המאמץ האדיר הזה?

הדבר היחיד שהם לא עושים זה להתייחס בצורה בוגרת לבעיה האמיתית שמונעת את שחרורו של שליט, והיא שיש צורך בעיסקה ויש לה מחיר. חתיכת מחיר. הקמפיין מתעלם לחלוטין מהדילמה הנוראית שכרוכה בשחרורה של הרוצחת אמנה מונא (שפיתתה ורצחה את אופיר נחום בן ה-15), את מתכנן הפיגוע במלון פארק, את יוזמי הפיגוע בסבארו ועוד המוני רוצחים שהודיעו מפורשות שהם מתכוונים לחזור למעגל הפיגועים אם ישוחררו.

האם שמעתם את הקמפיין מתייחס בכלל לנושאים הללו?  האם ראיתם אמירה אחת בנושא? ברור שלא.  הקמפיין מתעלם מהדילמה הקשה הזו בעצימת עיניים ילדותית ולפיה אם רק נרצה ממש-ממש חזק גלעד יישתחרר. לא פלא שאולמרט ונתניהו מסרבים להשתכנע- הם הרי היו בממשלה שאישרה לשחרר אלפי רוצחים תמורת שלוש גופות ואלחנן טננבאום מחייך אחד וכאנשים בוגרים הם זוכרים שדעת הקהל ההיסטרית התחלפה עשר דקות אחרי שמחיר העסקה התבהר.

הקמפיין גם ממש מיותר

כמעט כל המאמץ בקמפיין מתבצע בשפה העברית, שהיא בדיוק השפה האחרונה שבה אפשר לקדם את שחרורו של גלעד.  קודם כל בגלל שבעברית, כמו שהסברתי בפסקה הקודמת, כבר לא נשאר מה להשיג – כולם יודעים על גלעד, כולם רוצים שהוא יחזור הביתה, כולם מזדהים עם אבא נועם ואמא אביבה וסבא צבי. אין מה להשיג מפרסום בעברית.

ייתכן שבפירסום בשפות זרות דווקא היה אפשר להשיג יותר.  לדוגמה אם היו משקיעים במאמץ באנגלית ייתכן שהיה נוצר לחץ על הפלסטינאים. אם היום משקיעים מאמץ בצרפתית אפשר היה להשיג יותר מעורבות של צרפת (גלעד הוא גם אזרח צרפתי, כידוע) שהיתה יכולה לעזור. והכי חשוב, אם היה קמפיין בערבית אפשר היה לשכנע את הפלסטינאים שכדאי להם להסכים לעיסקת חליפין חלקית שגם בה הם יקבלו המון מהרוצחים הנתעבים שלהם בחזרה.

אבל בפועל רוב המאמץ הוא בעברית – לדוגמא יש בפייסבוק 523 עמודים בעברית שמוקדשים לגלעד, אבל רק 57 בלועזית.  גם חולצות ושלטי הקמפיין אינם כוללים שום סוג של כיתוב לועזי לטובת התיירים והעיתונאים הזרים.  לכן הקמפיין הזה הוא כולו פול גז בניוטרל שמופנה אל מי שכבר השתכנע, ולא מופנה אל מי שלא משוכנע.

הקמפיין הזה אפילו מזיק

אבל מעבר לבזבוז הזמן והמאמץ, ומעבר לעלבון לאינטליגנציה שלנו, שהם כולם מחירים נסבלים אילו היו תורמים לשחרורו של שליט, הקמפיין הזה ממש מזיק לסיכוי להחזרתו, ופוגע בבטחון המדינה.

הסיבה לכך היא שהקמפיין מתעלם מהלקחים הברורים משתי פרשות החטופים בלבנון, שהעיקרי מביניהם הוא שהצד השני מסתכל עלינו.  וכאשר הצד השני בוחן את ההיסטריה בישראל, המסר הברור הוא שאין להם שום סיבה לרדת במחיר שהם דורשים. חמאס למד מניסיון החיזבאללה שכאשר נותנים לישראלים מספיק זמן להתבשל עם עצמם הם כבר ימכרו לעצמם כל עיסקה בכל מחיר. צריך רק סבלנות.  לכן חמאס הירשה לעצמו להציב רשימת דרישות אסטרונומית, ולכן חמאס בכלל לא מרגיש צורך להתגמש.  למה לו להילחץ אם אנחנו נלחצים כל כך בעצמנו? 

הדוגמה הנגדית, שמוכיחה את הנזק שהקמפיין גורם היא הדוגמה של גבריאל דוויט.  זוכרים מי זה?  תתאמצו חזק?… עדיין לא?  אז גבריאל דווייט היה בחור אתיופי שטבע בחוף אכזיב וגופתו נסחפה ללבנון ונתפסה על ידי החיזבאללה.  מכיוון שלא היה קמפיין, ומכיוון שלא היו שלטים, וחולצות, ומצעדים, ומסעות של ילדי גן לכנסת, החיזבאללה הרגיש שאין לו כאן נקודת לחץ והחזיר את הגופה במחיר מינימלי.  כמה מינימלי?  כל כך מינימלי שישראל אפילו לא ידעה שהגופה תחזור כשהיא הגיעה. ברור מכך לגמרי שאילו היינו מורידים אוקטבה בקמפיין של גלעד היינו מורידים את המחיר הנדרש לרף שפוי.

לכן החמאס מעדיף להחזיק את גלעד בשבי ליהנות מכך שישראל, במקום לקדם אינטרסים דחופים שלה מתרוצצת בניסיון להחזיר את שליט.

אז מה הלאה?

אז לסיכום, עצוב להגיד, אבל הקמפיין להחזרתו של גלעד נכשל בגלל שהוא קמפיין ילדותי, קמפיין שמדבר בשפה הלא נכונה לקהל הלא נכון, וקמפיין שמעביר מסר מזיק במיוחד לצד השני.

אז הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להפסיק את כל הפעילות ההסברתית שמכוונת כלפי ישראל, ולהפסיק להשקיע כסף ומאמץ בכל החומר בעברית.  הדבר השני שצריך לעשות הוא לעבור לעבוד בשפות זרות, לדוגמה, לעודד ישראלים בפייסבוק לבקש מחבריהם בחו”ל לעבור לתמונת פרופיל של גלעד ולא לעבור בעצמם.  הדבר האחרון שצריך לעשות הוא לתת לממשלה לעבוד בשקט על שחרורו של גלעד, ולתת לחמאס את התחושה שהעניין בגלעד הולך ודועך, כך שכדאי לסגור עיסקה ומהר.

אני יודע שלצעוק כמה אנחנו אוהבים את גלעד זה הדבר הצודק לעשות.  למרבה הצער זה לא הדבר החכם.

מועדון נאומים וויכוחים – הצטרף והבע את דעתך