צריך לבטל את הבחינה הפסיכומטרית

מאת אילנה שטיין (פסיכולוגית תעסוקתית) – הנאום הוכן והוצג כתרגיל אקדמי במסגרת קורס נאומים ומצגות ואינו משקף בהכרח את עמדת הכותבת.

הנאום שלי עוסק בשאלה האם הבחינה הפסיכומטרית היא האמצעי הכי יעיל למיון מועמדים.
כפי שאתם יודעים המבחן הפסיכומטרי משמש ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות. ההנחה היא כי ציון הפסיכומטרי משקף את יכולת המועמד להשתלב ולהצליח בלימודים האקדמיים.
אני רוצה להפריך את ההנחה הזו ולטעון שהבחינה הפסיכומטרית אינה כלי ראוי למיון מועמדים. על מנת לבסס את הטענה שלי אציג בפניכם שלושה טיעונים. הטיעון הראשון שלי מתבסס על כך שהבחינה הפסיכומטרית לא מודדת באמת חוכמה או יכולת קבועה. הטיעון השני שלי מדבר על אפליה כלכלית ותרבותית ,והטיעון השלישי שלי יראה לכם שישנה אלטרנטיבה טובה יותר .  

ייצוג לא מדוייק של כישורים

קודם כל אני טוענת שהבחינה הפסיכומטרית אינה משקפת חוכמה או מנת משכל קבועה, אלא בודקת מספר כישורים ספציפיים שניתן לשפר אותם על ידי אימון מוקדם ותרגול. אם המבחן הפסיכומטרי באמת היה מצליח לשקף חוכמה או יכולת הרי שאי אפשר היה לשפר את ציון הפסיכומטרי באופן כל כך משמעותי כפי שניתן לעשות היום. האמצעים הם רבים: קיימות בחינות חוזרות, הכנה וסיוע של מורים פרטיים ומכוני הכנה. הסטטיסטיקות שנאספו על ידי ‘המרכז הארצי לבחינות ולהערכה’, מצביעות על כך שמועמד שנבחן בבחינה פעם שנייה ופעם שלישית משפר את הציונים שלו בכל פעם ובאופן משמעותי.

הטיות חברתיות

הטיעון השני שלי מתבסס על כך שהמבחן הפסיכומטרי יוצר אפליה בין נבחנים עשירים לנבחנים עניים, ומבטיח למעשה שהמועמדים מהשכבות החזקות בחברה יצליחו להתקבל לאוניברסיטאות. העשירים נהנים מיתרון ברור, בגלל שהצלחה במבחן הפסיכומטרי היא תוצאה של הכנה מרובה, שכרוכה בהוצאה כספית גבוהה והרבה זמן פנוי. נבחן בעל אמצעים יוכל להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו במבחן הפסיכומטרי בגלל שההצלחה הזו מבוססת על תרגול. מועמד זה יוכל, במשך תקופה בלתי מוגבלת, להשתתף בעוד ועוד קורסי הכנה, ללמוד עם מורים פרטיים, לשנן, לתרגל ולהפנות את מירב הזמן והמרץ שלו ללימודי הכנה למבחן הפסיכומטרי. מועמד כזה לא נדרש לעבוד ולהתפרנס למחייתו ויש לו אמצעים לממן את כל אותם עזרים. טענה זו אפילו קיבלה ביסוס על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה שהציג סטטיסטיקה שהצביעה על כך שככל שהמועמד עשיר יותר כך הוא יקבל ציון פסיכומטרי גבוה יותר.
בהמשך לזאת ידוע גם כי הבחינה הפסיכומטרית מפלה לרעה את אוכלוסיית האתיופיים שעבורם המבחן איננו שוויוני. הבחינה הפסיכומטרית לא מסוגלת לשקף את היכולות שלהם ואת הפוטנציאל הטמון בהם משום שחלקם אינם ילידי הארץ, הם באים מרקע תרבותי שונה וסובלים מנחיתות בידיעת השפה העברית (כאשר אי אפשר להיבחן בשפה האמהרית).

השוואה לאלטרנטיבות

הטיעון השלישי שלי מתבסס על העובדה שישנם מקרים רבים מדי בהם מועמדים מצליחים בלימודיהם למרות הישגים נמוכים בבחינה, ולהפך. ניתן להסביר זאת בקלות על ידי כך שהבחינה הפסיכומטרית לא מצליחה למדוד את כל הכישורים שמצביעים על סיכויים להצליח בלימודים האקדמיים. ישנם מאפיינים רבים שמשפיעים על סיכויי ההשתלבות וההצלחה בעולם האקדמי שלא באים לידי ביטוי במבחן הפסיכומטרי, מאפיינים כמו מוטיבציה, שקדנות, סקרנות, התמדה, יכולת לשינון חומר ועוד.
בהמשך לזאת, מבחני הבגרות משקפים טוב יותר מהמבחן הפסיכומטרי את הכישרון והיכולת ומכאן את הסיכוי של המועמד להשתלב באוניברסיטה ולהצליח. הם משקפים את יכולת המועמד להכין את עצמו במשך תקופה ארוכה, לבחינות לא קלות ובמגוון נושאים. בחינות הבגרות משקפות יכולת התמודדות עם לימוד חומר רב, יכולת עמידה בתנאי לחץ, יכולת תמרון וניצול מירבי של זמן ויכולת הבעה וידע. כל המאפיינים הללו קרובים יותר לדרישות המציאות עימם נאלץ הסטודנט באוניברסיטה להתמודד מאשר מאפייני הבחינה הפסיכומטרית.

לסיכום

אני טוענת כי הבחינה הפסיכומטרית אינה האמצעי היעיל ביותר למיון מועמדים. טענה זו מבוססת על כך שהבחינה הפסיכומטרית אינה מודדת באמת חוכמה או יכולת קבועה. על כך שהבחינה הפסיכומטרית מפלה בין עשירים לעניים ומפלה על רקע תרבותי ועל כך שבחינות הבגרות משקפות מאפיינים רלבנטיים יותר להצלחה בלימודים האקדמיים.

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל